משפט שנאמר בלחישה ,באהבה ,בהבנה
ופוגע לי כמו חץ בלב.
יום שעובר בסחיטה טוטלית בעבודה
והסעות אחהצ .
אני עייפה, מרוקנת,מבואסת והנהג שלפניי חושב שהוא בטיול שנתי ...סעעמק סע כבר !!
תמונות מהסופש עוברות לי בראש
לאכול ארוחה בסלון ביחד
שכל כך נהניתי לבשל
לצפות בסרט
להתחבק,להתכרבל
ואחכ בחדר ,מוסרת לו את השליטה
בוטחת בו להיות קשוב,אוהב ומותח גבולות.
כאב חד מול כאב עמום
תחושת ליטוף מאלף רצועות,חום,להבה
מטפחת מכסה את העינים
והוא לוחש לי באוזן מילים שמרטיטות לי את הלב והנפש וגורמות לי לדמוע
עונג שבא אחרי,הכי צמוד שיש ,הכי אוהב.
*******
מהבהבת באורות לבןזונה הזה שיזוז. ככה אני ,ערסית כבישים כולל קללות.
מגיעה אליו והתחושה מוזרה. כל כך רוצה לשקוע לחיבוק שלו אבל משהו בוויב שונה לי.
מספרת לו קצת על העבודה והוא על דברים שקרו.
רוצה לצאת אבל לאן.
יש לי חשק להתאוורר אבל כלום לא עולה לי בראש.
הכל מרגיש מוזר ,מנותק
רק המוזיקה קצת מרככת
מחובקת ,מכורבלת בו ,שואלת סתם ככה על סיפורים מהעבר
נהנית להקשיב לו ,להתלהבות שלו,מנסה לדמיין בראש.
הוא שואל איך לשמח אותי ואני מתארת סצנה סקסית.
הוא מחליט להגשים אותה ובהחלט מגשים !! וכל הגוף שלי בוער מתשוקה אליו.
ואז הוא עוצר וממתין להמשך התיאור
ואני חוטפת בלוק בראש.
הוא מנסה לעודד אותי ,להזכיר לי שאני אישה של מילים
אבל אני גיבורה של עט ומקלדת
פחדנית בלהזיז את השפתיים ולהשמיע את הקול שלי ,לבקש לעצמי.
מתוסכלת ,אני אומרת לו שדוקא עכשו הייתי זקוקה לדומיננטיות שלו ,לקחת את המושכות ולהמשיך.
הוא מבין ,אבל מסתכל לי בעיניים לרגע,מזכיר לי שאוהב אותי ורוצה אותי ומחמיא לי
'את מוותרת לעצמך' הוא אומר באהבה
ולי לרגע נעצרת הנשימה .
מאוכזבת מעצמי .
שוב צפות על המחשבות.
הוא ממשיך לענג אותי ואני מעיזה לבקש עוד משהו
זה מרגיש לי זר הפה
כמו קול של מישהי אחרת שמדברת דרכי
זה לא מרגיש לי טבעי
למרות שאני נהנית מזה שהוא נענה לי.
מתנשפת ,אני נשכבת לצידו. שנינו מסופקים ועייפים.
עוברים למיטה להתכרבל אל הלילה
והוא מביע רצון משלו
נשמע לי סבבה אבל יודעת שזה עוד יטייל לי במיינד
כי המשפט ההוא עוד מהדהד לי בראש
ואיתו הלכתי לישון וקמתי בבוקר.
היום ,פחות מתקשרים ואני חופרת לחברות פודקאסט שלם מהדרכים.
על הטוב ועל הפחות ,על המחשבות והפחדים.
שמות לב איך בכולנו מכרסמים הספקות ,
כשההגנות למטה וכך גם תחושת הבטחון העצמי.
נותנת ליום הזה לעבור ,בלי לשקוע יותר מדי
אולי מחר יהיה טוב יותר ואולי לא.