מוטב מאוחר

אחר

הסיבוב האחרון שלי פה היה לפני כשנה. מאז עברתי התנסויות ומרגיש הרבה יותר בשל, לדייק את מי אני.
מנסה לדייק כל הזמן, גם תוך כדי תנועה.
אז בן 51 גרוש כ3 שנים, מהמרכז, אב ל3 בהורות משותפת, עוסק בניהול כספים.
קודם כל מחפש אהבה.
נכון, לא נזיר, לא פוסל חוויות בדרך, אבל בעיקר מחפש אהבה.
קינקי מאוד. אוהב לשלוט ולהישלט במיטה. 
קצת יותר להישלט.
קצת פחות טוב בלנהל חיים של אחרים, או בלרצות שינהלו את שלי.
החיים גם ככה צפופים. ילדים, עבודה, משפחה, חברים.
אני אבא מאוד מעורב בחיי ילדי ורוב הזמן,  למרות המשותפת, הם נמצאים אצלי.
אני עובד קשה, מנהל צוות, נמצא המון בפגישות. 
אין לי זמן לזה, ובכנות, זה גם לא עושה לי את זה, סתם לשם הדוגמה, לבחון לך המלצות על מסעדות איטלקיות במרכז.
את גם לא צריכה לבחון בשבילי.
מקסימום, נשתה בירה באיזה חוף.
מבחינתי, זה מעולה.
אם בא לך, בואי. מקסימום נתאהב.
מבטיח לכבד.
מבטיח לא לשלוח לך הודעה, אם אני מחוץ לגבולות שלך.
מבטיח לא לשלוח לך הודעה מינית, גם אם אני כן.
לא לקרוא לך כלבה, לפני שברור לי, מעל לכל ספק שאת רוצה בכך.
לקבל לא.
בסוף, אני מחפש סיבוב שני. הוא חייב לבוא רק מתוך מקום טוב והכי נעים בעולם. לשנינו.
אחרת זה פחות מעניין מבחינתי.
הסיבוב הראשון, לא נגמר, כי היא הייתה יותר מידיי שולטת, נשלטת או וונילית.
הוא נגמר, רק בגלל שנגמרה האהבה.
אוהב לכתוב. כותב מידיי פעם בבלוג.
לא אומר שלא צריך להתייחס לכתוב ברצינות. אבל, לעיתים לפחות, עף שם הכי רחוק שהמוח מאפשר, כי זו כתיבה להבנתי.

בהרגשה, זה הבית. שלם עם המקום הזה.
מודה על כך שאנו חיים בתקופה שזה לגיטימי להמשך לעולם הזה. 

יש, ברור.
לדוגמא,
ניצול,
טיפשות,
חוסר תום לב,
חוסר כנות,
כאלה הפונים לעולם השליטה, לא מתוך משיכה אליו, אלא כי בעולם הוונילי, מצבם לא משהו.
זו נראת לי תמיד, שאלה קצת טריקית.
יש כל כך הרבה פרקטיקות בעולם הזה, חלקן ברור לי שאני לא מכיר, אז אך ניתן לקבוע גבולות ברורים?
עדיין, מאמין שבחדר המיטות, הגבולות שלי מאוד גמישים.
מחוץ לו, כנראה שיש יותר.