שליטה לוקחים מהנשלט/ת או מקבלים?

שליטה לוקחים מהנשלט/ת או מקבלים?

Madame T​(שולטת) • 28 בפבר׳ 2013

על פי השקפתכם/תפיסתכם/נסיונכם – האם שליטה לוקחים מהנשלט/ת או מקבלים ממנו/ה? בדרכים גלויות, בדרכים סמויות, בצורה אקטיבית או פסיבית?
מהו אופן הפעולה המועדף עליכם וכיצד זה בא לידי ביטוי בשטח הן בתחילת הקשר והן במהלכו?

השאלה מופנית לשולטים/ות ולנשלטים/ות – כל אחד על פי זוית הראיה שלו או שלה. אציין כי אין כאן תשובות 'נכונות' או 'לא נכונות', כל אחד על פי דרכו והשקפתו.

אשמח אם תשתפו ותביעו את דעותיכם בנדון מנסיונכם האישי (רצוי בצורה תרבותית וענינית, תודה .)

Brave girl • 28 בפבר׳ 2013

ברור שמקבלים.

לשלוט על מישהו שהוא חסר אונים ונעול בתוך כלוב בלי יכולת לצאת זאת לא שליטה זאת התעללות וממש לא בדסמ

אנחנו לא חיות ולא עושים דברים נגד רצונו של אדם.

היופי הוא כשהכלוב פתוח ויש לך את האפשרות לבחור או להישאר בתוכו או לצאת...

תמיד הבחירה עם בידיים של הנשלט/ת

זאת דעתי

אני מוצאת את זה מאד תלוי ומשתנה:

בלוסום​(לא בעסק) • 28 בפבר׳ 2013

יש כאלה שאוהבים את המתח המיני של הלקיחה הכוחנית
ויש כאלה שמשתפחים (שפחה) ומשתעבדים ואז זה בא מסגידה

Madame T​(שולטת) • 28 בפבר׳ 2013

ברור, שיש קודם כל הסכמה ראשונית של הנשלט/ת לעצם הענין. אנחנו לא תופסים מישהו באקראי ברחוב ומתחילים לשלוט בו.
אבל גם אז יש דינמיקה מסוימת - של אקטיביות רבה יותר מצד השולט או פסיביות, בצורה גלויה יותר או סמויה. מענין אותי לבחון את הדינמיקה הזאת.

daniel222 • 28 בפבר׳ 2013

מקבלים את הרשות לקחת.

As 4 Me

DomMale4fem • 28 בפבר׳ 2013

נאמר לי פעם על ידי מתבונן/ת מהצד, שה"שיטה שלי" (ועד לאותו רגע לא הייתי מודע כלל לכך שיש לי אחת כזו), היא שאני: "charm(ing) them into submission".
עד אז חשבתי שאני פשוט הייתי "אני", מתנהג ספונטנית וכו'. זה גרם לי לחשוב קצת יותר לעומק.
קשה להסביר ולביטוי "מלכודת דבש" יש קונוטציות שליליות, של איזה צייד ערמומי, אם היא מונחת או נפרשת במטרה ללכוד, מה שאינו המקרה או נכון רק חלקית.
כמעט בלתי אפשרי לנו להביט מבחוץ על עצמנו ולנתח את פעולותינו וה-patterns שניתן להבחין בהם בהן. אבל בכל זאת הנה השנקל שלי:.
אידיאלית זה צריך להיות אולי זה איזה שילוב טבעי, כלומר לא במינונים של מעבדה, של לקיחה ונתינה, הושטה ומחטף, תן וקח, התנהגות "רגילה" אבל מן הסתם מוכוונת מטרה במידה כזו או אחרת של מודעות, נחמדות וקשיחות, הסרת מחיצות עם שמירת "דיסטאנס", כנות ו-holding back, אמת עירומה עם מסיכה בצבע עור, שמירה על קשר עין תוך כדי שליחת מבט נוקב דרך "משקפי טייסים" של "ריי באן" כזה, הכל ביחד, בלי יותר מדי תכנון מראש או מחשבה קדימה. "לזרום", כמו שאומרים בימינו (הצעירים. חחח).
ובעיקר - תוך אינטראקציה כל הזמן, הקשבה והגבה, שהרי מנגד אין בובה, אלא אדם בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, וחסר לה שלא תהיה כזאת!
לא יודע אם הצלחתי להסביר היטב את עצמי ואת (חלק מ) השקפותיי על "מה צריך להיות/לעשות".
("לי עצמי הדבר לא ברור", "מה קרה לי השד (אולי זה הבדס"מ?) יודע, מה היה לי יודע האל" - שחזור מהזכרון, אז אולי אני לא מדייק במלים).
אני גם לא מנסה לפאר ולרומם את עצמי. ייתכן שיהיו כאלה שזה דווקא יעורר בהם/ן תגובה הפוכה.
למה בכל זאת כתבתי? כי ביקשת התייחסות באופן כל כך פשוט, ישיר, פתוח, יפה ומנומס - עד שלא הותרת לי כל ברירה.
רגע, זו "השיטה שלך"?! LOL

Brave girl • 28 בפבר׳ 2013

זאת בדיוק הייתה הכוונה שלי בתשובה שכתבתי למעלה

סוליסט • 28 בפבר׳ 2013

כדי לענות על זה אולי כדאי להביט על כך בצורה הפוכה – על סיום הקשר.
במקרה של סיום הקשר ע"י הנשלט הרי ברור שהוא זה ש"החזיר" את השליטה כאשר לא היה מעוניין בה יותר (הרי לא היינו מגדירים זאת כ"קבלת" סיום הקשר ע"י השולט) , ומכאן שבתחילת הקשר הוא מן הסתם "נתן" את השליטה בו. ומשני הצירופים הללו אפשר להבין שהשולט קיבל את השליטה בתחילת הקשר.
כלומר, כל עוד אף אחד לא מחזיק מישהו בכוח (משהו שלא קשור לבדסם) ולנשלט יש את הזכות לבחור אם להישאר בקשר או לא (משהו שכן קשור לבדסם) - אז שליטה מקבלים.

גולוסקלפר​(נשלט) • 28 בפבר׳ 2013

שליטה לוקחים.

יש את הצד הפעיל - לוקח, ואת הצד הסביל - נלקח.
כשאני פוגש באשה שיודעת לקחת, אני לא צריך להיות כבול או בכלוב כדי להיות חסר אונים.

בטי בום​(שולטת) • 28 בפבר׳ 2013

לי עלה המשפט לוקחים ממי שרוצה לתת