ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טריגרים ורגישות סביבתית

Alas
לפני שנתיים • 21 בינו׳ 2022

טריגרים ורגישות סביבתית

Alas • 21 בינו׳ 2022
סך הכל נדרש מאתנו להיות ערים לאפשרות שיש בינינו פוסט טראומתיםות, מטורגריםות ששיח/פוסטים בנושאים מסוימים מציפים אירועי עבר שלא בהכרח התגברו עליהם.
מה ניתן לעשות?
* התראות טריגר בכותרת כל פוסט/דיון, התוכן המטרגר בגוף הפוסט
* השתדלות מירבית לנהל דיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם
* להמנע מהטחת האשמות
* מינימום שיפוטיות
* הכלה של מטורגר/ת בזמן הצפת העניין מצדם
* להתייחס ברצינות להבעת תחושות קשות מצד הנפגע/ת, לא לבטל אותםן
T O M​(שולט)
לפני שנתיים • 21 בינו׳ 2022
T O M​(שולט) • 21 בינו׳ 2022
אי אפשר לנהל דיון רציני בשום נושא כאשר צריך להכיל(יותר נכון להאכיל) אנשים שייתכן שיש להם טריגר בנושא
העיסוק יהיה בהם ודאגה לרגשותיהם ופחות לטיעונים רציניים בדיון
זה בנושא הסעיף של "דיון לגופו של עניין ולא גופו של אדם"

מי שקשה לו עם אותו נושא וחושש שיוצף רגשית מוטב לו לא להשתתף בדיון
ואם בחר להשתתף שיקח על עצמו את הסיכון
טענות ענייניות או רציונליות או אפילו דיעות בנושא מסוים לא אמורות להיות מושתקות או
מעודנות בגלל מישהו שיעלב או יוצף רגשית
זה הופך את הדיון לבדיחה

כל עוד שומרים על דיון נקי מקללות או ירידה לפרטים אישיים של אדם בניגוד להסכמתו אז יהיה בסדר.
לא צריך ללטף כל אחד ואחד. הרי זה לא קבוצת תמיכה, זה דיון.
starduskonfire
לפני שנתיים • 21 בינו׳ 2022
starduskonfire • 21 בינו׳ 2022
שיח, זה כמו סקס. יש כאלו שאוהבים את זה נעים ורגיש, ויש כאלו שאוהבים חזק בתחת, ושלא מרחמים.
שיח ציבורי, זה כמו סקס ציבורי. לא משנה מה יהיו החוקים, מישהו יהיה לא מרוצה.
Kitty frank
לפני שנתיים • 21 בינו׳ 2022
Kitty frank • 21 בינו׳ 2022
חוכמה חיים מאמא שלי:

את יודעת ביתי, למה ישראלים לא מזדיינים ברחוב?
כי יווצר מסביבם מעגל של אנשים קוראים:'לא ככה!' 'קצת שמאלה' 'אתה לא בקצב הנכון' 'תאותת' 'לך תראה המוסכניק' וכד'.
Tyrell​(אחרת)
לפני שנתיים • 21 בינו׳ 2022

Re: טריגרים ורגישות סביבתית

Tyrell​(אחרת) • 21 בינו׳ 2022
Alas כתב/ה:
סך הכל נדרש מאתנו להיות ערים לאפשרות שיש בינינו פוסט טראומתיםות, מטורגריםות ששיח/פוסטים בנושאים מסוימים מציפים אירועי עבר שלא בהכרח התגברו עליהם.
מה ניתן לעשות?
* התראות טריגר בכותרת כל פוסט/דיון, התוכן המטרגר בגוף הפוסט
* השתדלות מירבית לנהל דיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם
* להמנע מהטחת האשמות
* מינימום שיפוטיות
* הכלה של מטורגר/ת בזמן הצפת העניין מצדם
* להתייחס ברצינות להבעת תחושות קשות מצד הנפגע/ת, לא לבטל אותםן


בעקבות מה שכתבת החלטתי לשים אזהרת טריגר בפתיח הבלוג שלי
כדי לאפשר סביבה נעימה יותר.
תודה שפתחת לי קצת את העינים 💗
סנטוריון
לפני שנתיים • 21 בינו׳ 2022
סנטוריון • 21 בינו׳ 2022
"The ultimate result of shielding men from the effects of folly is to fill the world with fools."
- הרברט ספנסר
Mary Jane
לפני שנתיים • 22 בינו׳ 2022
Mary Jane • 22 בינו׳ 2022
יש דרך ארץ, יש כללי נימוס, יש כללים לשיח תרבותי, ענייני ומכבד, גם בלי השיגעון של ״אזהרת טריגר״, ״הכלה״ וכיוב

במקום זה, אפשר להסכים שהעולם הוא לא חיבוק ענקי ושכולם מטורגרים למשהו (אצלי למשל מופעל טריגר בהתקלות עם הטעות השכיחה ״מאחר ו״ - ולא רק).

לכן הדבר הנכון הוא לאפשר לכל אדם ואדם את המתנה של התמודדות עם המציאות הלא-מלטפת כהוויתה, ובזכות ההתמודדות לפתח מנגנון של יכולת לשאת מילים מבלי להיפצע, ולחילופין - יכולת לדלג הלאה. אלו מיומנויות נפשיות חשובות לכולם ובייחוד למי שסובל מפוסטראומה.
Alas
לפני שנתיים • 22 בינו׳ 2022
Alas • 22 בינו׳ 2022
לא לגמרי הצלחתי להבין ממה נובע הקושי להפתח לאפשרות שיש בינינו בני/ות אדם שחווים מצוקה, ושיתכן וידרש מאתנו להרחיב מעט את ספקטרום התגובות/ההתנהגויות שלנו על מנת לאפשר מקום בטוח גם עבורםן.
היכן זה מתנגש עם שמירה על המסגרת האותנטית שלכןם?
CharlieI{Lotus}
לפני שנתיים • 22 בינו׳ 2022
CharlieI{Lotus} • 22 בינו׳ 2022
אני חושב שהרצון לא להפעיל משקעי טראומה הוא מבורך. מודה שאני לא יודע אם אזהרות טריגר הן בכלל כלי יעיל לזה, אבל הן פשוטות וזולות ואין לי התנגדות.
למעשה, בבלוג שלי לרוב תהיה אזהרת טריגר בשורה הראשונה אם אני רואה סיבה לכך.

הבעיה שלי היא עם כפיה (ואפילו סתם רגשי הוא סוג של נסיון כפיה). בעיקר, אגב, בגלל שאין לזה סוף.
כלומר, אני בקלות מוסיף אזהרה בכל פעם שאני מזכיר דברים שהם בבירור טראומתיים בראיה שלי. אונס, התעללות ופיגועים הם דוגמאות שכבר קיימות בבלוג שלי עם אזהרות. אבל אני לא יכול לצפות מראש מה יהווה טריגר לכל אחד.

אני גרוש (טכנית נשוי בשנית, אבל התגרשתי פעם). גירושין יכולים להיות מקור עשיר לטראומות. האם כשאני כותב על הגט שלי, שהיה קליל ומכבד, אני עלול להציף טראומה? אולי. אז שם עובר הגבול?
בסופו של דבר, חיפוש אחר אהבה הוא המקור להרבה מהכאב בעולם. שנזהיר לפני כל אזכור של אהבה?

בסופו של דבר, אני חושב שכל אחד צריך לשפוט בעצמו אם מה שכתב מצדיק אזהרה. טוב שיש מודעות גוברת לכך, כזו שהדיון הזה עוזר לה.
וכמובן שאם למישהו היתה תגובה חריפה למשהו, שיאמר מיד, ונראה לי כבוד בסיסי להזהיר להבא.
אבל בבקשה, אם לא אתם נפגעתם או נתבקשתם על ידי נפגע, אל תגידו כלום. אם אני חושב שכתיבה מסוימת לא מציקה לי, אבל עלולה להציק למישהו אחר אני יכול להזהיר את מי שאני דואג לו, לא יותר.
סנטוריון
לפני שנתיים • 22 בינו׳ 2022
סנטוריון • 22 בינו׳ 2022
Alas כתב/ה:
לא לגמרי הצלחתי להבין ממה נובע הקושי להפתח לאפשרות שיש בינינו בני/ות אדם שחווים מצוקה, ושיתכן וידרש מאתנו להרחיב מעט את ספקטרום התגובות/ההתנהגויות שלנו על מנת לאפשר מקום בטוח גם עבורםן.
היכן זה מתנגש עם שמירה על המסגרת האותנטית שלכןם?


שתי סיבות:

1. דיונים ציבוריים הם מטבעם לא "מקום בטוח", אלא מקום להחלפת דעות לרוב סותרות ורעיונות שלעתים יכולים להיות קשים לעיכול. בראש ובראשונה ההתנגדות מגיעה מהרצון של רבים מאיתנו להיות מסוגלים לנהל שיח ציבורי בלי לצנזר את עצמנו (מעבר לצנזורה של הגינות בסיסית). הדרישה ממני לצנזר את עצמי, למשל להיזהר כשאני מפרסם פוסטים טעונים בדסמיים באתר בדסמי (שמטבעו אמור להיות טעון ולגעת בנושאים טעונים), פוגעת בי לא פחות מאשר הרגישות של האדם שמולי. אותו הדבר בדיונים ציבוריים על פוליטיקה, דת, זכויות אדם או חוק. אגב, כשאני מדבר עם מישהו או מישהי פנים אל פנים אני תמיד מכבד אותם. ההתנגדות שלי היא בעיקר לאנשים שמבקשים ממני לצנזר את עצמי *במרחב הציבורי* (בניגוד לאינטראקציה 1-1).

2. אם תדברי עם פסיכיאטר הוא יגיד לך שהדבר הכי גרוע שאדם פוסט-טראומטי יכול לעשות הוא להימנע מגורם הטראומה ולייצר אצלו חרדה. להיפך - חשיפה הדרגתית מועילה בהרבה. אז לא רק שאת דורשת ממני לצנזר את עצמי, אלא את גם נותנת עצת אחיתופל לאנשים שבאמת משהו מפריע להם.

אולי הפוסט שכתבתי עשה לך עכשיו טריגר. אולי לא. אני לא יודע. אבל הקפדתי להסביר את עצמי, לנסות ולתרום לדיון, לפנות אליך בכבוד, לא לרדת לפסים אישיים - ולכן לא הייתי משנה בו מילה.