כמה סטירות והצלפות על החזה ואני מושכבת על הגב, אטבים מחוברים לשפתיים החיצוניות, אטב אחד על הדגדגן. כואב, אבל יש תחושה של לקראת משהו. אתה שואל אם אני מוכנה למחטים. אני מתחילה לבכות, ומהנהנת.

יש משהו בסשנים בבית שמשאיר אותי באיזושהי שפיות בעייתית. אני לא מצליחה להתמסר לשפחה שבי או אפילו לסאב ספייס. אבל בפעם הזאת הרגשתי כל כך מסורה לתפקיד וכל כך עמוק בספייס, שאפילו לא הצלחתי להגיע להבחנות הללו...