|
|
|
שישפכו עלינו רפש 🤢
חופשיסט...
מי יעיר לך?!
בטח לא כל מלחכי-הפנכה שעפים על כל פטמה משל הייתה של שרון סטון בימים הטובים...
ולגבי סעיף 12:
כן, מוכח שסקס עם ימניים, מזרחים ומקופחים בכלל,
הוא הרבה יותר עוצמתי ומלא רגש 🤗
עם ישראל חי, ביצ'זזזזז 🇮🇱💪🏻🇮🇱
"אנחנו מכירים"
'מניק אחר?'
"כן"
'גם במציאות?'
"כן"
'שכבנו?'
"כן"
'היה לך כיף?'
"כן"
'מי את?'
"..."
'👂🏻'
"🫥"
"מגיעים לעין-קשתות,
משם יורדים לשביל עפר,
אחרי כך וכך ק"מ חונים,
יורדים לשטח בשביל מסומן ולאחר 3-4 ק"מ עוברים מחסום-בקר,
ומשם הדרך מסומנת ב*רוג'ומים..."
מתחילים בראש הר וממשיכים דרך גאיות,
עד שמגיעים אל חלקת-הטבע הנוחה לקמפינג שכמה היפים החליטו שמספיק מבודדת מהציביליזציה.
וכך, כמו בכל חצי שנה - הגעתי לריינבו 🌈
היפים מכל העולם נפגשים לחודש שלם של חגיגה בטבע:
אוהלים פרושים לאורך קילומטרים לצד הנהר,
מדורות ומסביבן 🎸🪕 ו🥁🪘🪇 מרקידים עלמות-חן חשופות-חזה וגברברים חסונים,
ג'ויינטים באוויר כל היום ☘️
גם סטלות אחרות יש 🍄⚡💧
כלי נגינה מדהימים כמו *קורה, פאנטם וגיטרה עם מיתר אחד 🫨
ואלו רק חלק קטן מהכלים המיוחדים שמגיעים לשם.
ואלא אם הבאת מטען-סולארי - אין איפה להטעין את הפלאפון...
בקיצור, לחיות את הטבע והחופש עד הסוף 🌳🦎🐄🐢🦔🦜🐍🌲
לקום ולשמוע ת'ציפורים עושות לך ציפציפציפציפציפ או שריק-שראק או קא-אווווו! קא-אוווווו! זה בא לי בטוב אחושרמוטה 😃
בלילה רבים מההיפים מתאספים סביב האש-המרכזית מסביבה אוכלים ***פעמיים/שלוש ביום - וחוגגים ביתר-שאת 🔥💃🏻🕺🏻🔥
בריינבו הזה לא לקחתי את הבמה אפילו פעם אחת.
ולא שלא שאלו אותי יותר מפעם, פעמיים ושלוש:
"למה אתה לא עולה?!"
תוך שהוא שואל את מי שלצדו:
"אתה מכיר את הראפ של אלירן?"
רובם כן.
לא אשכח את הפעם הראשונה שלי בריינבו:
הייתי בן 30 והריינבו היה ממוקם בקיבוץ רוחמה,
או רוחמה-משהו בדרום.
מיקום נורא ואיום, כן?
24 שעות מים רותחים מהברזים החשופים-לשמש,
אבל לא משנה...
מאז - יש רק בצפון.
בקיצור, הייתה מדורה ענקית ואווירה מחשמלת,
אנשים ניגנו, שרו ורקדו,
ובין לבין מי שרצה זרק מה שבא לו בראש;
בדיחה או קטע או סתם שיתוף קצר.
שאלתי את אחד המתופפים:
"את מי אני שואל אם אני רוצה גם לומר משהו בין קטע לקטע?"
'אותי.
אתה חדש פה?'
"כן, פעם ראשונה שלי"
'פאמילי, ווי גאט א ניו בראדר היר'
אה-הוי!
'אה-הוי!
קבלו את...
מה שמך?'
"אלירן"
או שעוד הייתי משתמש ב'אמסימנטוב'? 🤔
לא זוכר...
אבל אני זוכר היטב איך כל הקהל היה בשקט מוחלט,
מה שלא קרה בכמעט שום קטע אחר שכל אחד אחר נתן.
ואז הם... ביקשו עוד.
ואיזה ריגוש!
לעמוד מול מדורה כשאתה מוקף בעשרות רבות של זרים מוחלטים ששומעים את סיפור-חייך בחרוזים.
ועוד קטע...
ועוד אחד...
וכך, ריינבו אחרי ריינבו, יש לי את המקום שלי.
אנשים פשוט צועקים מהקהל:
'אלירן, עלה!'
ואם אני רואה שיש ביקוש אמיתי - אני עולה.
בריינבו הזה פשוט היה לי כל-כך כיף לרקוד ולעוף על הפטריה שלא היה לי שום חשק 'לגנוב את ההצגה.
לא היה צורך - ה'הצגה' הייתה משגעת.
הגעתי ביום שישי וחזרתי בשני והיו לי עוד הרפתקאות מטורללות בדרך הלוך - ומטורללות פי כמה בדרך חזור...
אבל עליהן - בפעם אחרת.
טוב, לא באמת בפעם אחרת, כן?
מעניין? תשאלו.
לא בטוח שתקבלו תשובה, כן?
אבל תנסו 🤷🏻♂️
*אבנים המונחות זו על גבי זו ויוצרות עמוד המשמש כסימן-דרך.
מי שאינו מכיר - לא יידע לעקוב אחריו ויחשוב שמדובר בסתם שעשוע ידי-אדם.
**סוג של גיטרה שמחזיקים הפוך ויש לה איזה 20 מיתרים.
בגוגל מצאתי משהו דומה עם פחות מיתרים.
***תלוי עד כמה סטלנים אחראי-המטבח באותו יום.
שלום ינון. אני רס"ן (מיל') ב' מתחום הסייבר.
ראיתי שאתה מביא לאחרונה סינקים וציטוטים של הגברת נועם דן.
רציתי שתדע בשביל לקבל את דרגת הרב סרן הייתי חייב כמו כל קצין אחר בצה"ל לעבור סדרת חינוך של כל מיני מרצים מארגונים של הקרן לישראל חדשה, כדי "ליישר" אותנו למערכת.
בין השאר נאלצנו לעבור הרצאה של הגברת נועם דן. ז
זו הייתה אחת ההרצאות המזעזעות ששמעתי במהלך שירותי (ושמעתי הרבה כאלה לצערי)
במהלך ההרצאה היא דיברה כמה הדת היא דבר נורא ובעיקר מוסד הרבנות הוא גוף מזעזע שמדכא נשים,.וצחקה על מנהגים "הזויים" של היהדות כגון ברית מילה.
בהרצאה שאחר כך הגיע איזה מרצה בפקולטה שגם ממומנת על ידי הקרן החדשה ואמר שתורת הרב קוק שאומרת שעם ישראל הוא מיוחד מטבעו זו תורה שעלולה בקלות להוביל אותנו למדרון חלקלק להיות כמו הנאצים.
כשהגיע יום לאחר מכן קצין חינוך ראשי, תא"ל לויוס הוא שאל איך עוברת הסדנה.
אמרתי לו בקול את כל מה שאני חושב על כל ארגוני הקרן החדשה. הוא לא הגיב.
מפה לשם לא התקדמתי יותר מידי בצבא, השתחררתי לפני כשנה ומאז לא קוראים לי אפילו למילואים. בקורס כולם לעגו עלי שאני מאוד מקובע ולא מכיל, וסתם יוצר קונספירציות.
אני רואה היום את הדברים של נועם דן ולא מאמין שאלו האנשים שמחנכים את הקצונה הבכורה של צהל.
זה לגמרי מסביר מדוע כל המטה הכללי בסוף שבוי באותן קונספציות שמאל הזויות משיחיות.
אנא פרסם את הדברים כדי שאנשים ידעו מה עובר על קצינים בצה"ל.
ניק כזה:
"מחפשת _ _ _ _ _ _ _ _ "
עם סוגריים שכתוב בה:
"לא מחפשת"
🤯
וזו, רבותיי,הסיבה שהדיסוננס-הקוגנטיבי-המהלך שאני, נכנס לכאן שוב ושוב... 🤦🏻♂️
"גם אם חוטפים אותך - אתה לא רוצה שיחזירו אותך בעסקת שבויים תמורת מחבלים, נכון?"
אז עניתי:
'על גלעד שליט הוצאנו אלף מחבלים ומהם יצאו הרבה רציחות,
ולכן אני חושב שאת גלעד שליט היה צריך להשאיר שם.
אבל השמאל לחץ....
לא כמו עם אברה מנגיסטו,
שנשאר עד היום בשבי ולאף אחד זה לא מזיז כי הוא אתיופי.
אז מה אם הוא גם לוקה בשכלו ובנפשו?!
אתיופי, אני אומר לכם!
שיזדיין...
פעם הבאה שיוולד בצבע הנכון 👨🏻🏫
גם את דמו של רפאל אדנה - בן ה4 שנדרס והופקר למות ע"י כלבה פריבילגית - אף-אחד לא דורש.
חוץ מהאתיופים, כן?
אבל למי אכפת - הם אתיופים 🤷🏻♂️
אז כן, ברור שהייתי רוצה שיוציאו אותי,
אבל בואו נהיה ריאליים:
אף-אחד לא יעשה את המאמצים שעשו כדי לשחרר את גלעד שליט, לדוגמה, כדי להוציא את המזרחי הדפוק שאני.
אף-אחד.
גם אם ביבי היה מאד רוצה לפעול בעניין,
היו מספיק שמאלנים בממשלה ובבתי-המשפט שלא היו נותנים לזה לקרות.
אגב, איפה נעם שליט, אבא של, שייצא לתקשורת ויגיד... משהו?
קטן.
כל דבר.
הוא הרי רץ לפוליטיקה באיזשהו שלב וניסה לרכב על הבן שלו כדי לעשות רווח-פוליטי ולנגח את ראש-הממשלה.
כן, אותו ראש-ממשלה שלא קיבל שום מילה טובה על שחרור של חטוף 🫥'
מה זה קשור?
פסח, חג-החירות, וזה...
מי ייתן וכל החטופים יחזרו הביתה לשלום 😇
הידעת?
ככל שאתה רווק יותר זמן
ככה יותר גברים תוקעים את אישתך לעתיד... 🤔🧐
כוסומו, אני רווק מדי 🤐
רגשית.
לטוב ולמוטב.
אני מרגיש בעוצמות. תמיד הייתי.
ואני כבר לא במקום של לשווק את עצמי.
עשיתי את זה יותר מדי בחיים.
אני צריך פשוט לשחרר.
לתת לעצמי להרגיש.
לבטא את זה.
במילים.
שיחה שהייתה לי היום פתחה לי כמה צ'אקרות בלי שהיא יודעת בכלל.
תובנות.
על עצמי, בעיקר.
וגם על אהבה.
גדולה כזו, כמו באגדות.
שפעם, הרשיתי לעצמי להרגיש. ככה. עם כל הלב.
ולשתוק גם על מה שכואב. כי האהבה מרפאת את הכל, לא?
וככה זה כשאתה מרגיש בן 16, לא?
שרק מגלה את החיים ואת הרגשות ולא ידע שהם קיימים בו בכלל. וכמה זה עוצמתי.
זה כואב בעצמות.
ואני אסיר-תודה על מה שגורם לי לכתוב את כל זה בדמעות ששורפות אותי מבפנים ולא מפסיקות לזלוג ממני בכל פעם שאני נזכר בחיוך המדהים שלה מתעקל לפתע כלפי מטה כשהיא עצובה והופך אותי לבנאדם עצוב ביחד איתה וכמה חסר-אונים אני מול זה.
ולדעת שאני הסיבה לזה - בלי קשר למי צודק-או-לא-צודק - מוציאה אותי מדעתי.
בלתי-נתפס מבחינתי.
כל הדיסוננס הזה שמלווה אותי כל השנים הגיע לי בבום גדול לפנים והתאהבתי במי שאמורה להיות "הצד השני".
זה שכמו שבטח הבנתם, "הצד שלנו" רואה בעין פחות טובה...
אבל כל מה שבא לי זה להיות בצד שלה.
לחבק את הנפש הזו שפעם הייתה האהבה הכי גדולה שהייתה לי.
את הנפש.
לא את החור.
חורים היו לי בערימות, זו לא חכמה גדולה...
מספיק שתצחיק את כל מי שסביבך ותפרגן מהלב לשאר השועלים - ואיזו *סובייטית תמיד תשמח לארח לג'נטלמן שאתה לחברה.
מתמטיקה פשוטה.
לזכות להרגיש מה שהרגשתי?
לזה לא כל אחד זוכה.
ולכן אני מודה לך ומוקיר כל רגע איתך
ועם האישה המדהימה והחזקה והטובה שאת.
אז כן, מגיע לך לדעת את זה.
אז אני אומר.
תודה.
וזהו.
אני בכלל רציתי לכתוב "מוצף" ו... יצא לי כל זה.
תתמודדו.
שבוע טוב, אנשים **טובים.
*ותימניות. לפחות אחת אסלית.
ותאילנדיות. טוב, רק אחת. אבל מדברת עברית יותר טוב מרוב המורות ששכבתי איתן - אבל מורות זו לא עדה...
וכמה פיליפיניות.
ואחת מסרי-לנקה.
וגנאיות. שתיים, לפחות. אבל הן היו חצי-גנאיות כל אחת,
אז זה אומר שהייתי בעצם עם אחת?!
אתיופיות זה תחביב לא-בריא. סתם אומר.
רוסיות. אחת או שתיים.......
גם אוקראיניות נחשב.
בכלל, כל החבל הסובייטי הידוע בפירותיו הנאים.
**אתם יודעים מי אתם...
הבעיה היא שגם אלו שלא, חושבים לעצמם:
"איזה כיף שאני מאלה שכן..."
שמרתי לה על הדירה 😃
אבל שברתי לה ת'מיטה 🫣
וכמו שלמדתי מהגדולים ביותר:
It wasn't me 🤐
ואיזה כיף להיזכר בזמר והיוצר הנהדר של
"mista lova lova", אה?!
