אמץ גור

לא כולם יודעים על העולם בתוך עולם ה BDSM שנקרא גור. עולם עם תרבות, שפה ופילוסופיה משלו. גברים דומיננטים, גדולים, חזקים ומהירים מהגבר ממוצע כשמולם ה"קאג'ירה" - שפחות מוחלטות, עירומות מכל עצמאות ועצמיות הם אלו שהופכים את סדרת ספרי המדע הבדיוני לאהודה כל כך בעולם הבדס"מ.



"נפגשנו במרכז החדר והתחבקנו. בכיתי, וגם הוא בכה, ללא בושה. למדתי מאוחר יותר שבעולם זר זה גבר חזק עשוי להרגיש ולהביע רגשות, ושהריסון הצבוע אינו זוכה כאן לכבוד רב כפי שהוא זוכה לו בעולמי.

"גור", הוא אמר, "הוא שמו של עולם זה. בכל השפות של הפלנטה, פשר המילה הוא בית אבן". (Page 21 Tarnsman of GOR)


גור הוא עולם פנטזיה אשר נוצר ע"י ג'ון נורמן אי-שם בשנות ה-60. הוא כינה אותו : "נוגד כדור-הארץ", מקום העומד בניגוד מושלם לכדור הארץ. לפי הגור, גזע מתקדם יותר בשם הכוהנים-המלכים שלט באוכלוסייה ובכדור הארץ ממרחק, בדומה למפעילים של תיאטרון בובות. בכדי למנוע מהגוריאנים להחריב את עולמם, נאסר עליהם השימוש בטכנולוגיה. אך אין לטעות, הגוריאנים הם מתקדמים ביותר. בנוסף, הכוהנים-מלכים נתנו לגוריאנים את הידע לריפוי "מחלת הזקנה", אלמנט התורם לחסינותה של חברה הערוכה תמיד אליי לקרב.

הכל טוב ויפה אתם אומרים, אבל מה כל זה קשור לרעב המטורף לגור בקרב קהילות הבדס"מ ברחביי העולם ?

ובכן, הפילוסופיה הגוריאנית היא פשוטה. המין הגברי, בהיותו חזק יותר, גדול יותר ולרוב מהיר יותר הוא דומיננטי. הזכרים חולשים על עולמם בדומה לזכרים מנהיגים בלהקות. גוריאנים חיים בערים, בשבטים, על פניי המישורים, בקצוות הצפוניות של כדור הארץ, אך כל הערים והשבטים, ללא יוצא מן הכלל, נתונים תחת שליטה זכרית והנם לוחמים וערוכים לקרב. משום שגור הנו עולם כה קשוח וסגנון החיים שלו מהווה כביכול ייצוג "אמיתי" של "הברירה הטבעית", הגברים הגוריאנים הנם גדולים, חזקים ומהירים מהזכר האנושי הממוצע.


"אני יכולה להכריח אותך לקחתני", היא אמרה.
"כיצד? " שאלתי.
"כך", היא השיבה, כורעת לפניי, מנמיכה את ראשה ומרימה את זרועותיה, המפרקים מצטלבים זה בזה. היא צחקה. "כעת אתה חייב לקחת אותי אתך או לשחוט אותי".
קיללתי אותה, שכן היא נטלה לעצמה יתרון לא הוגן של חוקיי הלוחם של גור"
(עמוד 109, Tarnsman of GOR ).



בעולם של גור קיימים שלושה סוגים של נשים:

נשים חופשיות, אשר נותרות חופשיות משום שאינן משלימות עם מיקומן כאזרחים סוג ב' בעולם הגוריאני. עבור אישה חופשית גוריאנית, ההנאה ממין עם זכר היא שוות ערך לכניעה לאויבה המושבע.

לאחר מכן ישנן "נערות הפנתר", או נערות ה"טלונה". אלו הן נשים חופשיות אשר נטשו את צעיפיהן ואת רעלותיהן ועברו לחיות ביערות הצפוניים, או נשים שהנן שפחות נמלטות. נשים אלו מתחבאות ביערות, צדות וחיות בקבוצות, תוך מרי ואי ציות מוחלטים כלפי החברה הגברית השלטת

ולבסוף קיימות נשות הגור, או ה- "קאג'ירה". קאג'ירה הנן שפחות התענוג של גברים. אלו הן נשים חופשיות אשר התחצפו פעם אחת יותר מדי וכסותן הצנועה נתלשה מעליהן, נערות פנתר אשר נפלו בשבי גור וכן נשים גוריאניות אשר נולדו וחונכו על מנת לשמש כ"שפחות תענוג", או "שפחות טבעיות " קטנות וטעימות אשר יובאו מכדור הארץ בספינות משא.


קאג'ירה מאומנת בידיי גברים דומיננטיים לשרת ולציית באורח מושלם. בשלב די מוקדם של חינוכה, קאג'רה מבינה כי השירות הנו זכות יתר. לה עצמה אין זכויות, ופחות מכל הזכות לקבל את מתנת השירות.

בגור, הגברים הם אדונים לגורלם. אין הדבר כך לגבי שפחות. קאג'ירה היא רכוש. רכוש אשר נוצרים אותו ודואגים לו, אך יצור שמאפשרים לו את זכות היתר של נשימה מסיבה אחת ואחת בלבד. קאג'ירה תביא, תשרת, תלך, תישאר, תעקוב ותוביל כפי שהונחתה. היא תציית ללא הטלת ספק ובאורח מיידי. כאשר לא תעשה כן, היא תחוש בצליפת השוט המעניש או בכאב בבטנה כתוצאה מאי האכלתה. קאג'ירה מבינה כי מעמדה הוא מעמד של שירות, היא חסרה את היכולת להחליט על התנהלותן של פעולותיה והנה *מאושרת* לוותר על שליטה זו לטובת הגברים של גור.

לקאג'ירה אין כבוד משום שכקאג'ירה היא אינה יכולה להיות בעליו של משהו, מוחשי או בלתי מוחשי. מה שכן יש לה זו תחושת כבוד, והחובה לשרת ולפעול בכל דרך כדי להעצים את כבודו של מי שבחר להיות בעליה.

לשפחה נשלטת אין אגו. קאג'רה לומדת לאמץ את טבעה הנשי. תחת ידיו ומגפיו של מאסטר גוריאני, היא מגיעה להבנה ולהפנמה של עובדת היותה יצור מיני. היא פתוחה ומבינה בכל הדברים שמספקים את המאסטרים. היא אינה ביישנית או מסתגרת אלא אם הותר לה להיות. לעולם אין עליה להיות יהירה מספיק בכדי להאמין שיש רגש , מחשבה או כל פיסה מנשמתה אותו תוכל להעלים מפניו.

כל נשימה שקאג'רה נושמת היא נשימה של כניעה. היא מטבעה, כנשלטת, צייתנית ונכנעת, עינוג לבעליה.

זה אינו פירושו שהיא יצור נטל-מחשבה. לקאג'רה אמיתית אש ורוח והיא הנה כל הדברים שהנם נשיים ויפים. זוהי חובתה ליצור עבור המאסטר שלה, כאשר הוא זקוק לה שתיצור. אחד מהכלים שניתן לקאג'ירה לבטא דרכו יצירתיות ורגשות הוא אמנות הריקוד. היא משתמשת בו כדי לספר סיפורים, להביע את המרי שלה, את רגשותיה, אפילו לבקש את תשומת-ליבו.

זוהי אפילו אחריותה לחשוב כאשר הוא זקוק לה שתהיה יצור חושב. אך אפילו בכך היא משרתת אותו ואסור לה לעולם להציב את רעיונותיה מעל לשלו או להניח שהיא יודעת יותר טוב ממנו או מכל אדם חפשי אחר.


"אני חושבת שאני שפחת-האהבה שלו", היא לחשה.
"מוקדם מדי עבורך לדעת דבר מה שכזה" אמרתי. לא ידעתי, כמובן, אם הדבר מוקדם מדי או אם לאו. לפעמים ניתן לדעת את הדברים האלה כהרף עין, בהבלחה אחת של מבט.
"אני רוצה שהוא יצליף בי", היא אמרה.
"מדוע ?", שאלתי.
"כי אני אוהבת אותו", היא אמרה. (עמוד 288, Kajira of GOR)


אז, כיצד הופכת נערה להיות קאג'ירה ?

ובכן, בגור, לגביי נערות שלא נולדו לתוך אורח החיים הגוריאני, הטרנספורמציה הקסומה מתחוללת לאחר שהן מנותקות בחדות מעולמן הקודם ומוצנחות ישירות לתוך עבדות. כל הזכויות ואף הזהות העצמית נשללות, והגברים הדומיננטיים מלמדים, מזינים, שולטים ועורכים בכל דרך אינדוקטרינציה לחברה החדשה.

גברים אלה דוחפים את הקאג'רה רגשית ומאתגרים אותן באמצעות שליטה להיות משביעות רצון ככל האפשר. הם מאמנים אותן לרתום את יופיין הטבעי ולאמץ אל ליבן את אש השפחה - או הזונה- או המשרתת - או כל דבר אחר הבוער בבטנן.

הם משתמשים במערכת קבועה של פרס ועונש, שכן, לפי "אמנות המלחמה של גור" : "כאשר אנשים זכאים לפרס, הדבר צריך להילקח לתשומת הלב אפילו אם באופן אישי הנך סולד מהם. כאשר אנשים ראויים לעונש, הדבר אל לו להישכח גם אנשים אלה קרובים אלייך באופן אישי".

המאסטר הגוריאני שולט בזרוע נחושה, בנותנו דיאטה יציבה וקבועה של שליטה, כמו גם פרס ועונש. הוא אינו סובל את הסימן הקל ביותר לטעות ומעניש באופן ההולם את הפשע. כמו כן, הוא נותן לנערותיו לדעת מתי התנהגותן הייתה משביעת רצון בהעניקו להן תגמול חיובי הולם.


"השליטה הנה עניין של אינטליגנציה, אמינות, אנושיות, אומץ-לב וחומרה.
הסתמכות על אינטליגנציה בלבד מולידה מרדנות;
הפעלה של אנושיות בלבד יוצרת חולשה;
קיבעון על אמון מסתיים בטיפשות;
הישענות על הכוח של האומץ מולידה אלימות;
חומרת-יתר של הפיקוד מסתיימת באכזריות.

כאשר באדם כל חמש המעלות ביחד, כל אחת הולמת את יעדה, אזי יכול האדם להיות מאסטר" (מאסטר סאן, אמנות המלחמה של גור).


המאסטרים הגוריאנים הטובים ביותר מהווים מופתים לאיזון זה של האישיות. בנוסף, המאסטר הגוריאני מודע ומסוגל ביותר למקומו בחברה. הוא שולט בעצמו, בטוח בעצמו ויהיר. כגבר דומיננטי הוא מעוניין לא רק בבעלות על הצורות הפיזיות של רכושו אלא גם בבעלות על נערתו עצמה. הוא מעוניין להיות הבעלים של האישה כולה, גופה, שכלה ורוחה על כל העומק, המורכבות והאינדיבידואליות שלה.

אלו הן הסיבות המובנות מאליהן מדוע רכש לו הגור תת-תרבויות ענפות הן ברשת והן "במציאות". גברים דומיננטיים ונשים כנועות אשר עולם הפנטזיה והפילוסופיה של נורמן מדברים אל ליבם מחפשים ומוצאים אלא את אלה. ניתן כמובן להתאים את משחק התפקידים גם להטיות שונות של ג'נדרים, משתתפים וצרכים.

הביקורת על נורמן תכלול את המילים: ילדותי ושוביניסטי, אבל יש לזכור שבכל עולם הבדס"מ הפנטזיה והמשחק תופסים מקום ניכר. גישה אלטרנטיבית תטען שספריו של נורמן מלבד היותם מוצא לפנטזיות עזות מהווים ביקורת על השקרים וההונאה העצמית בערכים היסודיים של החברה האמריקאית. ביקורת כלפי הפוריטניות המינית שלה ובעיקר אולי כלפי התעלמותה המתחסדת מכל נושא השליטה/כניעה הארוטיים לכל גווניו וצבעיו.



אתרים ספורים בנושא מתוך המבחר העצום שיש ברשת :

• כאן ניתן לקרוא מעט מספרות הגור :
  
• http://www.dslifestyles.net/gor__bdsm.htm
  
  
• אתר הכולל אינדקס לצ'אטים העוסקים בגור :
  http://www.worldofgor.com
  
  
• אוסף מאמרים על הפילוסופיה הגוריאנית :
  http://www.gor-on-earth.com