לפני שנה. יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 2:59
במרכז השטיח הרך, העבה, הלבן, עמידת שש, הראש מתבונן קדימה, או יותר נכון, קדימה ולמטה, על אותו שטיח.
לצווארי קולר, שחור, עבה, מעור, מרופד פרווה שעוטפת אותי, מקדימה טבעת כסופה וממנה מתנדנדת עוד טבעת עגולה, גדולה יותר וכבדה המעודדת את ראשי למבט מטה תמידי, שכן צווארי מוחזק ישר, פני אל תוך השטיח.
לרגליי עקבים אדומות המונחות על השטיח כשהעקבים פונים מעלה, אל התקרה.
יד נוגעת בישבני העירום, אני עירומה.
היד מלטפת, לעיתים כף היד כולה ולעיתים רק אצבע או שתיים מטיילות על הלחיים שלי, מציירות ציורים.
בקרסוליי רצועות, גם הם מקולרים כמו הצוואר ובין הטבעות מחובר מוט המחזיק את רגליי פתוחות מעט על השטיח, לא לסגור וגם לא לפתוח.
גם בשורשי כפות ידיי, מוט מחזיק גם את ידי פתוחות במרחק הנכון , שיהיה לי נוח ...
אצבע משומנת מטיילת סביב החור הקטן, המכווץ, ומדי פעם לוחצת קצת בעדינות, הלחץ גורם לי להתכווץ עוד יותר ואז להרפות, ועם ההרפיה האצבע נכנסת טיפ טיפה, ואני מרגישה איך אני מכווצת סביבה. ועם הכיווץ הזה והשמנוניות, האצבע נכנסת עוד קצת, נשאבת לתוכי.
האצבע יוצאת החוצה ושוב מסאג׳ נעים, ושוב פולשת, קצת יותר עמוק ושוב בחוץ.
זוגות סביבי, אבל אני רואה רק רגליים, שומעת שיחות, התלחשויות, כוס יין נמזגת, ומוסיקה שקטה ברקע.
היד לא מפסיקה לשחק בי מבחוץ, משומנת, נעימה, ומלטפת גם מבפנים.
על פטמותיי שני מצבטים גדולים המחוברים בעדינות אך יחד עם זאת מורגשים היטב במין כאב חלש ותמידי, אל המצבטים מחוברים שני פעמונים.
אני מכווצת ומרפה וזה שולח בי זרמים. כי גם על השפתיים הפנימיות שני מצבטים גדולים וגם להם מחוברים שני פעמונים, התנועות שלי גורמות להם לצלצול עדין.
היד לא מפסיקה ללטף אותי והאצבע נכנסת יותר ויותר פנימה, יותר ויותר משומנת, אני מרגישה את השמנוניות הרבה בתוכי עמוק, אני רטובה, הריח שלי מורגש כשהוא מתפזר בחדר סביבי, כמו עננה, אני חשופה ומחוללת, אני נושמת עמוק ומדי פעם נפלטת לי גניחה כשכולי מרוכזת בעצמי ובתחושות שלי.
היד עוזבת אותי פתאום ואני נשארת חסרת מגע, באותה תנוחה, הרגליים וידיים קבועות בקרקע, ממתינה.
שתי ידיים, אחרות, קצת גסות, תופסות במותניי ומחזיקות אותי כשאני מרגישה נגיעה מאחור, רכה, עדינה, בפתח החור שלי, הידיים מושכות אותי לאחור כשהכיפה של הזין שלו מגששת פנימה. אני משומנת ומוכנה, ולכן הכיפה חודרת באיטיות ומרחיבה אותי יותר ויותר וקצת כואב לי, אני נשנקת, נושמת מהר אל הכאב. הוא עדין, הוא קשה אבל רך בעת ובעונה אחת, מרחיב אותי, פולש לתוכי, חודר עמוק ועובר את הפתח ומתחיל לנוע בתוכי, אני מזויינת בתחת, האורחים עומדים סביבי.
וגם לפני, שתי אצבעות מלטפות את פני, את הלחיים, העיניים, הראש, האף (: פותחות את הפה שלי וחודרות לתוכו, אני מוצצת את האצבעות בתאווה ובתשוקה. וגם האצבעות האלה עוזבות, ובמקומם מול עיני עוד זין מוכן, שלוף, קשה, ואני פוערת את פי ולוקחת אותו קדימה ואחורה, עם הלשון, השפתיים, הוא ממלא אותי ואני מפנקת אותו, מתענגת עליו...
המצבטים חודרים בי, לוחצים לי, הקולר, הרצועות, כולי מוחזקת. ואני מרוכזת, אני נטרפת, מהחדירה מלפנים ומאחור, מהעובדה שכל זה קורה במרכז החדר ואנחנו לא לבד.
והם מתחלפים. גברים מזיינים אותי בתורות. לפעמים אני רק מוצצת, והתחת שלי ריק, לפעמים מזיינים אותי רק בתחת, ולפעמים אני נחדרת בשניהם.
ונשים נוגעות בי, מלטפות אותי. אותן נשים שגברים שלהם חודרים לתוכי, נוגעות בחזה שלי, בכוס, משחקות במצבטים השונים, מלטפות את זרועותיי, את שערי. ואני רואה בעיקר רגליים. כולי מלוטפת ונחדרת וגונחת. ומריחה גם את הריחות שלהן, של הנשים, את הבושם שלהן סביבי, מתקרבות אלי, מסתובבות סביבי.
ופתאום גם כוס מתחתי, אחת הנשים מגישה לי, וכל פני מתמלאות בריח שלה, ובטעם שלה, ואני מלקקת אותה ומוצצת אותה בתאווה.
ופתאום גם ראש מתחתי, תחת הכוס שלי, ופנים נשיות נושקות לי, מטריפות אותי, מלקקות לי, אני גונחת וגונחת וגונחת...
שוב אצבע משמנת המון המון וזין גדול ועבה חודר לי בתחת וכואב לי ממש, ממש אני צועקת אבל הוא לא מוותר, הוא חודר עוד ועוד עד הסוף, עד שחלציו נוגעים בי והולמים בי, אני מנסה להרפות וגם מצליחה, וכשאני מרפה פתאום לא כל כך כואב, מרגישה רק מלאה וכאב עמום. ומיוחמת.
וזה נמשך ונמשך, אני לא יודעת כמה והם גומרים, גם הגברים וגם הנשים גומרות אלי, וכולי מכוסה בזרע. בתוך התחת, על הגב, בפנים, השיער. והנשים מתחתי ולפני גומרות אלי, כולי מרוחה בטעם שלהן... כולי מיוחמת כל כך.
וכשהם מתרחקים ממני וחוזרים לשוחח, אני חוזרת לשמוע את המוזיקה שאף פעם לא הפסיקה, את קשקוש הכוסות והשיחות בעמידת השש שלי. שלווה של נשימות, אבל גם מתוסכלת ומבולבלת.
