Noblesse Oblige

ועדיין מחכה. 

לבד אל הלילה? לבד

אל הלילה הרטוב הזה? לבד

אל הלילה המסתיים הזה? עד הככר הקרובה

תפסעי מאה פסיעות גלמודות. אחר כך 

אצטרף אלייך מרצוני הרע, באורות כבויים,

בלי צופר, בלי כוונות 

טובות, בלי

איתותים.

ביער המתבהר הזה צומחים רק שמונה רמזורים, מושקים

בגשם עצבני, משירים 

לקראת האביב כובעי-משטרה בשלים, משכנים

ציפורי-בוקר שקופות וממיתות, מכתיבים

את קצב הניידות. את חתולה, את חתולה קטנה, את

מכשפה קטנה ורטובה, טסה על שאבקים אל חלונות גבוהים, מערבבת 

רעל מתוק ומבוקש מתחת לסככות צבעוניות, ממלמלת 

סרובימקסימים בשפת-מנועים חרישית, זוכרת

את יום הפרעון.

יכולתי, כמובן, לקחת אותך אליי, לייבש אותך 

ליד תנורחימום חשמלי, לייבש אותך 

בגופחימום שלי, להעניק לך

אושר הדרגתי ומתוכנן לכל פרטיו עד

הבוקר, הבוקר הבלתינמנע, עד זריחת 

השמש היעילה והבוטחת, המקלפת

מעל ראשי הגברים את עלומיהם המלוטפים. השיער, 

שנעלם יום אחד מראשיהם, נודד, כאילו בטעות, 

אל הנשים, כמו מהתלה, כמו אזהרה

לבאות, לבאים אל הבאות. 

(מתוך: "החמצה" מאת דוד אבידן)

Tell me what you really like

Baby, I can take my time

We don't ever have to fight

Just take it step-by-step

I can see it in your eyes

'Cause they never tell me lies

I can feel that body shake

And the heat between your legs

You've been scared of love and what it did to you

You don't have to run, I know what you've been through

Just a simple touch and it could set you free

We don't have to rush when you're alone with me

I feel it comin', I feel it comin', babe

I feel it comin', I feel it comin', babe

You've been scared of love and what it did to you

You don't have to run, I know what you've been through

Just a simple touch and it could set you free

We don't have to rush when you're alone with me

I feel it comin', I feel it comin', babe

I feel it comin', I feel it comin', babe

I feel it comin', I feel it comin', babe

I feel it comin', I feel it comin', babe

Uh, you've been scared of love and what it did to you

You don't have to run, I know what you've been through

Just a simple touch and it could set you free

We don't have to rush when you're alone with me

א בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.    

ב אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.

ג פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.

ד דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.

ה קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.

ו פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.

ז מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.

ח הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.

ט מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ.

י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.

יא רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.

יב עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת.

יג לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.

יד יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.

טו שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.

טז חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

יש כאן כזו? או שהכל מראית עין?

את עוד זוכרת מה היעוד המקורי של התחת שלך?
לקח לך כמה שניות עד שהאסימון נפל. אתה מתכוון.. למה הוא נועד כשנולדתי?

את קולטת שהמטרה העיקרית של חור התחת שלך הפכה להיות כלי לקיבול זין? כל מה שמעבר הפך להיות משני.
התחת שלך הפך להיות משהו שאוכל זין. בולע זין.. ממש שואב אותו לתוכו.
אבל עדיין, הפעולה העיקרית שאני עושה איתו אינה לקבל זין.. זה לא שרוב הזמן הזין שלך בתחת שלי. 
יודעת למה אפשר לדמות את זה?
נשים הרי נולדו עם כוס בשביל מטרה עיקרית - ללדת. רוב הזמן הן מקבלות שם זין בשביל ההנאה אבל זה משהו משני. קודם כל הכוס נועד כדי שאישה תלד וזה שדופקים אותה בכוס זה בונוס.
למרות שהן לא יולדות כל הזמן זו המטרה העיקרית של הכוס.
כך גם התחת שלך.
את לא מקבלת כל הזמן זין בתחת ולמרות זאת זה היעוד שלו.

לקבל זין.

I guess I could be pretty pissed off about what happened to me,

but it’s hard to stay mad when there’s so much beauty in the world.

Sometimes I feel like I’m seeing it all at once, and it’s too much,

my heart fills up like a balloon that’s about to burst.

And then I remember to relax, and stop trying to hold onto it.

And then it flows through me like rain,

and I can’t feel anything but gratitude for every single moment of my stupid, little life.

You have no idea what I’m talking about, I’m sure.

Don’t worry….you will. 

(Quote from American Beauty 1999)

"אדוני רועי, לא אחסר.

הוא מכופף אותי על ארבע במרעה ירוק.

הוא מצליף בי ליד מים שקטים.

הוא נותן לי ללקק לו מהחור.

הוא מוביל אותי בנתיבי זנות למען הזין שלו.

כן, גם אם אזחל בגיא צל זיונים, לא אירא רע.

כי אתה עימדי.

שבטך ושרביטך, הם חודרים אותי.

אתה מכין צלב עבורי, אחרי שעושה לי חוקן.

אתה מושח את ראשי בזרע, פי מוצף.

לבטח ענווה וכאב ירדפוני כל לילות חיי

ואשב בכלוב אדוני לנצח."

תתחילי לשנן. 

מישהי הבוקר,

שלא שוחחתי איתה אף פעם- שלחה הודעה עם שאלה על משהו. 

אחרי שבחפץ לב העברתי לה את המידע והידע היא נעלמה...

אני מרגיש כל כך מנוצל. 

הוא לימד אותה מזמן שכניעה לעולם אינה פסיבית אלא דורשת תעצומות, כוונה ואמון שמתריס מעבר לכל נורמה.

הלילה הוא התכוון לבחון את האמון הזה ולמשוך אותה אל הקצה שבו הנאה וכאב מתערפלים לשפה אחת.

הוא לא נגע בה בהתחלה, רק קרא בשמה, בשקט ובאיטיות, מאפשר לשם שלה להדהד ולהירגע בחשכה. הצליל לבד גרם לה לרעוד.

ואז הגיעה ההוראה - פשוטה, מדודה ובלתי מתפשרת. היא צייתה בנשימה רדודה וגופה מתוח בציפייה. כל תנועה הייתה מכוונת, נועדה להזכיר לה שהיא קיימת בתוך רצונו ורצונה שלה באותה נשימה.

כשהיד שלו סוף סוף פגשה את עורה זה לא היה אכזרי,  זה היה מדויק. הוא ידע בדיוק כמה לחץ להפעיל, איך להתהלך על הקו הדק שבין נוחות לכאב. צמרמורת עברה בה, חצי של הנאה וחצי של משהו חד ונחרץ. גם הוא הרגיש את זה. אותה שאיפה קטנה של נשימה, אותה רתיעה לא רצונית שגבלה בתשוקה.

"תישארי איתי" הוא אמר בקול מלטף וסמכותי.

זו לא הייתה בקשה אלא פקודה עטופה בנחישות ואכפתיות. היא התמקדה בקולו, מתייצבת מסמכותו הרגועה. העוקץ שבא אחר כך היה רך בהתחלה, ואז עמוק יותר עד שנבלעה לתוכו.

זה לא היה עונש כי אם אחדות. הפיכת תחושה לאמון וכאב לדופק גבוה יותר של מודעות.

עד שסיים, היא כבר איבדה את היכולת להבחין בין איפה הסתיימה ההנאה והמשמעת החלה.

גופה רטט ומחשבותיה נמוגו. מה שנותר היה טוהר הכניעה והבהירות הגולמית על הידיעה שהיא הלכה בדיוק עד לאן שהוא אפשר לה - ועד לאן שבחרה.

שקט ויציב, הוא נתן בה מבט מאשר. המבט היה עז ועדין גם יחד. זה לא היה עניין של שליטה בלבד אלא של הכרה. במבט הזה היא הרגישה שלמה, לא שבורה.

במרווח הצר בין הנאה וכאב לא היה לה רק שחרור...

היתה לה התגלות.

בשיחה עם מישהי, לא משנה מי, בזמן כלשהו, לא משנה מתי...

היא שיתפה את ההעדפה שלה לגבי שימוש במילים אבאלה/אבא/פפה/דאדי וכו'. 

מיד המוח שלי שסימולטנית מעביר הכל לאנגלית (יש לזה היסטוריה, לא רלוונטי עכשיו) יצר את התסריט הבא בו:

אני משחיל את הזין ומפמפם אותה בחור הקטן כראוי ונכון לה, והיא צועקת:

"כן דאדי/אבאלה/אבא/פפה וכו'"

אז אני עוצר ומשנה זווית חדירה אוחז במותניה מלמעלה ונכנס עמוק כל כך

שהראש שלה מתרומם בבת אחת, העיניים נפקחות בהפתעה גמורה והיא לוקחת אויר כאילו זו שאיפת האויר האחרונה שלה,

בזמן שאני רוכן קדימה ומבהיר לה באוזן נחרצות וקטגורית בקול הבס הג'יימס ארל ג'ונס שלי:

"No, I am you Father"  

והיא סוף סוף צורחת תחתי "!yesssssssss" עם הד והרבה רטט כמובן...

עכשיו כל שנותר הוא למצוא חליפה מתאימה עם ריצ'רצ'ים במקומות האסטרטגים כדי שאוכל לאוורר מדי פעם את חרב האור ושני כוכבי המוות שלי.