בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חופשה מהבדס"מ

Zarial​(מתחלפת)
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009

חופשה מהבדס"מ

Zarial​(מתחלפת) • 14 במרץ 2009
אנחנו הנשלטות מקבלות המון הנאה מהסגנון חיים שלנו, הציפיות שלנו עונות על עצמן, הפנטזיות מתגשמות.
ובכל זאת... (קראתי כמה דברים וזה הוביל אותי למחשבה .... )
האם יש בחיים של נשלטת הפסקות מהחיים של כניעה? או תקופות של כן ולא?
מכל מיני סיבות כאלה ואחרות.
בעיות (בעבודה, בבית, הורים, ילדים), סתם נמאס, סיבה אחרת ( עייפות נפשית, היחסים עם שולט נכנסו באין כניסה) וכו' ...
האם יש לכן בחיים מצבים בהם אתם רוצות להיות *נורמאליות* לתקופה מסוימת?
עייפות מהחיים של כניעה?
במידה וכן מה אתן עושות עם זה?
נותנות לזה לקרות ומחכות שזה יעבור?
או שנלחמות עם התחושה? או שהשולט נלחם בשבילכן?
או שמסתירות את זה ממנו בתקווה שזה יעבור והוא לא ירגיש דבר?

יותר מאוחר אביא את דעתי גם בנושא, מעניין לשמוע את דעתכן....



*בפוסט הזה אין שום דבר סמוי, סתם מחשבות של יום שבת ...
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
נילי ונילי • 14 במרץ 2009
הפסקות זה לגיטימי וזה לא חייב לגרור הפסקה ממערכת היחסים עצמה. אם את רוצה להפסיק- אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה.
immortal​(נשלטת){MrMiller}
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009

אני

immortal​(נשלטת){MrMiller} • 14 במרץ 2009
מרגישה לפעמים שרוצה חופש מהבדס"מ, זה קורה בתקופות של בדידות, כשאני אומרת לעצמי, אם הייתי ונילית, היה יכול להיות הרבה יותר פשוט למצוא בן זוג, כשיש מלאי גדול של וניליים שם בחוץ.
אני יוצאת למקומות שונים, וניגשים בחורים וניליים להתחיל ואני שוללת על ההתחלה מהסיבה הברורה- BDSM.

ואז כשאני נזכרת בהרגשה , בעונג, בכאב- הפיזי והמנטלי, בסשנים, בBDSM, אני יודעת שרק את זה רוצה, ואם זה כרוך בלעבור ימים של בדידות, כך יהיה.
הפוכית​(נשלטת){MasterMaor}
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
אני מבקשת חופש ( בדרך כלל גם מקבלת אותו ) ,
ומייד לאחר נתינת האישור עליו מתחילה להצטער ולהתגעגע ..
רפאל
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
רפאל • 14 במרץ 2009
נילי ונילי כתב/ה:
הפסקות זה לגיטימי וזה לא חייב לגרור הפסקה ממערכת היחסים עצמה. אם את רוצה להפסיק- אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה.

מעבר לזה שהדבר לגיטימי, ושאף אחד לא יכול להכריח מישהי לעשות משהו שאינה רוצה, צריך גם להוסיף שזו לא סיבה להתאבד או להאשים את עצמך. icon_smile.gif

במילים אחרות: זה שדבר מה מותר, ואי-אפשר לכפות עלינו שלא לעשותו, אין פירושו שהוא פשוט תמיד לעשיה, מבחינה אישית או זוגית.

אז אני רוצה להוסיף שאלות:

האם אפשר לפתח עייפות באופן ממוקד כלפי ה"שליטה" שבקשר, לקחת ממנה חופשה, ולהשאיר את כל השאר כפי שהוא? האם זה בכלל פועל כך? או שמא השליטה תמיד כבר מעורבבת בקשר מיסודו?

אם לוקחים חופשה כזו, האם אפשר לחזור ממנה? או שמא בחזרה משהו מן השליטה כבר מתפספס ומרגיש כמו "תוכנית כבקשתך"?
A v​(שולט)
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009

ונילי צודקת..

A v​(שולט) • 14 במרץ 2009
רפאל כתב/ה:
נילי ונילי כתב/ה:
הפסקות זה לגיטימי וזה לא חייב לגרור הפסקה ממערכת היחסים עצמה. אם את רוצה להפסיק- אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה.

מעבר לזה שהדבר לגיטימי, ושאף אחד לא יכול להכריח מישהי לעשות משהו שאינה רוצה, צריך גם להוסיף שזו לא סיבה להתאבד או להאשים את עצמך. icon_smile.gif

במילים אחרות: זה שדבר מה מותר, ואי-אפשר לכפות עלינו שלא לעשותו, אין פירושו שהוא פשוט תמיד לעשיה, מבחינה אישית או זוגית.

אז אני רוצה להוסיף שאלות:

האם אפשר לפתח עייפות באופן ממוקד כלפי ה"שליטה" שבקשר, לקחת ממנה חופשה, ולהשאיר את כל השאר כפי שהוא? האם זה בכלל פועל כך? או שמא השליטה תמיד כבר מעורבבת בקשר מיסודו?

אם לוקחים חופשה כזו, האם אפשר לחזור ממנה? או שמא בחזרה משהו מן השליטה כבר מתפספס ומרגיש כמו "תוכנית כבקשתך"?



רפאל אני חושב שכן אפשר לפתח עייפות כזו

ואם הקשר הוא נכון ובריא אז לטעמי לפחות בטוח שאפשר שכל השאר נשאר אותו דבר

אבל באותה נשימה אני חושב שיש דברים קטנים שלא ייעלמו שיהיו כל הזמן

כשזה קשר זוגי שלא ניזון רק מהשליטה עצה אלא מעוד מרכיבים,אז לקשר יש מקורות אחרים

שהוא ניזון מהם. וכן אפשר לחזור וזה אפילו חזק יותר לפעמים


Av
SPENKY{שייכת}
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
SPENKY{שייכת} • 14 במרץ 2009
רק על עצמי לספר ידעתי:
כשאני יוצאת לחופשה- אם כי תמה מערכת יחסים ואם כי אני חשה רוויה או מוצפת- אני יודעת שאני יכולה לצאת לחופשה מהפעילות הבדסמית, אני יכולה לאחסן את הצעצועים במסתור בארגז המצעים- אבל את הפנטזיות אני לא יכולה לאחסן ומזה אי אפשר לצאת לחופשה- לסיכום מבחינתי אפשר לצאת לחופשה מפעילות בדסמית אבל לא מהצורך.
(ושוב- דיברתי רק על עצמי)
שתהיה שבת שלום
ספנק- נשלטת בחופשה ונילית
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
נילי ונילי • 14 במרץ 2009
רפאל כתב/ה:

אז אני רוצה להוסיף שאלות:

האם אפשר לפתח עייפות באופן ממוקד כלפי ה"שליטה" שבקשר, לקחת ממנה חופשה, ולהשאיר את כל השאר כפי שהוא? האם זה בכלל פועל כך? או שמא השליטה תמיד כבר מעורבבת בקשר מיסודו?

אם לוקחים חופשה כזו, האם אפשר לחזור ממנה? או שמא בחזרה משהו מן השליטה כבר מתפספס ומרגיש כמו "תוכנית כבקשתך"?

מניחה שזה הכל חלק משאלת השאלות: "האם השליטה היא מהות או תבלין לזוגיות?"

אם השליטה היא אקט מיני, אז אין סיבה שמערכת היחסים לא תשרוד את הוויתור עליה. אדם יכול לבקש יפה מזוגתו החופשת לשוב מן הנופש, ואולי אפילו לעשות עליה מניפולציות רגשיות מכוערות, אבל בסופו של דבר זה לא באמת יהרוג אותו. ולראייה- כה רבים הם הגברים הנשואים שחיים את חייהם ללא האפשרות לזיין מישהי בתחת. הם אמנם מזיינים מהצד או מחפשים פתרונות בשדות זרים, אבל עוד לא ראיתי מישהו שהתגרש מאשתו בגלל שהיא לא עשתה איתו אנאלי.

לעומת זאת, אם אתה תופס את הבדסמ (או מין אנאלי) כמשהו יותר מהותי לחיים, ליקום ובכלל- הסיפור הוא שונה, אני מניחה.
Zarial​(מתחלפת)
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
Zarial​(מתחלפת) • 14 במרץ 2009
טוב קודם כל אגיד את דעתי בנושא.
מבחינתי לא קיימת אופציה כזאת, גם כשאני לא במערכת יחסים הבדס"מ היה ונשאר מרקיב חשוב מאוד בחיים שלי. מערכת יחסים טובה ומתאימה לשני הצדדים לא יכולה לעייף או להימאס, כי בכל הזמן הפנוי מעבודה, ילד ובית אני כן חושבת על המאסטר, על היחסים וכל מה שמרגש אותי איתו. גם בפגישה שאין בה סשן תמיד יש היררכיה ברורה בינינו, ותמיד קיים אלמנט מסוים של שליטה. אז התשובה שלי היא – לא אני לא לוקחת חופשות מבדס"מ זה היה כאילו הייתי לוקחת חופשה מעצמי.


נילי : הכוונה הייתה יותר לתחושה או צורך. ברור לי לחלוטין שאם מישהי או מישהו לא רוצה משהו, אין מה לעשות בנדון חוץ מלכבד את רצונו.

רפאל: לשאלתך אם הבנתי נכון. .... לפעמים יש בקשר קצת האטה של כל מה שקשור להתפתחות של כאב, אביזרים, סשן, אבל ואחרי תקופה קצרה זה חוזר. זה לגיטימי ודי ברור כי מערכת יחסים לא בנויה אך ורק על סשנים וכו'. יש גם דברים מעבר. וכהמשך לשאלה השניה – כן אפשר "לחזור" זה בא בטביעות ולא מרגיש מוזר. בכל קשר יש תקופות לכל דבר.
רפאל
לפני 15 שנים • 14 במרץ 2009
רפאל • 14 במרץ 2009
נילי ונילי כתב/ה:

מניחה שזה הכל חלק משאלת השאלות: "האם השליטה היא מהות או תבלין לזוגיות?"

זהו, שאף פעם לא הבנתי באמת את ההבחנה הדיכוטומית הזו שבין מהות לבין תבלין. קשה לי מאוד לחשוב על בדס"מ כעל איזושהי מהות שמכוננת ומרכזת את אורך החיים שלי. מצד שני - לצמצם את זה עד לכדי תבלין? גם זה לא מסתדר לי. נכון שכל הקטע של סשנים ואביזרים סובל מעליות ומורדות בתוך קשר, בדיוק כפי שסקס יכול לסבול מעליות ומורדות. אבל עדיין - תמיד יש משהו בדס"מי בינו לבינה (כלומר, באיך שאני רואה וחווה את זה), וגם כאן, בדיוק כפי שתמיד יהיה משהו מיני בינו לבינה (כלומר, גם בתקופות שבהן לא מבצעים חדירה).