מאדים בשמי הלילה

לא יכולתי להתאפק מלפרסם את הפרק כי הפרק הבא איכשהו (אני בפור של פרק כרגע) היה כל כך קשה לכתיבה. בפרק הבא תבינו.

תקציר הפרק הקודם: ווליריה אחראית באופן לתסבוכת איומה ועכשיו עליה להענש. זה עוד יכאב, אבל לא בפרק הזה.


רדבלוד לגם לגימה נוספת מהוודקה. הוא שם לב שהוא מקיש בנעלו שוב ושוב על הרצפה והפסיק באחת. הערב רק התחיל, ועוד באופן כה מבטיח, וכבר מתח את עצביו הקשישים לקצה גבול היכולת. הבית היה מסודר באופן משביע רצון בסופו של דבר. הרהיטים השבורים שהיו ברי תיקון תוקנו בקלות, ואלו שלא הוחלפו תוך זמן קצר. הנערים לא יזכרו דבר תודות לכישוריו של איוון. בסופו של דבר נגרם נזק מועט מאוד מהערב, ובכל זאת הצרימה שבו לא הייתה לרוחו של רדבלוד. איוון הבטיח לפצות אותו בסט של מנות דם של החברה. מילא.
האחרון ישב על על הספה, ראשו של יורי בחיקו. דמיטרי ישב לא רחוק ממנו, מהורהר.
"עדיין לא פגשתי אותך באזור, דמיטרי פיודורוביץ'" פנה אליו רדבלוד
"לפני כמה חודשים הגעתי כאן מרוסיה" ענה דמיטרי "עדיין לומד שפה"
רדבלוד עבר אוטומטית לרוסית "דווקא אתה מדבר די טוב."
"עדיין יש הרבה עבודה" הוסיף דמיטרי
"לחיי לימוד שפות חדשות" אמר רדבלוד מגביה את כוסו. דמיטרי הגביה את כוסו אף הוא והם שתו.
"אתה נראה קצת מדוכדך הערב" אמר איוון. רדבלוד משך בכתפיו.
"קיוותי שהמעבר יהיה חלק. תכננתי לחנך אותה קצת הלילה, אבל עם כל הבלגאן הזה..." רדבלוד החווה בידו סביב.
איוון גיחך, וטפח על גבו של יורי. "אני תמיד אומר, אין כמו להכניס בתלמיד קצת משמעת בשביל לפתוח תקופה חדשה"
רדבלוד הנהן. אולי בכל זאת יוכל להפיק איזה ערך חינוכי מהערב הזה, פרט לסתם עונש לוליריה. אכן כדאי ללמד אותה קצת ציות. וללא ספק יותר כבוד. אולי דווקא העניין יצא לטובה. הוא הטה את הכוסית כה וכה, והביט בהשתקפות האור בוודקה.
"נראה לי כדאי להתחיל עכשיו, לפני שהאלכוהול יגרום לי לחשוב עקום."
"יורצ'קה, תקרא בבקשה לוליריה" אמר איוון.
"ושתבוא ערומה" מלמל רדבלוד. יורי קד והלך.
"צריך להעניש גם את יורקה" אמר איוון "הוא לא השגיח עליה כמו שצריך, ואני אמרתי לו לעשות זאת"
"הוא היה מאוד לחוץ" התערב דמיטרי "אני בגילו הייתי מגיב ככה"
"חשבתי היית מרביץ לכולם" גיחך איוון
"אולי" אמר דמיטרי "אבל אני יכול להבין אותו"
"עדיין צריך להעניש אותו" פסק רדבלוד "איוון, האם תסכים הפעם..."
איוון שקל את העניין במשך דקות אחדות.
"זה דווקא יכול להיות משעשע. אולי ניתן לו גם סיבוב על וליריה?"
"כל מי שירצה יקבל סיבוב על וליריה" הכריז רדבלוד.
דמיטרי עיווה את פניו.
"בן כמה אתה, דמיטרי פיודורוביץ'? " שאל רדבלוד
"שישים מאז נשיקת האם". ללא ספק הרוסים נטו ליותר פאגניות בגישות ובביטויים שלהם. הוא חשב על האם רגעים אחדים. אולי כדאי יהיה לקחת את וליריה למקדש באיזו הזדמנות.
רדבלוד הניח למחשבות על ווליריה ופנה לתהות על גילו של דמיטרי. הוא ערפד בוגר בסופו של דבר, וזה לא היה מקובל להביע תרעומת, אפילו בהבעת פנים, על שיטות חינוך. מצד שני... הוא בוגר וזו דעתו בלבד. ונראה שוליריה מוצאת חן בעיניו. נראה, החליט. הוא עצמו לא היה מתנגד גם לסיבוב על דמיטרי, למרות שהנוכחות של יורי די האפילה עליו. נראה שהערב הולך להיות מהנה למרות הכל. רדבלוד התרווח בכורסא וסיים בלגימה את כל הוודקה שבכוסית.

כעבור דקות אחדות חזר יורי, מערסל את וליריה בזרועותיו. וליריה עצמה טמנה את פניה בחזהו והסתירה את שדיה בכפות ידיה. הוא הושיב אותה על השטיח לצד כורסתו של רדבלוד.
"סלח לי הבכיר, לא הצלחתי לשכנע אותה ללכת. היא טוענת שהיא לא יכולה"
רדבלוד זקף גבה תמהה, ואז נזכר בהשפעת הקול הערפדי עליה. מילא, שתשב בינתיים. הוא משך את ראשה לחיקו והחל ללטף מאחורי אוזניה, כפי שמלטפים חתול. היא לא התנגדה, ותוך זמן קצר הרפתה את שריריה בהנאה. איוון גיחך. דמיטרי בהה בה. רדבלוד הניח שהוא מופתע למראיה בגלל שקודם סרט השיער שלה הסתיר את אוזניה.
"וליריה היא פילרנהם" הסביר "הם שבט מאוד קטן."
"פעם ראשונה שאני רואה כזה" אמר דמיטרי.
"וליריה" אמר רדבלוד "קומי"
ווליריה קפצה על רגליה בהשפעת הקול הערפדי. איוון גיחך שוב.
"עכשיו תגשי על דימיטרי ותני לו לבחון אותך"
"כן אדוני" אמרה בהכנעה קצת יותר גדולה מהרגיל וטופפה אל דמיטרי, עדיין מסתירה את שדיה. היא נעמדה מולו באי מודעות לא מנומסת. נראה שדמיטרי לא שם לב להתנהגותה הלא מלוטשת. רדבלוד התרווח בכורסא בציפיה למחזה.
נראה שדמיטרי אכן לא ראה מעולם חרפדים, שכן הוא בהה בה במשך כמה שניות ארוכות. לאחר מכן סובב אותה בגבה אליו, וליטף בתמיהה את זנבה, ואת אזור החיבור שלו לישבנה. הוא משך בזרועה והושיב אותה לרגליו, ושקע בהתבוננות באוזניה. וליריה צייתה בשקט, אם כי המשיכה להסתיר את שדיה. דמיטרי שוב משך אותה לעמידה והושיב אותה בחיקו. היא החלה להניע את זנבה מצד לצד בעצבנות. דמיטרי התבונן בזנב זמן מה, ואז החזיר את תשומת ליבו אליה. רדבלוד נוכח שיש משהו מגרה מעט בכל המחזה. בקרוב יאלץ לסדר את מכנסיו.
לאט לאט, הוריד דמיטרי את ידיה של וליריה משדיה, וליטף את פטמותיה של וליריה. הוא מיעך בעדינות את שדיה וחייך בשביעות רצון. וליריה הייתה מהופנטת לזרועותיו המקועקעות. דמיטרי לקח את ידה והניח אותה על זרועו, וחייך. היא החלה ללטף אותה, בהערכה ככל הנראה. דמיטרי נשען לאחור, שילב את זרועותיו סביב מותניה ונותר לשבת כך.
"טוב ויפה" אמר רדבלוד, מששם לב שאין שום התקדמות. "יש משהו שאתה רוצה שהיא תעשה, כחלק מהעונש שלה?"
דמיטרי חשב על זה זמן מה. הוא נראה נבוך.
"זה העונש שלה" הדגיש איוון "כדאי יהיה אם תדרוש ממנה לעשות דבר מה"
דמיטרי עבר לרוסית. "חשבתי על מציצה" אמר בסופו של דבר "אבל..."
רדבלוד הרים את ידו, ודמיטרי השתתק.
"זו בעיה" אמר "היא עדיין לא למדה לעשות את זה... בכלל למעשה"
דמיטרי משך בכתפיו.
"אם אתה עדיין רוצה, אין בעיה. רק תשים לב – שאתה הראשון שהיא עושה לו את זה." מאיזה סיבה דמיטרי נראה נרגש מהעניין. הוא דחף את וליריה בעדינות לרצפה, והיא התיישבה שם במבט תוהה.
"אני לא מכיר מילה לזה" אמר דמיטרי. רדבלוד משך בכתפיו.
"וליריה" אמר רדבלוד בחומרה "דמיטרי חושב שהעונש הראוי לך הוא שתעניקי לו מין אוראלי טוב ונחמד."
"כן אדון" אמרה, חשש מה בקולה. יפה מאוד.
"עשית את זה אי פעם?" שאל
"אני חושבת שלא, אדוני" אמרה, מהורהרת, מבטה מוטרד מאיזו סיבה.
"אז תאלתרי. אני ממליץ לך לא לנשוך אותו – ולעשות מה שדמיטרי אומר"
"כן אדון" אמרה וסובבה את פניה אל דמיטרי, נבוכה. דמיטרי הספיק ביינתיים להוריד את מכנסיו. רדבלוד שם לב בשעשוע שכל המבטים בחדר מתרכזים בזקפה של דמיטרי. אולי כדאי שלא להלחיץ אותו.
"איוון" אמר כעבור רגע, כאשר וליריה עדיין הביטה בזקפתו של דמיטרי, כנראה בניסיון לגבש אסטרטגיה. "נראה לי גם אני רוצה קצת מין אוראלי"
"יורקה, זה העונש שלך" אמר איוון בחומרה "ובניגוד לוליריה, אתה יודע מה לעשות."
יורי עיווה את פניו.
"היית צריך להשגיח על וליריה מלהסתבך בצרות" אמר רדבלוד בשקט.
"כן, סלח לי הבכיר" אמר וכרע על ברכיו מולו. רדבלוד פתח את מכנסיו בשביעות רצון.
יורי ניגש ישירות לעבודה, ועטף בשפתיו את זקפתו של רדבלוד. מזמן לא הייתה לי מציצה טובה, חשב ונאנח בהנאה, והניח את ידו בעדינות על שערו הבהיר של יורי, והחל ללטף את קצות אוזניו המחודדות. כמו לאלבינהם היה לו מראה מעט א-מיני, וקרוב לוודאי שאם היה מאריך את שערו יותר ניתן היה להתבלבל ולחשוב שהוא נערה.
"יותר מהר" לחש ליורי, שהגביר את הקצב מידית, שפתיו עולות ויורדות על זקפתו במהודק, ולשונו סובבת ומענגת אותו. כישרוני בהחלט. רדבלוד נשען אחורנית והניח ליורי לעשות את שלו, והחל להתבונן גם במה שוליריה עושה. היא גילתה חוסר יעילות משווע והייתה עסוקה בללקק את זקפתו של דמיטרי, שדווקא נראה די מרוצה.
"אתה יכול לומר לה מה אתה רוצה שתעשה" אמר. דמיטרי חייך בשביעות רצון ונשען לאחור. וליריה עצרה והציצה על מעשיו של יורי, וניסתה להכניס את זקפתו של דמיטרי לפיה. דמיטרי אחז בשערה ודחף את ראשה מטה. ווליריה השתנקה, ודמיטרי הפסיק. היא התרחקה מעט, התבוננה בזקפתו שוב, ואז ירקה על כפות ידיה, ועטפה את זיקפתו (הגדולה למדיי, למעשה) של דמיטרי, ועטפה את הכיפה בפיה, והמשיכה, והחלה גם לסובב את כפות ידיה סביב זקפתו, ולהוריד ולהעלות את פיה בתנועות קטנות. דמיטרי גנח. רדבלוד מצא את המראה מגרה מאוד, ודחף בכוח את ראשו של יורי כלפי מטה על איברו. יורי היה מספיק מנומס שלא להשתנק. רדבלוד החל לשגל בכח את פיו של יורי, שנראה שלא נהנה במיוחד. רדבלוד הניח לראשו של יורי והניח לו להמשיך. הוא השעין את ראשו לאחור והתענג על התחושה. כאשר גמר, אחז בראשו של יורי על זקפתו.
"עכשיו, תהיה ילד טוב ותבלע הכל, קוסמונאוט קטן" אמר. יורי ציית, אם כי רדבלוד לא פספס את הבעת פניו. רדבלוד הניח לשערו ויורי קרס לצידו.
"אתה יכול ללכת להתנקות" אמר רדבלוד. יורי קם והלך אל האמבטיה. רדבלוד הידק את שפתיו. הוא היה לא מנומס – אולי היה מניח לוליריה בנושא כזה, אבל יורי הוא כבר לא תינוק אלא פעוט. אבל... זה תפקידו של איוון לחנך אותו והבעיה שלו.
רדבלוד הפנה את תשומת ליבו אל איוון, שצפה בנחת במאבקיה של וליריה עם הזקפה של דמיטרי, שדווקא נהנה מהתהליך. דמיטרי אחז בשערה של ווליריה והוריד את ראשה בקצב האישי שלו, שנראה שווליריה מתקשה לעמוד בו במקצת, אבל האחיזה שלה מנעה ממנה להשתנק. ידו השניה של דמיטרי השתעשעה בשדיה של וליריה.
"אכפת לך אם אצטרף?" שאל איוון את רדבלוד, מפנה את עיניו אל וליריה.
"אם לדמיטרי לא אכפת" אמר רדבלוד, והחל מכפתר את מכנסיו. דמיטרי הנהן באישור. איוון השתחל מתוך מכנסיו בזריזות, וקם ועמד מאחוריה. הוא אחז באגנה ומשך אותה לעמידה, עדיין מכופפת על זקפתו של דמיטרי, והחל ללטף בין רגליה. ווליריה ניסתה להתחמק, ואיוון בתגובה חבט בישבנה בחוזקה. ווליריה כשלה ונפלה על דמיטרי שמצידו השמיע קללה עסיסית, והרחיק ממנו את ראשה.
" לא לנשוך!" אמר לה בכעס, ורדבלוד הבחין בשריטה שדיממה על איברו הזקור. אבל וליריה לא נזקקה לעידוד נוסף, והתפלה על זקפתו שוב, מלקקת את אזור השריטה. דמיטרי סטר לה, אם כי לא בחוזקה.
"לא ללקק שם. תמשיכי מין אורלי" אמר לה, ההברות בשפה הזרה לו נשברות בפיו. ווליריה כשלה.
"ווליריה, תתנהגי יפה" אמר רדבלוד באיום.
"כן אדוני" פלטה והמשיכה במלאכתה. כאשר איוון חזר ללטף בין רגליה לא התנגדה. ילדה טובה.
איוון החליט לוותר על משחק מקדים וחדר אל ווליריה שגנחה עמומות, והחל מתנועע בתוכה בעצלתיים. רדבלוד חייך חיוך מעוקם. הוא זכר בדיוק כיצד זה לשכב עם איוון. אולי כדאי שינסה זאת שוב, בלילה זה או אחר. לפעמים נחמד מאוד מאוד לשכב עם השווים לך. מצד שני, הרהר, דמיטרי אולי ערפד בגיר, אבל הוא צעיר עדיין. אולי יסכים להתמסר. רדבלוד עבר והתיישב לייד דמיטרי.
"אכפת לך להתנשק?" שאל ברוסית. דמיטרי חכך בדעתו זמן קצר, והסכים. רדבלוד הצמיד את שפתיו לשפתיו של דמיטרי, בהנאה רבה. היו לו שפתיים צרות ופנים קשוחות, אך הנשיקה שלו הייתה רכה באופן מפתיע. רדבלוד ליטף בלשונו את ניביו של דמיטרי, משתדל שלא לפצוע את עצמו (דבר שיכול להביא למבוכה רבה, מן הסתם) ליטף את לשונו, נשך קלות את שפתו התחתונה והתנתק ממנו. לא התחשק לו הרבה מעבר לכך. הוא מזג לעצמו עוד וודקה, והביט מעל שולי הכוסית בחבורת הנהנים.
כעבור זמן קצר דמיטרי הגיע לסיפוקו בגניחה קצרה ושקטה, ווליריה נותרה עם פה סגור, מבולבלת ממה שעליה לעשות בנוזל בפיה.
לדמיטרי לא היה מאוד אכפת ממה שתעשה ככל הנראה, שכן הוא הניח את ראשו על מסעד הספה.
"תבלעי" הורה לה רדבלוד. ווליריה בלעה בשקט. איוון ניצל את ההזדמנות וניתק ממנה, התיישב על הכורסא הקרובה ומשך אותה אליו. ווליריה נגררה אחריו בבלבול.
"הצעירים, הצעירים" מלמל איוון מסובב אליו את ווליריה, מושך אותה להתיישב על ירכיו בפניה אליו. רדבלוד הביט במבוכת מה בפניה של וליריה, שהיו אדישות למדיי.
לא טוב, היא עוד תעצבן אותו כך. רדבלוד זכר שאיוון לא אהב כאשר הערפדים שהוא שוכב איתם בורחים לתוך ראשם. איוון כנראה היה במצב רוח טוב יחסית, שכן שלח את ידו בין רגליה והחל ללטף אותה במיומנות. ווליריה גנחה וקרסה בפניה על כתפו, גניחות עמומות נמלטות מפיה. יופי, היא לא ברחה עד כדי כך רחוק לתוך ראשה.
איוון חייך וכעבור דקות אחדות דחף אותה על זקפתו ואחז במותניה בשתי ידיו. ווליריה גנחה. ואז החל להניע אותה מעלה מטה בכוח. ווליריה הניחה את זרועותיה (בחוצפה) על כתפיו של איוון, שמצידו רק הנהן באישור. נראה שבאמת יש לו מצב רוח טוב. ווליריה מצידה המשיכה לגנוח עם כל תנועה של איוון, שתפס באחת מידיו את שדה והחל למעך אותו בכוח. רדבלוד שלח את ידו אל מכנסיו וסידר את זקפתו בזווית נוחה יותר. בשלב זה יורי חזר לחדר, ולאחר מבט קצר סביב כרע ליד כורסת אדונו.
איוון הניח לשד של ווליריה, שהמשיכה לגנוח באופן קולני למדיי, ותפס בשערו של יורי בכוח, מרים את ראשו מעל מסעד הכורסא.
"ראיתי הכל" אמר בשקט, והוריד את ווליריה בכח על זיקפתו, אחז באגנה שלא תנוע. ווליריה גנחה בקול שוב.
"תגידי" אמר לה "ניסית להכניס ליורי רעיונות לא טובים לראש?"
רדבלוד פספס את רוב הבעת פניה של ווליריה, אבל עליית אוזניה המופתעת הייתה קשה להסתרה.
"לא..." אמרה בבהלה "המפק... הבכיר". מעניין מתי הספיקה לקלוט את הביטוי הזה. בטח מיורי.
"את בטוחה?" שאל איוון שוב באיום.
"הוא מאוד אוהב אותך, הבכיר" אמרה שוב, קולה כאוב במקצת ורדבלוד שם לב שאצבעותיו של איוון לוחצות על אגנה בכח.
"כך?" אמר איוון.
מסתבר שאיוון שם לב להתנהגות של יורי במהלך הערב. שלא לדבר על שיחת הטלפון שהייתה קודם. נראה שהוא הצליח להרגיז את איוון מספיק.
"אני אצטרף להכרזה של רדבלוד הערב, רבותיי" אמר איוון חגיגית, ממשיך להוריד את ווליריה על אגנו בקצב. רדבלוד זקף גבה. דמיטרי הרים את ראשו ממסעד הספה.
"אני בדרך כלל לא עושה זאת, אבל לאור התנהגותו של יורי הערב, כל מי שירצה יוכל... איך אמרת את זה רדבלוד?"
"לקבל סיבוב?" אמר רדבלוד בתקווה קלה
"כן, לקבל סיבוב על יורי הערב."
רדבלוד הנהן. זו הולכת להיות מסיבה נאה.

____________________
משחקי רעב: למי שקראה את הספר האחרון בטרילוגיה, נא לשמוע את זה:
http://www.youtube.com/watch?v=54_LE1YuMRc&feature=related
לעזאזל, השיר הזה משחק לי במוח.