אני זקוקה לאחד כזה שרק מלדמיין אותו הרגליים שלי ירעדו, רק מלראות אותו אבין שהמקום שלי הוא לרגליו. אחד כזה שיוכל להוריד אותי על ארבע במבט, להשפיל אותי בלי מילים. אחד שלא אוכל להתנגד לו לדבר, למחשבות הכי פרועות שלו, אחד שידע מה הוא שווה ומה אני לא שווה, שישתמש בי כמו בחפץ, שישתמש בי כמו בסמרטוט ריצפה, וידע שאני לא יותר מזה עבורו. אני צריכה אחד כזה שאצטרך להתחנן ליריקה שלו, או לכובד רגלייו, או לחוזק ידיו, אחד כזה שעבורו ארצה למות, כדי שיוכל ליצור אותי מחדש.
לפני 8 שנים. 28 בספטמבר 2015 בשעה 3:28