ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מגזין הכלוב

פרסומים מאת גוליבר​(שולט)


מבלי להפריע את מנוחת השכנים

היא דווקא אוהבת שמדגדגים אותה, אבל עד לא מזמן לא הבינה איזה שימוש יעיל אפשר לעשות ברגישות הקיצונית שלה. עכשיו היא יודעת.

121 יום - מעין פרק א'

הטעות הגדולה, החטא הקדמון, הייתה ההחלטה להיכנס כשותף לדירה יחד עם דנית. זאת הייתה טעות, כי לא מערבבים שמחה בשמחה, וכשנכנסים לגור עם שותפה צריך לחשוב על דברים אחרים מאשר על איך שהחזה שלה נראה מבעד לחולצת טי שירט, ועל איך שהשיער שלה מריח אחרי שחפפה את הראש.

המחפש

הוא נרשם לאתר לפני חצי שנה בערך, תחת הניק רב-ההשראה "קשר אמיץ". המילה אמיץ נושאת עמה גוון גברי כלשהו, חשב, ואילו ה"קשר" מרמז על שליטה, אבל גם מאותת לבת הזוג הפוטנציאלית על מישהו רציני, גבר שמסוגל להעלות את המילה "קשר" על דל שפתותיו. משועמם, הציץ בבלוגים. תגובה חמה ואוהדת בבלוג של בחורה - כך העריך - יכולה להיות בסיס טוב ליצירת קשר.

בין שתי מילים

"למה את שוכבת על המיטה?"
"כי אתה לא נותן לי לזוז."
"את לא מנסה להשתחרר."

ארוחת ערב

רצית להגיד משהו? אני רואה שאתה רוצה, אבל משהו מונע ממך. אולי, במקרה, זה הגאג שהכנסתי לך לפה, זה שמאלץ אותו להיות פתוח וגם די מונע ממך לדבר, אם כי לא להשמיע קולות מוזרים? אולי אתה רוצה להגיד שנעים לך? כן? נעים לך שאני עושה לך ככה? כן, אני נהנית לראות שאתה נהנה. אז חשבתי לעשות איזה משחק... אתה אוהב משחקים, נכון?

121 יום (מעין פרולוג)

קראו לה דנית. עבור אוהד, האדון, הייתה לפעמים מלכה ולפעמים נשלטת, בהתאם למצב רוחם בכל רגע נתון; בשביל עדי הייתה תמיד שולטת, אבל רק מבחינת התנהגותה כלפיו ולא מבחינת הפנטזיות שלו ביחס אליה.

יצחק מבקר בדאנג'ן

מיום שבא יצחק ליפו יחד עם אותם בחורים מצויינים של עלייה שנייה לא דרכה כף רגלו באותו מקום שנקרא כיכר קדומים. ומדוע לא דרכה שם כף רגלו, מתוך שפיו הצריך פרנסה ופרנסתו הצריכה שיסתובב מבוקר עד ערב לחפש לעצמו עבודת שכיר יום, וכדי בילויים של לילה ביפו - לא הגיע.

דיאלוג

אם זה כואב, אז למה את לא בוכה?
לא יודעת...
אז אולי זה לא מספיק כואב...

טי אס 32

גלקסיה רחוקה; בחורה אחת יפה וחסרת אונים, אחת אחרת לא פחות יפה, ומעט סדיסטית; שליטה נשית (ff-ית) עם קיק מד"בי.

מתנה לחג

על משפחה, גפילטע פיש, סאדו, ומה שביניהם.

הצגה ראשונה

הרבה דרכים יש כדי להעניש סאבית סוררת. אחת מהן, כמובן, היא באמצעות גרימת כאב; אבל לפעמים יותר מעניין לעשות את זה דווקא דרך גרימת עונג עילאי.