|
|
|
אני רוצה לרצות אותך
בפראות שתכאיב בכמיהה שתהיה בה,
או בכמיהה שתכאיב בפראות שתהיה בה.
זה יכאב,
זה יטרוף את השליטה העצמית שלך
זה ידרוש ממני את מלא השליטה העצמית שלי.
אבל כשאבחר להשתמש בגוף שלך
רגע החיבור
החדירה
המגע
יהיה כזה שיגזול משנינו את הנשימה.
ואני אשתמש בך
שלא יהיה לך ספק.
המטפל, זה שמדבר על טראומה, מומחה בטראומה.
ויש אותי פה.
והיום לא בא לי להיות אור השולט
היום אני פשוט בעצב
שאין לו יותר מדי מילים
אולי כי אני כל כך מנותק מעצמי
שאני אפילו לא יודע להגדיר לי את ה"למה".
היום אני רוצה פשוט לעשות איתחול מחדש לרגשות שלי
להחזיר לי את שמחת החיים והתעוזה
שהיו פה רק עד לפני כמה חודשים
והיום מרגישים כל כך רחוקים.
עייף לי מלהיות הפרסונה שאני החוצה לעולם.
היום אני רוצה פשוט להתכנס.
כשאני שואל מה הגבולות שלך?
אני מצפה לתשובה.
זו שתספר לי שאין לה גבולות
תקבל צלחת חרא לארוחת הבוקר...
התמסרות היא לא ביטול עצמי - שבעיקר משעמם.
רוצה אותך המלאה, על צרכייך, תשוקותייך, יכולת החשיבה שלך והתמסרותך.
אז מה הגבולות שלך? 🥰
ואני לא נרדם.
ברגיל הייתי מאונן פנטזיות
זה עוזר להיעלם לשינה שקטה
כשאני מדמיין את זו שאשלוט בה
חסרת הפנים -
קל להחפיץ את הלא מוכר,
מענג עוד יותר להיות במרחק
האוויר שנשאף
את מה שכף ידי מאפשרת
ומהשפתיים הנפשקות
אל העור שזועק רעב
שיושבע רק בכאב.
אני רוצה לזיין אותך במילים
למלא אותך בי
להנמיך אותך אל עפר
ולשחרר אותך
אל הגבהים אליהם את נוסקת.
אלה הנשלטות שבמפגש הראשון סיפרו לי באומץ ובעיניים מנצנצות שהן ממש לא מתכוונות להשתמש אי פעם במילת הביטחון.
הן תמיד גורמות לי לפרוץ בצחוק ותוך כדי ללכוד פטמה בין שתי אצבעות ולסובב.
ולסובב...
ולסובב...
כשהן צורחות אני מזכיר בתמימות שהן ממש התחייבו לעולם לא להשתמש במילת הביטחון...
כמה שהיא נצרחת באותו הרגע...
אצלי מותק, תהיה לך מילת ביטחון ואבוי לנשמתך אם לא תשתמשי בה כשזה יהיה לך יותר מדי.
אני אעיף אותך ממני כמו שקית צואה, אם תשחקי לי משחקים
שיעמידו בסכנה את גופך או את נשמתך.
אני ברור?
אם כן, אז צרי איתי קשר.
את תקראי לי מאסטר או אדוני ומילת הביטחון שלך היא שמי - אור.
ומותר לך לשחק כל משחק, אני מת על בראטיות...
עד למילת הביטחון. שם אני לא משחק.
למי שלא הצליחו להגיע אתמול להרצאה. יש שידור חוזר בשבוע הבא ביום שלישי בשעה שמונה. בואו יקיריי ויקירותיי.
מה יהיה לנו?
על העונג שבהתמסרות ההדדית בין השולט.ת לנשלט.ת
וכללי זהירות בדרך לקבלת בדס"מ כנורמה התנהגותית-מינית.
כולן.ם מוזמנות.ים, שולטים.ות ונשלטים.ות
נהניתי מאוד במסיבה של אלכסיי: האווירה, המוזיקה המשובחת, הקהל השמח, הצוות... הכול היה מושלם...
אמהמה... אחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתי, פגשתי כמה חברים ותיקים אבל זה לא זה לבוא לבד על ההתחלה.
אני אחזור, זה בטוח, אבל עדיף עם שפחונת מחמד לעינוג הדדי :)
אבל היה יפהפה.
להרשמה להרצאה:
אורה לך להתפשט ולהמתין לי במרכז החדר, בזמן שאגש לצחצח שיניים מהבירה והסיגריות.
ואז תסתובבי מולי, שאבחן את השינויים שהזמן העניק לגופך.
אני יודע שקצת תתכווצי מבפנים. הרבה זמן לא הבטתי בך ככה.
עוד קודם, כשניפגש, מבט אל מבט וחיבוק...
אניח על צווארך קולר.
למשך הלילה הזה את שלי. לא כמו פעם. הרבה יותר החלטי מאז.
למשך הלילה הזה את תקראי לי אדוני או מאסטר, ובמסיבה - הראשונה שלנו יחד אי פעם - תשמשי אותי כרצוני.
אני יודע מה זה יעשה לך לחכות לזה.
אולי יהיו שפחות נוספות שאבחר להתעניין בהן באותו הלילה.
את תכילי את זה כי זה יחרמן אותך.
אולי אבחר להביא איתנו אחר כך אחת מהן.
אולי אבחר לקשור אותך לחלון או להכניס אותך לכלוב, לצפות,
בזמן שאסשן אותה.
את תכילי גם את זה.
זה ירטיב אותך.
הקנאה תמיד עשתה לך בריאות.
ואז אתפנה אלייך.
כי לא משנה מה אעשה לה,
בלילה הראשון בקשר שלנו בו נישן באותו החדר,
את תשני במיטה שלי.
אחרי שתכאבי.
אחרי שאשמע אותך צועקת - כמו פעם
את שמי.
בעוד שבועיים ניפגש ונבדוק אם הכימיה שהייתה עוד קיימת.
היא רכה יותר ואני הקשחתי עם השנים.
יהיה מעניין.
