הגרון

הזין שלי בפה שלה ואני מרגיש אצבע מתחילה לגשש סביב התחת שלי.

נוגעת. לוחצת. 

״תרטיבי״ אני אומר לה והיא מרטיבה את האצבע עם הרוק שלה. אני מרגיש את החדירה. אצבע דקה נכנסת קצת ואז עוד קצת. 

אני מרפה.

אני מניח יד על הראש שלה ודוחף את הזין שלי עמוק יותר פנימה. מגביר קצב. מרגיש את התחת שלי מתכווץ סביב האצבע שלה. מרגיש את הזין שלי נעשה קשה יותר.

היא לא מגבירה את הקצב איתי. מכניסה ומוציאה. מוסיפה עוד רוק. חוזרת. אני מרגיש את הקצה. את הגמירה באה.

התחת מתכווץ. האצבע שלה קשה בפנים. השרירים מתהדקים. סילון של זרע יוצא ממני אל הפה שלה. אני נוהם כמו בהמה. דוחף את הראש שלה אלי. דוחף את הזין שלי לגרון שלה. גומר וגומר וגומר.

אני משחרר.

היא משתעלת זרע ורוק. האצבע שלה מחליקה החוצה.

שנינו מתנשפים בשתיקה. מזיעים. 

אני רואה את הגמירה שלי בזווית הפה שלה. אני רואה את הרוק. אני רואה את הדמעות.

הנשימה מתייצבת. הגוף נרגע. 

החרמנות לא עוברת.

״אני צריך להשתין״ אני אומר לה, ״בואי איתי למקלחת. צריך לנקות אותך״.

אני פותח את הדלת ומסתכל עליה.

היא לובשת איזה משהו ״סקסי״ מהז׳אנר הזול וזנותי שקונים בכל חנות סקס בשקל.

משהו מהדברים העצובים האלה עם יותר מדי תחרה זולה, שלא יושבים טוב על אף אחד. קצת רופף מדי. קצת פלסטיקי מדי.

יש ריח של בושם באוויר והפנים שלה מאופרות בקפידה. העיניים. השפתיים. כאחרונת הקלישאות.

אני עומד מולה.

"מה זה השיט הזה?״ אני אומר

״מה?״

״אני אסתובב ואצא עכשיו. אני אחזור בעוד עשר דקות. כשאחזור, אני רוצה לראות אותך נקייה. בלי איפור. בלי בושם. בלי בגד זול. בלי כל השיט הזה״, אני אומר.

״טוב״ היא עונה.

אני מתחיל לצאת ועוצר, ״10 דקות. נקייה. מריחה מסבון. כוס נקי. תחת נקי. שיער אסוף״

״טוב״, היא עונה.

״אם את רוצה להרשים אותי - תרשימי אותי במעשים, לא עם מסיכות״.

״טוב״ היא עונה.

אני יוצא מהבית ויורד לרחוב. קונה קפה מעבר לכביש. חושב עליה מתקלחת. תוהה אם בכלל לחזור.

כשהחזקתי את הפנים שלך בידיים ופתחתי לך את הפה עם האצבעות שלי, כשירקתי עלייך - הרגשתי.

כשתפסתי אותך בשיער וגררתי את הפנים שלך לתחת שלי - הרגשתי.

כשחנקתי אותך עם הזין שלי - הרגשתי.

כשליקקת את הזרע שלי מהרצפה - הרגשתי.

הרגשתי שאני מזיין את הילדה חסרת הביטחון שהיית פעם.

לא את האישה שאת היום.

הרגשתי שאני מזיין כל חרם וכל דחייה.

הרגשתי שאני מזיין את כל הלילות האלה של פנטזיה ועצב.

תפסתי לך את הראש וירקתי לך על הפנים. לחשתי לך לך באוזן ״את מגעילה אותי״, כשהייתי בתוכך, והרגשתי אותך גומרת. בלב.

בין המפגשים היא פותחת מצלמה.

היא מובטלת ואמא שלה בחדר השני והיא מתפשטת ומנגנת גיטרה בס מול המצלמה.

היא לא מדברת איתי ואני לא מדבר איתה.

לפעמים היא עוצרת ועושה ביד. לפעמים אוכלת משהו.

תמיד עירומה.

תמיד בלאגן ברגע.

תמיד אותה שמיכה זולה על המיטה.

תמיד מוזיקה.

תמיד כשאני בעבודה

זה פתוח ברקע ואני עם אוזניה אחת באוזן והיא מנגנת או מאוננת או אוכלת.

לפעמים היא בוכה.

לפעמים היא סוגרת בלי לומר כלום.

בהתחלה עוד ניסיתי לשחק איתה. לתת הנחיות. לנסות לקבל משהו.

מתישהו ויתרתי. 

לפעמים הייתי סוגר מהר. לפעמים הייתי נשאר. 

לפעמים היה נדמה לי שהיא שוכחת שאני שם.

לפעמים נדמה לי שאני רק אחד מתוך עשרות שמסתכלים.

לפעמים היה מגיע מישהו, מבוגר ממנה, מבוגר ממני. הוא היה גבוה ושמן וגרם לה להראות כמו ילדה קטנה.

ורק כשהם היו מזדיינים והוא גוהר מעליה היא היתה מישירה מבט למצלמה ומכירה בקיומי.

בערב, קצת אחרי שהחשיך אבל לא לגמרי, באוטו, במושב האחורי, בחניה חצי מבודדת ליד איזו גדר גבוהה של מגרש כדורגל, לא רחוק מתחנת הרכבת, היא שוכבת על הצד ואני גומר לה על הפנים. היא לא זזה. הזרע זולג לאט. מחליק לה על הלחי. ואז הדמעות זולגות לה מהעיניים.

״את בסדר?״

היא לא עונה.

היא מרימה את החולצה שלה ומנגבת איתה את הפנים.

״יש לי מגבונים״ אני אומר לה והיא שותקת ודומעת.

״את בסדר?״

״כן״ היא עונה בשקט, ״תחזיר אותי לתחנה?״

״את לא נראית בסדר״

״אני בסדר״

אני מניע ונוסע את הדרך הקצרה בחזרה לתחנה.

תחושה משונה שעשיתי משהו רע.

היא לוקחת מגבון מהחבילה ומנגבת את הפנים.

היא נותנת לי נשיקה על הלחי. אני יכול להריח את הזיעה שלה.

ריח עדין של סוף יום. ריח של זרע ומגבון. ריח של מישהי שלא אכפת לה מעצמה.

היא מחבקת אותי. אני מרגיש מוזר.

״אני מגיעה שוב ביום שלישי, באותה שעה. תבוא שוב?״

״אני מרגיש קצת מוזר עם זה״

״אני בסדר״

״את לא נראית בסדר״

"אני בסדר. באמת. אני צריכה את התחושה הזאת״ היא אומרת ומנגבת דמעה.

״איזו״

״בדיוק את מה שאני מרגישה עכשיו״ היא אומרת, ״תבוא שוב? לא בא לי לחפש מישהו אחר״

״אני לא יודע״ אני עונה. (כן. ברור שאבוא).

״אתה תבוא״ היא אומרת.

״נראה״ אני עונה. (כן, ברור שאבוא).

היא יוצאת מהאוטו ונכנסת לתחנת הרכבת.

ואני נוסע הביתה למי שהייתה אז בת הזוג שלי.

(כן, ברור שאבוא)

״היי, מה קורה? אני יודע שעבר מלא זמן אבל המצב הזה גרם לי לחשוב עלייך. אם הולכים למות הלילה - הייתי שמח למות עם הזין שלי בפה שלך״.

[שלח לכולן]

אני שואל את עצמי אם אשנא את עצמי אחר כך.

אם התשובה היא לא - אני עושה את זה.

אם התשובה היא כן - בחלק ניכר מהמקרים אני עדיין עושה את זה.

- איך את מרגישה עם עצמך עכשיו?

- בא לי להקיא.

- לא פיזית. איך את מרגישה לגבי עצמך? נפש?

- זה קשה. בא לי להתקלח ולשכוח מהכל. 

- מה קשה?

- הכל. זה משפיל. זה מגעיל.

- את תתרגלי.

- אני לא רוצה להתרגל.

- אני לא חושב שהפנטזיה הזאת תרפה ממך

- אני לא יודעת. אפשר להתקלח?

- חכי. תני לי להסתכל עלייך קצת ככה. תני לי להריח אותך. פשקי רגליים מולי. תגעי בעצמך. כמה את חרמנית עכשיו?

- בטירוף.

- לכן אני לא חושב שהפנטזיה הזאת תרפה ממך. את רוצה להרגיש ככה. 

- כן

- כי את...

- זונה מטונפת.

- תסתובבי, אני הולך לזיין אותך עד שתבכי.

- כן

״אני מוכנה״, היא אומרת.

״לא נראה״, אני עונה, ״תמשיכי״

היא שוכבת על המיטה ומחדירה לתחת שלה דילדו גדול. מזיינת את עצמה מולי.

״יותר עמוק״ אני אומר, ״יותר חזק״.

היא מגבירה את הקצב.

״אפשר עוד קרם?״ היא שואלת.

״אל תעצרי״ אני אומר ומתקרב. לוקח את הבקבוק ומזליף עוד קצת חומר סיכה על הדילדו תוך כדי תנועה.

״תודה״ היא עונה וממשיכה.

״אל תעצרי״ אני אומר והיא ממשיכה.

אני פותח את המכנסיים מולה, נוגע בעצמי, מרגיש את הזין שלי מתקשה. היא מסתכלת עלי. מסתכלת לי בעיניים.

״אל תעצרי״ אני אומר ומתקרב אליה. אני ממקם את עצמי מולה. מוכן לחדירה.

״את מוכנה״ אני אומר. היא עוצרת ומושכת את הדילדו החוצה ממנה חצי שניה לפני שאני חודר.

״תרימי את התחת השמן שלך למעלה ותפתחי אותו״

היא רוכנת קדימה על ארבע על המזרון שלי. הגוף שלה מלא סימנים אדומים. רטובה משתן. רטובה מזיעה. היא מניחה את הראש על המזרון. זוקרת את התחת (השמן) שלה כלפי מעלה, שולחת ידיים אחורה ומפשקת. 

אני אוסף רוק בפה ומשחרר הכל על החור החשוף שלה. ״לא מגיע לך לוב״ אני אומר.

״כן״ היא עונה.

שום דבר לא נוגע בה חוץ מקצה הזין שלי שחודר אליה. בראי ממול אני יכול לראות את עווית הכאב. הזין שלי עומד כמו בטון.

היא צעירה ושמנה ובכלל לא הטיפוס שלי, אבל משהו התחבר ואני זורם עם החיבורים האלה.

הזין שלי נכנס לתוכה בקלות.

״את זונה אנאלית״ אני אומר, ״כמה גברים נכנסו לך לתחת כבר?״

״מלא״ היא עונה, ״אני זונה״.

אני מחליק לתוכה עד הסוף. היא גונחת.

״אני הולך להכאיב לך״ אני אומר

״כן״ היא לוחשת.

אני לא מגביר קצב לאט אלא מושך את עצמי כמעט החוצה ודוחף מהר חזק פנימה.

היא צועקת אבל לא מבקשת שאעצור.

אני עושה את זה שוב. ושוב. מהר יותר וחזק יותר בכל פעם.

היא צורחת. היא צורחת ״כן״. היא צורחת ״חזק יותר״. היא צורחת עד שהיא נופלת קדימה, מושכת את עצמה רחוק ממני.

״כואב״ היא אומרת.

אני מוריד את הקונדום. שתיים שלוש משיכות והזרע שלי מכסה אותה.

״אמרתי לך שאכאיב לך״, אני אומר.

״כן״, היא עונה, ״לא מתלוננת״.

״תראי לי איך את גומרת״ אני אומר ומתיישב לידה. מסתכל עליה בזמן שהיא נוגעת בעצמה.

הסדין מטונף. החדר מסריח. הזין שלי עדיין עומד.