בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדס"מ והרס עצמי

FOR GOOD
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

Re: לא מניין באתי כי אם לאן אני הולכת

FOR GOOD • 15 בדצמ׳ 2011
Perplexed כתב/ה:
מבחינתי השאלה הרלבנטית אינה מאיזה מקום הבדס"מ בא, אלא לאיזה מקום הוא הולך...

יען כי,

להתעסק במה שהוביל אותי להיות מי שאני, לא ישיב לי על השאלה מה עושה לי טוב היום.

יתכן שאני מגיעה לבדס"מ ובכלל, לכל מה שאני עושה בחיי כיום, מהמקום הכי לא נכון, ומכל הסיבות הכי גרועות.

האם הסיבה משנה באמת?

או שמא מה שמשנה באמת זה אם היום המקום אליו הגעתי טוב לי, או מזיק לי.

ובכלל, אני לא חסידה של עודף חיפוש סיבתיות. אם משום שהכל נותר תמיד בגדר השערות, ואם משום שזה נתקע (עבורי, בכל אופן), ברמת התברבשות שלא מובילה לשינוי.

ועבורי - לא - זה ממש לא הולך לכיון של הרס עצמי. לא ארחיק ואדבר על העצמות, בניה מחודשת וצמיחה נפשית (כי זה עושה לי אלרגיה, סליחה), אבל בהחלט, אני עושה את מה שנעים לי וטוב לי - ע - כ - ש- י - ו.


פרפלקסית, לא לעוף עליי הפעם...
אני מכבד אותך, ואני מכבד את גם בחירותייך
כנ"ל אני מכבד את רצונך לחיות רק את הכאן-והעכשיו, מתוך ציפייה למותק של עתיד
אבל חכמינו, אלה שמתו
חז"למינו, בקיצר, אמרו
דע מאין באת, ולאן את הולך

כי הם הבינו, שבכל זאת
בלי לדעת משהו על המאין-באתי, אתה גם לעולם לא תוכל לדעת לאן אתה הולך...
ואפילו אם ההווה הוא דבש וצימוקים, אם מישהו לא רוצה ללמוד להכיר את המנגונים הללו, או ללמוד מנסיונו, אז ההווה יכול בצ'יק להפוך לחלום-בלהות...
הרי רק מתוך קריאת הבלוגים פה, את יכולה ללמוד, שזה עניין שקורה כל שני וחמישי

אבל אולי גם חז"למינו היו אף הם דבילים, ואהבלים
מה אני יודע... (:
Mephisto​(שולט)
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

Re: לא מניין באתי כי אם לאן אני הולכת

Mephisto​(שולט) • 15 בדצמ׳ 2011
FOR GOOD כתב/ה:
Perplexed כתב/ה:
מבחינתי השאלה הרלבנטית אינה מאיזה מקום הבדס"מ בא, אלא לאיזה מקום הוא הולך...

יען כי,

להתעסק במה שהוביל אותי להיות מי שאני, לא ישיב לי על השאלה מה עושה לי טוב היום.

יתכן שאני מגיעה לבדס"מ ובכלל, לכל מה שאני עושה בחיי כיום, מהמקום הכי לא נכון, ומכל הסיבות הכי גרועות.

האם הסיבה משנה באמת?

או שמא מה שמשנה באמת זה אם היום המקום אליו הגעתי טוב לי, או מזיק לי.

ובכלל, אני לא חסידה של עודף חיפוש סיבתיות. אם משום שהכל נותר תמיד בגדר השערות, ואם משום שזה נתקע (עבורי, בכל אופן), ברמת התברבשות שלא מובילה לשינוי.

ועבורי - לא - זה ממש לא הולך לכיון של הרס עצמי. לא ארחיק ואדבר על העצמות, בניה מחודשת וצמיחה נפשית (כי זה עושה לי אלרגיה, סליחה), אבל בהחלט, אני עושה את מה שנעים לי וטוב לי - ע - כ - ש- י - ו.


פרפלקסית, לא לעוף עליי הפעם...
אני מכבד אותך, ואני מכבד את גם בחירותייך
כנ"ל אני מכבד את רצונך לחיות רק את הכאן-והעכשיו, מתוך ציפייה למותק של עתיד
אבל חכמינו, אלה שמתו
חז"למינו, בקיצר, אמרו
דע מאין באת, ולאן את הולך

כי הם הבינו, שבכל זאת
בלי לדעת משהו על המאין-באתי, אתה גם לעולם לא תוכל לדעת לאן אתה הולך...
ואפילו אם ההווה הוא דבש וצימוקים, אם מישהו לא רוצה ללמוד להכיר את המנגונים הללו, או ללמוד מנסיונו, אז ההווה יכול בצ'יק להפוך לחלום-בלהות...
הרי רק מתוך קריאת הבלוגים פה, את יכולה ללמוד, שזה עניין שקורה כל שני וחמישי

אבל אולי גם חז"למינו היו אף הם דבילים, ואהבלים
מה אני יודע... (:


תקציר:
אני מכבד, מעריך וכו'
אבל ברור שאת טועה, הנה יש לי גם את חז"ל כרפרנס.
ואם את לא חושבת כמוני סימן שאת מזלזלת בחז"ל וזה ביג-נו-נו.
והכל בנון-שאלאנט, כן?
godisafemale​(שולטת)
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

שרשור מצויין וחובה לכל נשלטת בוודאי!

godisafemale​(שולטת) • 15 בדצמ׳ 2011
Pet Cat,

פתחת שרשור מצוין, לדעתי יש כבר בכלוב כמה שרשורים כאלה משנים עברו, אך תמיד טוב לרענן את הנושא הזה לטובת הדור החדש.

אז כך: אני מבחינה בין שלושה סוגים של אנשים בדס"מים, לצורך הדיון הזה:

1. אנשים שהבדס"מ בחר אותם, כלומר הם נושאים אותו בתוכם והוא הפציע בחייהם בפרקטיקה כשנוצרה ההזדמנות הראשונה ומאז הם שם. לרוב זה מתקשר עם טראומות ילדות או אפילו קודם לכן, כשהיו בבטן אמם.

2. אנשים שבוחרים את הבדס"מ, באים לשחק. זהו מגרש משחקים מיני משוכלל, במה מנטלית להרחיב את חוויית החיים והרצון לגלות מ"עוד עולם".

3. אנשים שאינם יודעים מהן הסיבות לכך שהם בבדס"מ.


משמעות הדיון והשאלה למה אני בבדס"מ:

השאלה למה אני כאן ומדוע אני עושה את מה שאני עושה, היא שאלה שכל אדם צריך לשאול את עצמו, במיוחד שימי לב, נשלטות! כי הן קהל יעד מובהק ראשון להפגע. על כן, קריאת חומרים ורקע והתעסקות בנושא והרחבת היריעה היא בבחינת חובה לכל נשלטת. אני כמובן סבורה שגם שולטים חובה שישאלו את עצמם מדוע הם כאן, אבל את מדברת על נשלטים, אז אולי קודם כדאי לקרוא בכמה לינקים קצת רקע:

1. מזוכיזם כדינמיקה באישיות וכפסיכופתולוגיה

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2659

2. מחקר: ילדים מוכים יאהבו סקס אלים?

http://www.beok.co.il/Category/Article/6336/d79ed797d7a7d7a83a d799d79cd793d799d79d d79ed795d79bd799d79d d799d790d794d791d795 d7a1d7a7d7a1 d790d79cd799d79d3f

3. מזוכיזם ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%9D

4. לא עם השוט! בעצם כן! פרויקט סטיות מיניות

ציטוט מהמאמר: "במקרים אלה, הם משוכנעים שיחסים סאדו מזוכיסטיים הם הדרך היחידה לקשר עם אחרים, עם כל הכאב הקשור בתפיסתם, הם משוכנעים שעדיף קשר של התעללות על מצב שבו יהיו ללא קשר."

http://www.beok.co.il/Category/Article/7652/d79cd790 d7a2d79d d794d7a9d795d798 d791d7a2d7a6d79d d79bd79f d7a4d7a8d795d799d7a7d798 d7a1d798d799d795d7aa d79ed799d7a0d799d795d7aa

5. האם השגריר הוא סוטה מין? ד"ר דניאל וטלמן מסביר על חווית הכאב במין ומסביר למה צורי רפאלי הרבה יותר נורמלי ממה שחשבתם

http://www.beok.co.il/Category/Article/2911/d790d795d79ed7a8d799d79d d79cd7a0d795 d7a9d799d7a9 d7a1d7a7d7a1 d790d797d7a8 d7a1d7a7d7a1 d79ed79bd790d799d791

6. הערות קליניות על מזוכיזם- תרגום מאמרה של דר' רות' אימבר

ציטוט מהמאמר: "הוא זיהה באופן מרומז כי ניתן להבינו כטקטיקה בין אישית להשפעה על אחרים. הוא זיהה את הרווחים העשויים להתלוות לסבל כהשגת הרגעה, סימפטיה וטיפול. אלא שנראה כי סליבאן לא הכיר ברעיון לפיו אשמה עשויה להביא להענשה עצמית, רעיון המהווה אבן פינה בתיאוריה הקלאסית על המזוכיזם."

http://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%A8/

כמו שציינתי בעבר במספר מקומות וגם בפרופיל שלי, כשבאים לבקש מערכת יחסים בדס"מית מוכחרה שתהיה שיחת עומק, קשר עומק מקדים לביטוי היחסים על מנת לבדוק האם יש התאמה ו/או הקבלה בין הדחפים/טראומות/הרצון לשחק באותם מתקנים מנטליים ופיסיים כאמור.

קפיצה לקשר בדס"מי שאינו עמוק לרוב יוביל למפח נפש בעיקר לצד הנשלט, מנסיוני, לרוב הנשלטות מקוות שהשוטל ייטפל בהן ויכיל אותן אוטומטית, צר לי, זה לא יקרה!
נשלטת צריכה לחפור ולגלות מהן הצרכים האמיתיים שלה ולשים אותם על השולחן ולבקש מהשולט שישים את שלו מולה, כל זאת ע"מ לברר התאמה. זה לגיטימי וזה במקום!

במצבים בהם הנשלטת קופצת ראש לזרועותיו של כל שולט הנקרה בדרכה שלא תתפלא איפה אם היא תנחל עוגמת נפש, יש אפילו דמיון למערכות יחסים ווניליות, בהן אתה זורק את עצמך על הצד שמנגד בטרם אתה מברר אם הוא באותו מקום איתך, אז מדוע בבדס"מ לא לעשות כן?

כמה מילים לגבי ניסוח ומראה הפרופילים:

יש כאן איזו דינמיקה מאנפפת של ניסוח פרופילים שבאים לעשות דאוו'ין במקום לפרט מה בדיוק אני מחפש/ת. ככל שהפרופיל מושקע יותר כך יידע בעל הפרופיל אם מי שפנה אליו קרא אותו בעיון והאם הוא מתייחס ברצינות לנקודות הרשומות בו. אכן זו חשיפה, אבל ככל שהשיווק יהיה נאמן יותר למקור אנחנו מרוויחים בנקודות את הסיכוי לקרב אלינו מישהו מתאים.

***המלצה לספר מצוין!***

שם הספר: הצעקה הראשונית החדשה מאת ד"ר ארתור ז'אנוב

הספר "הצעקה הראשונית החדשה" יצא 20 שנה לאחר הספר הראשון ורב המכר "הצעקה הראשונית". בספר הנוכחי מתאר ד"ר ג'אנוב מקרים חדשים, תצפיות ומחקרים קליניים. הספר מדבר על התראפיה הפרימאלית, שמהווה מהפכה בפסיכותרפיה. כל מטופל מתרכז בהיסטוריה של עצמו ומצליח בעזרתה להגיע לגילויים על עצמו. בין נושאי הספר: השפעת טראומת הלידה על חיינו, מהו כאב רגשי והיכן הוא מאוחסן? כיצד מוטבע זיכרון מוקדם במערכת? הדחקה: שערי המוח ואובדן ההרגשה, מה הוא נורמלי? כיצד נדע אם אנו נוירוטים? מקור ההתנהגות המאנית-דפרסיבית והכפייתית, שינה, חלומות וסיוטים, לחץ, מתח וחרדה, יאוש ממאיר: המערכת החיסונית ומחלות קטלניות, חולי והצעקה האילמת, מדוע עליך לחיות מחדש את ילדותך כדי להבריא? ספר מעולה.

טוב, זהו להפעם, מי שיש לו את הרצון לקרוא ולהשקיע יחסוך לעצמו הרבה תלאות בדרך ושריפת זמן יקר, מי שמוותר על כך כנראה כבר מזמן ויתר על עצמו.

חורף חמים ונעים, קררר לי בתחת שזה מטורף.. לא עוזר כלום, תמיד הטוסיק שלי קר! icon_razz.gif

Godi


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך חמישי דצמ' 15, 2011 6:44 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011
פרלין​(נשלטת){ש} • 15 בדצמ׳ 2011
יש משהו בזה שכל החפירות האלה הן לפעמים פול גז בניוטרל, אבל אני גיליתי שני דברים:

1. לפחות אצלי, ככל שאני יודעת עלי יותר וקרובה לעצמי יותר, ככה החיים שלי עשירים יותר. יש בהם יותר גוונים. אבל ברור לי שזה מאוד אישי, כל אחד מאיתנו מעשיר את חייו בצורה אחרת.

2. אין קשר בין קבלה עצמית למחקר עצמי. יענו, זה שאני תוהה מאיפה משהו מסוים אצלי הגיע, לא אומר שאני לא מקבלת אותו. ויותר מזה: זה שאני אמצא את השורש של הבדסמ לא יגרום לו להעלם, זה פשוט ייסר אותי פחות. חפירה לפעמים מובילה לקבלה עצמית. זה לא או זה או זה.
FOR GOOD
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

Re: לא מניין באתי כי אם לאן אני הולכת

FOR GOOD • 15 בדצמ׳ 2011
Mephisto כתב/ה:
FOR GOOD כתב/ה:
Perplexed כתב/ה:
מבחינתי השאלה הרלבנטית אינה מאיזה מקום הבדס"מ בא, אלא לאיזה מקום הוא הולך...

יען כי,

להתעסק במה שהוביל אותי להיות מי שאני, לא ישיב לי על השאלה מה עושה לי טוב היום.

יתכן שאני מגיעה לבדס"מ ובכלל, לכל מה שאני עושה בחיי כיום, מהמקום הכי לא נכון, ומכל הסיבות הכי גרועות.

האם הסיבה משנה באמת?

או שמא מה שמשנה באמת זה אם היום המקום אליו הגעתי טוב לי, או מזיק לי.

ובכלל, אני לא חסידה של עודף חיפוש סיבתיות. אם משום שהכל נותר תמיד בגדר השערות, ואם משום שזה נתקע (עבורי, בכל אופן), ברמת התברבשות שלא מובילה לשינוי.

ועבורי - לא - זה ממש לא הולך לכיון של הרס עצמי. לא ארחיק ואדבר על העצמות, בניה מחודשת וצמיחה נפשית (כי זה עושה לי אלרגיה, סליחה), אבל בהחלט, אני עושה את מה שנעים לי וטוב לי - ע - כ - ש- י - ו.


פרפלקסית, לא לעוף עליי הפעם...
אני מכבד אותך, ואני מכבד את גם בחירותייך
כנ"ל אני מכבד את רצונך לחיות רק את הכאן-והעכשיו, מתוך ציפייה למותק של עתיד
אבל חכמינו, אלה שמתו
חז"למינו, בקיצר, אמרו
דע מאין באת, ולאן את הולך

כי הם הבינו, שבכל זאת
בלי לדעת משהו על המאין-באתי, אתה גם לעולם לא תוכל לדעת לאן אתה הולך...
ואפילו אם ההווה הוא דבש וצימוקים, אם מישהו לא רוצה ללמוד להכיר את המנגונים הללו, או ללמוד מנסיונו, אז ההווה יכול בצ'יק להפוך לחלום-בלהות...
הרי רק מתוך קריאת הבלוגים פה, את יכולה ללמוד, שזה עניין שקורה כל שני וחמישי

אבל אולי גם חז"למינו היו אף הם דבילים, ואהבלים
מה אני יודע... (:


תקציר:
אני מכבד, מעריך וכו'
אבל ברור שאת טועה, הנה יש לי גם את חז"ל כרפרנס.
ואם את לא חושבת כמוני סימן שאת מזלזלת בחז"ל וזה ביג-נו-נו.
והכל בנון-שאלאנט, כן?


נו באמת, מפסיטו ידידי
מאיפה הבאת את התגובה הזאת. אני מתפלא עלייך
חז"ל הוא לא הרפרנס שלי, אלא ש-ל-ה
זו הכותרת שה-י-א בחרה לתגובתה ( הציטוט החלקי של דברי חז"ל, אני רק השלמתי אותו )

אבל
העיקר החרמנות, מפיסטו
ואם היא באה לך בנון-שאלנט אז בכלל טוב
עזוב אותך באמת מחז"ל
כי העיקר 2, מפיסטו
לא לפחד כלל (:
בטי בום​(שולטת)
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011
בטי בום​(שולטת) • 15 בדצמ׳ 2011
לא כל מי שעבר התעללות/ טראומה/ יתמות וכו.. יגיע לבדס"מ.
ברור לכל מי שמנהל פה דיון שכולנו מתחרמנים מבדס"מ, אני מתחרמנת אפילו מאזכורים של בדס"מ (אתמול בערב ילדה אבודה עונה 2)
השאלה היא באמת האם בכל בדס"מ יש פירוק והרכבה, תהומות נפש וכאילו..
אני הבדס"מ שלי פיזי לחלוטין, מעטי מעט שהקטע המנטלי עשה לי אתם את זה.
אני הכי דומית פיזית לאחרונה, ומה שמחרמן אותי זה הרס עצמי, ככול שהבחור עם יותר הרס עצמי כנראה שהוא גם יותר עושה לי את זה , האם זה סותר?

אני כן להבדיל מגברת פ' ההורסת מהחופרים וכן חשוב לי לדעת מאיפה זה מגיע ומה מזין את זה ועדיין לחלוטין מסכימה אתה שהשאלה החשובה היא כאן ועכשיו וכאן ועכשיו אני עושה סובלימציות לצרכים שלי.
וכשהצרכים שלי מסופקים אני הכי מחורמנת
Perplexed
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

המממ.... אני לא יודעת פרלין....

Perplexed • 15 בדצמ׳ 2011
את באמת סבורה כך, פרלין? שחפירה היא המקדם של קבלה עצמית?

כלומר, ההגיון כמובן אומר שאת צודקת.

יחד עם זאת לעיתים נדמה לי, שהקבלה העצמית נובעת בסופו של דבר פשוט מעייפות בחפירה העצמית.

כשלעצמי, אחרי רצף של הסברים היסטורים/כרונולוגים שנתתי לעצמי לגבי החלקים שבי היום שאני אינני אוהבת, כולל השאלה הלא נוחה איך זה לעזאזל שאני מרשה שגבר יכה בי או יחליט למעני, פשוט הגעתי לשעמום עצמי כזה, שהרפתי, והרשתי לעצמי לכנות זאת "קבלה עצמית". icon_cool.gif

בנוסף, מצאתי לפעמים שחפירה עצמית פשוט הובילה אותי לאי לקיחת אחריות.... הנה... יש טעמים וסיבות לכך שאני דרעקicon_smile.gif טעמים מצוינים!!! בואי נמשיך להיות דרעק, כי מישהו אחר אשם...

בסופו של דבר זה עניין של מידה ואיזון, מן הסתם. לגופו של הפוסט אני לא בטוחה שבדיקת מניעים להיותנו בדסמ"ים יכול לשנות את הצורך שלנו בלהיות כאלו...
FOR GOOD
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011
FOR GOOD • 15 בדצמ׳ 2011
"הדע מאין באתי" ( הרפרס לזח"ל לא היה כאמור שלי )
עוזר לך לא ליפול למלכודות הרבות שפזורות על הדרך של ההתענגות-מכאב ( או משליטה )
והן רבות מספור
נפלתי כבר בחלק גדול מהן, או-הו, איך נפלתי...(:
בחיי, שהן שם...
Perplexed
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

פור גוד, מותק

Perplexed • 15 בדצמ׳ 2011
צ'מע נא, אני יכולה לשבת כעת עם פסיכולוג במשך שנה שלמה ולדון ברגשות הסאדיזם העזים שעולים בי כלפיף למקרא תגובותיך. אנחנו יכולים להגיע למסקנות היסטוריות עמוקות, כגון, הזהדות עם הבוז של אמי כלפי החנטרשיות של אבי, או לחילופין, הזדהות איתך כילדת כאפות.

כך או כך, זה לא ימנע מהקיטור לצאת מן האזניים, בכל פעם שאתה מעוות בחינניות את שמי ומתיש אותי במלל בלתי נלאה.

אממממ, לא יכולתי להתאפק. 'צטערת. אמא אשמה.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

Re: המממ.... אני לא יודעת פרלין....

בלוסום​(לא בעסק) • 15 בדצמ׳ 2011
Perplexed כתב/ה:


בסופו של דבר זה עניין של מידה ואיזון, מן הסתם. לגופו של הפוסט אני לא בטוחה שבדיקת מניעים להיותנו בדסמ"ים יכול לשנות את הצורך שלנו בלהיות כאלו...


אנסה להסביר מעט מה עבר עלי לאחרונה, אולי זה יבהיר:

מבחינת המניעים לבדסמ - הם אכן יכולים להגיע לי מהרס עצמי, אך גם מאתגר אינטלקטואלי, או פשוט חרמנות.

לגבי לשנות את הצורך - אני כמעט יצאתי מהעסק בעקבות שתי סיבות: אחת - ראיית עצמי בעינים וניליות, איך מתסדרים עם הכאב? לתקופה מאוד קצרה לא הסתדרתי איתו, זה נראה לי נורא לעולל זאת לעצמי, אך אז שאלתי את עצמי בכנות האם אוכל לקיים יחסי זוגיות ומין ללא כאב - והתשובה היא לא ולא, ולכן אין שום סיכוי שאפסיק להיות בדסמית.
הסיבה השניה שכמעט יצאתי מהעסק בגללה היתה שבמקום בו גיליתי שאין בי ענין מנטלי, אלא רק פיזי, נכבתי לגמרי מבחינה פיזית - אך זה בלבל אותי לגמרי - כי נכנסתי לבדסמ ממקום פיזי לגמרי ולא האמנתי על עצמי שהתקדמתי כל כך.

אני מאמינה, שיש אנשים שהחקר עושה להם טוב, כמו שיש אנשים שהוא עושה לה רע. כל אחד ומה שמתאים לו.
לי אישית זה לעתים עושה טוב לדעת מדוע הגעתי הנה, אך בסופו של דבר, זה באמת לא משנה את העובדה שאני כאן ואני לא מתכוונת ללכת לשום מקום.