שירה

להעז- / לשאול את כל אשר על ליבי, /להעז- / לבדוק התנהלותך מולי- / להעז- / לוודא שזה בטוח לי, / להעז.

לך, אמרתי. / הוא המשיך ודבק בעקביי, / אחז בהם בשארית כוחותיו. / לא נותר מקום להיאחז - / לך...

מיליוני פנינים לרגלי / וברק פניהם לוטף את חושי / כמעט - / אבל לא את. // אשמורת בוקר מבשרת זריחה / מלווה באקורד גיטרה צרודה / אך עדיין - / אין הם את...

ראיתי אותו בין חושך לאור והוא מונח על הארץ, / גופו מתפלש באבק. / גרגירים-גרגירים דבקים לגופו / והם גדולים ממנו...

אשתה מתוך פיךָ / סירופ-תותים מתוק / ושוקולד חם / וּויסקי...

עוצם עיניו, מתייסר..."די!" / נוגע עוד קצת / חודר, לא לשם / רעיל בדממה / זוחל לנשמה...

עירום, רובץ למרגלותיי. / מתנוססת יציבה, איתנה, מעליו. / מעבירה חוד העקב על גופו...

את על ארבע. / "תשפילי את הראש", אני אומר,/ ואת, כמו כלבה, מצייתת...

הבט בי. / הבט בי ברצינות. / כך. / הבט בי עם כל מי שאתה. / ראה את כל מי שאני / וקח.

ניצבת כאן על הסלע - / גאה וסדוקה. / לא אניח לייאוש לאלץ אותי - / להתחנן להצלה. / אני לא אמות. / יש עוד זמן רב לגאות...

שלחתי לך פרח / מיובש בין הדפים / תקועה בתוך כריכה קשה / מתחבאת לי בין מילים. / לא אתן לקחת / אולי אתחנן לקבל / אהבה טהורה, כזו שמקרינה / על כל הרחוב / על חתולים בודדים / על נשמות תועות / על צלילי הלבד...

הייתה זו הזדמנות להרוויח / פעם יחידה / מילה של כבוד בעולם / להתחיל לזרום באהבה

היא רוצה לראות איך אני נופל, / היא רוצה לשמוע אותי מילל, / היא רוצה להיות המלכה של חיי / ואולי... / היא רוצה לטעום איך אני מנשק, / היא רוצה להרגיש איך אני מחבק, / היא רוצה לנגב ת'דמעות מעיניי / ואולי...

דמעה פילסה לה דרכה / זלגה על לחי צחורה ורכה / דמעה בודדה / חרצה סדק עמוק

האם חיכית לרגע הנכון / כדי / להיכנס אל תוך חיי? / לראשונה מזה זמן כה רב / מרגישה את הערפל מתפזר

כמו חיה הממתינה לציד שלה / שנטרפת עליה דעתה / מחכה לסימן שלה / לסימן שלי שתבוא

עמדי מול הראי / הסירי את בגדייך / התבונני / ובעינייך ראי / אותי

איך להביא את האסור אל גבול המותר? / איך להפסיק לערוג / אל מה שהיה / ואל מה / שיכול היה / אולי / להיות...

של מי את, בובת טלאים מיוחדת / של מי המבט המחשמל שאת זורקת / של מי השמלה, אמנם מרופטת / אך בתוכה פרחים שזורים

ידיה הצחורות בשני החללים / "הוי סד שלי", זועקת, / "הוי סד העינוגים".
(שירה ממרתפו של הרוזן De-Mad)

בליל תחושות מתעצמות / כל רגע נתון טעם חדש מצטרף / הבליל כה רוגש / טעם שפתיים / טעם הלחות בין הירכיים / טעם הפטמות / טעם הדם הבוער מתחת לעור

היא מאד גמישה, הייתה מתעמלת. / מאד אקסטרימית, אלי מתמסרת. / לגמרי שלי, רק לרצוני מתכופפת, / את כל רצונה, עבורי היא מבטלת.

הייתי רוצה / מציאות שונה / אילמת שותקת / חותכת כואבת / שתפצע אותי / שארגיש טוב / ואולי / תישאר..

אל כבלי הנפש / מתמכרת / מוצפת תמהיל מסוכן / תרכובת של תשוקה ויראה / בינות לצללים וחשיכה / מפזרת את המחשבות / רוחות מן הים / עולות ובאות / ושתיקה...

לבושה רק זיעה, / אזיקי עור על ידיה, / אזיקי עור על קרסוליה, / שערה פרוע משעות של כאב ותאווה ובכי וצחוק, / ספוג ריחות תשוקה, / ספוג בנשיקותיו, / ספוג באחיזת ידו האיתנה.

כאן / בביתי שלי / בשעה הכי יפה בעולם / לוגם מלוא הראות אוויר בוקר רענן / ובשעה יפה / מדגדג עשב רך את בהוני / חש את דופק הבריאה / את האלוהים / את האלוהים

מה שהתרסק ונשבר בתוכך, / נשבר בי אלפי מונים / אמון, דחייה, כאב / תמונות עולות וצפות / כבסרט נע / אסור לגעת באסור / הכאב שלך הוא בריחה / הכאב שלי זועק / שותק / צועק / מתנפץ

אני חוצה את הגשר הזה / עם מסר של אהבה / עם מסר של עוצמה שלא הכרתי. / אני דוחפת הלאה את הפחדים / עם מסר של אהבה / עם מסר של אומץ שלא ידעתי.

משחקת בגוף, משחקת בכאב / ילדה צעירה בנעלי עקב. / מפחדת לצעוד, מפחדת ללכת / רואה רק שחור, מחשבתה מלוכלכת.

אתך, אני עוצמת את העיניים / ונסחפת לתוך מאווייך האפלים / מגלה את מאוויי שלי, את הכאב שלי / את נפשי העירומה.