שירת הברבור

נכנסתי לחדר
הדלת היתה פתוחה ואפלולית נעימה מוארת באור נרות קיבלה את פני

הבחנתי בצלליתו על המיטה, ובלי לאמר מילה התפשטתי הנחתי את בגדי מסודרים על הכסא שהיה מוכן הסרתי משקפיים ושמתי אותם ליד ירדתי על ברכי וניגשתי אל כף רגלו של אדוני לנשק אותה, ממתינה בשקיקה לליטוף שיבוא ואכן בא

ישבתי כרעתי על אחורי, ידי מונחות לצידי וראשי מושפל...

נו שפחה, שאל אמר,
יש סיבה מסוימת לכל הסירטונים האלו ששלחת לי באישון לילה בימים האחרונים?
חייכתי לעצמי , ניזכרת באותם סירטונים,גם אלו שלא שלחתי לו מפחד הצפה
ממממ... לימלמתי
מהססת , מה להגיד,אבל לא ניתן לי זמן רב, ושוט הרכיבה הדק היצליף על כפות רגלי, אדוני כבר עמד על רגליו
תשובה??
אואצ'
זו גם לא תשובה
מה היתה המטרה, אני אעזור לך?
רמזים?
הינהנתי
לגרות אותי אולי? קצת?
היסמקתי
משאלות לב?
החיוך פשט על פני
וצליפה חדה בעיקבותיו,על כפות רגלי
טוב שאת מסכימה איתי.

כן אדון סליחה אדונ, מיהרתי

אני לא כועס...אבל את צריכה להבין
כן אדונ תודה אדון
נשקתי את ידו והוא ליטף שוב את ראשי

וספרי לי במטותא, שפחתי, מה עשו לך אותם הסרטים?
ייחום אדון
היסמקתי
יפה
ומה עוד?
מה עשית
היססתי שוב
ושוב צליפה חדה
מה עשית
אוננתי אדון
גמרת? כן אדון
בלי? רשות???
קדימה!!!!
פנים לשטיח אחוריים מורמים אלי, ציווה
מהרתי לדבריו
השוט רכיבה הוחלף בשוט זנבות
לספור!
אחד אדון שתיים אדון שלוש אדון...אז אוננת? אמר בהירהור בעודו לא מאבד שניה מהקצב
כן אדון שש אדונ, כמה פעמים? המון אדון שמונה אדונ
אינ לא זוכר שביקשת רשות
לא אדון תשע אדון עשר אדון אחתעשרה אדון והזנבות חזר להיות השוט רכיבה
עכשיו
לשתוק עד שאורה לך לדבר
הושט צרב העביר מעגלי כאב ויברציות בכל גופי
עכשיו אמר, חיזרי על דברי, והוא עדיין מצליף
לעולם לא אאונן ללא רשות , חזרתי על דבריו והשוט הוסיף לצלוף
לעולם לא אאונן יותר ללא רשות אדונ
ואוסיף לראות תמונות וסרטים...

ואוסיף..ולעולם לא אאונן ללא רשותאדונ

ההצלפות פסקו וניתן לי לנוח מספר רגעים
אז.. הימשיך מהורהר, גירו אותך? מה במיוחד?
הכל אדון
הפלאגים ההצלפות האגרופים והפתיחות...
הירטבת? כנאדון? מרטיבה עכשיו? היסתרתי פני בכפות ידי מסמיקה
אדוני נאנח עמוקות

טוב,על הגב פשקי רגליים החזיקי ישר
שכבתי והוא נעמד מעלי גבו אל פני,
את יכולה לאחוז לי בקרסוליים אבל אף הגה, ברור? כןאדונ

הוא שם מוזיקה, לא יודעת מאיפה פשטו צלילי "סנטה לוצ'יה" על פני החדר(ההיתי מעדיפה משהו מ 1492 או משהו זה היה אבל מי שאל אותי וגם לא היה לי הזמן לחשוב או איזהו רקוויאם)

שוט הזנבות נחת ישירות על בין רגלי על הכוס ואאוו ישוע מריה ויוסף
זה,כאב
הכל בדממה מוזיקה כנסיתית מה, נרות דולקים כוס בוער עוד ועד עוד ועוד ואני כבר גולשת לספייס רועדת כולי כבר כימעט שלא מרגישה את הכאב וזה פסק
עכשיו..הוא אמר, לא אאונן יותר בלי רשותאדונ מילמתי לא יותר.
ותזכרי את השיעור הזה היטב כשתיתפתי פעם נוספת לשלוח ידייך אל בין רגלייך
את תסתכלי בתמנות ובסרטים את תתגרי עד בוש ולא תעזי
כן אדון מבטיחה אדון.

עכשיו, מנוחה. פסק
שכבתי רועדת כימעה למרגלותי והוא הגיש לי בקבוק תוסס מתוק שהייתי כה צריכה ונתן את רשותו להדליק סיגריה

מעתה אמר, כתיצפי, ולכשתתגרי מכל זה תישלחי לי אי מיילים מפורטים בנוסף לתמונות וסרטים מה ואיך בדיוק היית רוצה שיבוצע בך
הפנטסיות הכי שרוטות הכי פרועות, אני שוב חייכתי
היינו ב"פרי-טיים" נשמתי עמוק מהסיגריה...מחייכת עדיין, כואבת אבל מחייכת
בטוח שההיתי בריחוף קל
אז הזאתי, אמרתי הדילדו בתחת איך היא ניפתחת ( יש לי נטיה להיות פואטית כשמרחפת) וואאא
כן, הוא חייך ראיתי

ז''א אומרת לא שהייתי מעזה לבקש כאילו, תיקנתי עצמי מהר
הוא היתרצה, את יכולה לבקש מידל'ה את יכולה... שנינו כבר צחקנו.
הרדיו עבר למוזיקה יותר קלילה או שעבר תחנה ואני כזה התנעעתי למוזיקה
"רוקדת רק בשבילך אדון" זוכר את השיר, ? כן בהחלט, רקדנית פרטית שלי,( מזמן כתבתי את זה)
וממזמן זה היה לך ,אדונשלי, התרפתי על ברכיו והוא ליטף את ראשי
בואי, שפחה, תרקדי קצת, אמר בחיוך וההפסקה ניגמרה
הוא קשר אותי קצרות קשירה אומנותית יפה אבל בחדר , לא היה לאיפה כזה לחבר בדיוק
אחרי מספר שניות אמר
גם בגלל הבירכיים שלך בעיקר וגם בגלל שחדרים שכאלו לא נועדו לקשירות וריתוקים שכבי על המיטה

שכבתי הוא קשר אותי למרשות המיטה,כמו צלובה
שני שוטים יצאו מהתיק הגדול ואדוני ביצע בי בוירטואוזיות "סמפוניית הצלפות" משלמת ומתואמת
שנייהם כאחד צולפים נוחתים על אחורי ועל גבי מחממים אותי מרימים ומורידים אותי לצלילי גניחותי
חבל''ז.........
בלי לספור בלי לחשוב רק לשקוע ולרחף

סנטה לוציה.................
האדונשלי....
sint luchyus


האאאאאאאאאאאאאא.וואווווו.


התעוררתי לאיטי, ישנונית כשטיפות שעווה חמות יוצרות ציור על גבי.

למיקלחת שפחה, אני צריך להשתין
כרעתי על בירכי במיקלחון הקטן, מוצצת יונקת את כלי הזיין, מתאמת את עצמי לפעימות שלו וזרם חם ומלוח מילא את פי עד מהרה יוצא מיפי ושוטף אותי קלילות מענגות על סמני ההצלפות שבגב

את על הבירכיים, הוא מוריד אותך, בכף רגלו,אל התנוחהה רגילה שלך, תנוחת הכריעה הזאת
הנוחה המוכרת, אתרועדת קצת,ציפיה,שומעת את קול השוט,חלקיקשניה לפני שהוא נוחת, על אחורייך, מתכווצת מההצלפה הראשונה, ניכנסת לכזה מצב דריכות כשעוד אחת ואחת ועד אחת ועוד עודעוד נוחתות עלייך, נילחמת נאבקת בכאב, מכסה את ראשך ופניך שלא יראה את המאבק, רק ישמע את הגניחות, ולאט לאט, את מרפה. הכל זורם, הכאב חולף עובר בכל הגוף, ממלא אותו, הרגליים רועדות,ועד שאת כבר מתרגלת, הוא מפסיק, עומד מעלייך בוחן את מעשה ידיו,מעביר יד על אחורייך הכואבים המאדימים, יכולה לדמיין את הסיפוק שבעיניו.

 

הוא מעביר יד מחליק אותה אל בין ירכייך,רטוב שם,חם, מתכווץ,הוא מעסה את הדגדגן, את גונחת, פותחת עוד קצת תהגלים, הוא מכניס, אצבע אצבע, לוקח את זמנו בניחותא,את מתחרפנת, נעה אליו,אבל יד על גבך,עוצרת אותך,תני לו את הזמן שלו, הוא מאגרף את כף ידו בתוכך,הולם בך בקצב שלו,ואת כמו לביאה ניכנעת מתחת הזכר שלה, הוא, קובע את הקצב, הוא מוביל אותך ,לאן שרק ירצה,משחק בך,מגביר מאט מפסיק חודר שוב,הסוגרים שלך מתכווצים,נפתחים נסגרים, מרטיבה מרטיבה מרטיבה...

ואז כשאת ממש,אבל ממש לפני ה-גמירה,הוא מפסיק,משאיר אותך ותאוותך בידך

כורע,מאחורייך,את שומעת אתהחגורה והרוכסן ניפתחים
רועדת רועדת

הוא חודר בנגיחה אחת עמוק אל תוך אחורייך הסגורים, מוציא ממך צעקה ראשונה, ואז,רק גניחות חייתיות, בעוד הוא הולם עמוק עמוק בתוכך מגביר מאט נוגח,משחק, מכאיב, אבל את רוצה עוד כאב, את שלו לעשות בך כרצונו, כנועה כולך, לא קיימת,רק,חור, שנועד לסיפוקו...
והוא בא, בשאגה, גם הוא,ורק אז,מניח לך להתקפל אל הריצפה, רועדת מגמירותייך את.

עמדתי בפניו, פתוחה כולי
לעיניו הסוקרות הבוחנות
משפילה מבט משתלטת על הדחף להסגר להתקפל להתחבא
כל כך הרבה זמן מאז נחשפתי ככה לעיני אדם, גבר,שולט..

והא ניגש אלי אחרי זמן שניראה ארוך מנשא ,נטל את ידי והוביל אותי אל הקיר
השעין אותי פני אליו ידי שעונות כפופה כמעה
אני,לא קושר אותך אמר לא מרתק
לא אלי לא אל הקיר
את כאן רשאית ללכת בכל רגע שתחליטי
אבל אז תצטרכי להמתין עד שאקרא אותך אליך שוב

נירעדתי ,כל השיחות כל ההמתנה הציפיה הכל התנקז בתכי לרעד בלתי רצוני
עצמתי עיניים רואה את דמותו בחשכה,נצמדת אליה כמו אל שמיכת ביטחון ישנה אהובה ומוכרת ואני,אני מכירה אותו בכלל?

שמעתי את השריקה המוכרת עוד בכלל לפני שהייתי מוכנה
לפני שהגוף נמתח והתקשח לקראת הצליפה הנוחתת
על הגב
וזרם עבר בי, ונשענתי אל הקיר כמו אל חוף מבטחים
מתחזקת
ועוד אחת ועוד אחת גב ורגליים וגו ועוד עוד רועדת כולי מתחילה אט לאט להסתגל להתחמם
הכאב זרם בכל הגוף, כל כולי נהיתי כאב אחד ארוך מתמשך כבד
לרחף לרחף לא לחשוב דמעות ניקוו בזוויות עיני מהכאב הכאב שכבר שכחתי ממנו
והוא הצליף בי ,נגיעה אחת ועוד אחת אחת ועוד לאט לאט וכל נחיתה של מגלב על הגוף מסמררת אותו מצמררת

אותי

הוא ליטף ןהכאיב וכל נחיתת השוט על גבי היתה כמו מברשת צבע על בד, מונחת באיטיות ובדיוק במקומה
רכה וחולפת ,מונחתת ב יד אומן ,ידו המנחה של סדיסט מיומן
כזה שביקשתי לי מזמן
ומצאתי

ריחפתי רחוק משם ולפני שגלשתי בכלל הוא הפסיק הניח את המגלב בצד ניגש אלי תמך בי
ועם כל הגודל שלי, המביך לפעמים הרגשתי קטנה ומוגנת

והוא,הוביל אותי אל המיטה משכיב אותי על גבי, כמעט ברכות

שקעתי עמוק עדיין מרחפת על גלי הכאב כל הגוף זרם נשמתי עמוק וצללתי מנותקת בכלל
גלים גלים חלפו בי מהגב אל הראש לאט לאט ומשם למטה למטה למטה
נשמתי לאט נשימות איטיות ארוכות מתרכזת מרגישה אותו, על כל כולי ובתכי ופסקתי רגלים והרמתי אגן וגניחות שקטות שגברו והלכו נשמעו מתכי השרירים התכווצו התרפו מתמלאת כולי מאבדת שליטה משתוללת ממלמלת מייללת עולה ויורדת על רכבת שדים
סערת רפאים כמו נכנס בי יצור שלא אנושי
הגניחות התרבו השרירים התכווצו התרפו
צעקה ארוכה ופורקן מפרק ................

ושקט ....... ואני, מרטיבה מרטיבה, מרטיבה ורועדת

והיתה דממה והירגשתי ריקנות עמומה

פקחתי עיניים וראיתי אותו יושב על הכיסא מולי ומעשן ומתבונן
בי

ניערתי את הראש כמו מקורי שינה , לאט לאט מבינה ,שכל המשגל הסוער התרחש רק בתוכי במוחי לבדי ,הוא לא היה שמה בכלל

הוא קם לאיטו לא ממהר, וראיתי חיוך מנצנץ בזווית של העין שלו
בעודו פותח את החגורה

קמתי לאט ירדתי לקצה המיטה מתהפכת על הבטן ומתרוממת לתנוחה הישנה המוכרת
נושמת עמוק ממתינה מזמינה
והוא, בא.

שתי תמונות

אחרי חצות,קצת,, יוצאת מהמקלחת רטובה ,נכנסת לחדר שלי, רוח קרירה,ניכנסת מהחלון שלי, מדנדנת קלות את הפעמונים,
מוציאה מהארון את שמלה הקיץ הקלילה שלי, ורודה עם תחרה, רחבה גולשת עלי, שמה דיאודורנט,לא יותר... לוקחת מפתח, שמה סנדלים, יוצאת מהדלת יורדת בשקט במדרגות לחצר, קולות מהרחוב מכוניות, אנשים בבית קפה מדברים צוחקים מוזיקה,

נכנסת פנימה לפינה מאחורי הבית קפה, בחצר, שם הם שמים פחי אשפה גדולים שולחן שבור רהיטיםמכונסים שמשיה זרוקה, שמה ,הבחור מהמיטבח בטכס קבוע לילי משקשק בקבוקים מתחת לחלון שלי.חושך,רק צילי אור מפנסי הרחוב, שבחוצ.

נישענת אל הקיר בפינה פינה,לקחתי גם סיגריה ומצית, מדליקה מכחה לבד בחצי חושך חצי אור
הרעשים מתגברים כאילו מהבית קפה,שומעת צעדים מכיוון הכניסה לחניה מהרחוב, במבוא הקצר, חתולים מיללים ברעש,אני נירעדת ,זה לא הבחור מהבקבוקים


שומטת את הסיגריה, מניחה את המשקפים הסלפון המפתחות על הכיסא הרעוע
לא מביטה לכיוון נשענת על השולחן ,מכסה ראשי בידי,מפשקת קלות רגליים ממתינה מרעידה רוטטת,מחשבה חולפת בראש ובורחת, הבחור של הבקבוקים....

הוא מתקרב אלי מרגישה את נחכותו
מרים מפשיל את השמלה אל מעל לראשי מכסה אותי
מתקן קלות את התנוחה שלי,לנוחיותו
כולי כבר רועדת ציפיה המתנה אי ידיעה, חשש כזה של ,הנה,זה עומד לקרות...

הוא מגשש את גופי מלטף בוחן,חופן מעביר ידיו, מרים את שדיי חופן אותם כמו שוקל מודד
הרעש ברחוב כמו מתגבר החתולים עסוקים בקרב עלום של יללות וצרחות סוף עולם שרק חתולים מכירים, אולי אחת בורחת מכמה רודפים שמריחים למרחקים את הייחום שלה

גם אני מייוחמת.

צובט סוחט את הפיטמות משתעשע,
ואז מעביר יד בין רגלי, לעבר השפתיים הדגדגן,ומתחיל לאונן אותי ואני גונחת בשקט רוטטת,האוננות נעשית יותר קשוחה, הקולות שלי נעים בין יללות לגניחות נאקות

אצבע,אחרי אצבע, מחליקות בקלות פנימה אל הלחות האפלה, ואגרוף ניסגר,
תדפקי עצמך,הוא פוקד,ברכות,אבל פוקד
ואני ניסחפת אליו, הרעש מתעמם רק אני והאגרוף שמה
אני נהית יותר פראית,הוא שותק,מניח לי אבל כשאני על סף גמירה הוא חדל


הוא מעביר יד רטובה על ישבני, ממשש קלות את החור, ואז כף ידפתוחה מנוחתת על הלחי האחורית עוד עוד עוד, הייחום הופך לכאב עמום מתפשט מתגבר גלים גלים מרטיט את כל גופי, אבל אני עדין מרטיבה ושרירי הסוגרים מתכווצים עם הכאב,גניחה נאקה,אנקות תשוקת הכאב ההא האא האא האאאא

ואז הבקבוקים נישמעים...

הוא מפסיק, עובר ללפני מסתיר אותי.

אני יודעת שהבחור נעצר המום, רואה כאילו את פניו בסימן של what the fuck?

תניח ותלך,הוא אומר לו בשקט רגוע, לך.

הוא חוזר אלי,ממשש שוב בין רגלי,הרוכסן נפתח, וקצה הכלי מחליק בחריץ של הישבן אל תוך הכוס הרטוב, נוגח נוקשות קצר כמה פעמים ואז נצמד אל חור פי הטבעת.

ה"ראש" חוזר אל חור הסוגר, הוא נועץ אותו פנימה מחלץ ממני גניחת כאב, נגיחה קצרה ועודד אחת וזה כואב,
והוא ממשיך בועל ננעץ חודר עמוק פותח מרחיב חודר,עמוק עמוק הגיחות כבדות,, הכל דומם סביבי רק הגניחות שלי שלו
אני מושחלת עליו,נאחז תבכוח בשולחן שלא להחליק
ניבעלת
בחושך
מתחת לבית
בחצר

אני כבר ב ,ב... מקום אחר,גם החתולים שותקים

הוא מפסיק, יוצא כמעט עד הסוף החוצה,ואז אוחזשוב בצדיי הישבן נאחז חזק ובאחת הוא ננגח עמוק פנימה בנעיצה ומושך אותי אלי

יללות הגמירה שלי השקטות מפלחות את הלילה בעוד זירמתו ממלאת ממלאת ממלאת את כל תוכיי אחוריי הכואבים .

הוא יוצא ממני הרוכסן ניסגר, מכסה אותי שוב בשימלה כמו אפילו מלטף קלות.
הדעמות של הגמירה באות עם ההתכוציות הלא פוסקות של כל השרירים הפנימיים

הוא סובב אותי מלטף את הראש,אני לא מרימה מבט.

חכי מספר רגעים ותעלי הביתה, אני מאחורי הקיר של הפינה,אף אחד לא יבוא אחרייך.

אני מתמרנת בין פחי האשפה, בטוני המיקלט אל המדרגות מרחפת כמעט,את השלוש קומות
נכנסת הביתה ,נועלת בריח, נכנסת לחדר סוגרת דלת מכבה אור. שומעת שוב את הבקבוקים כמעט ביחד עם צילצול הסלפון.

עונה, ברכות, כן? עוד לא מותר לכנות אותי אדוני

תכנסי למיטה הוא אומר, תתכסי, עיצמי עיניים, הפעמוני רוח מדנדנים...
היית טובה,הוא אומר, אני מרוצה, לכי לישון "....." ,לילה טוב...

http://d4rkw00d.net/gallery/sorayama2.html

שפחות ועוד....

אמנות,מדהימה

היא לא יכולה להרדם
אחרי כמעט שעה במיטה ועוד מעט תצטרך כבר לקום. ליום חדש.

היא  כבר התכוונה ללכת לשון,
אחרי שכתבה מייל לאדונה שלא יכול היה לבוא לספר לו הכל ,כל מה שחשבה כל היום כל מה שרצתה לבקש ממנו,כמו היה שם לצידה ולא רק קולרו מנחם - מחבק את צווארה ואותה על העדרו .

היא שכבה ערה כמעט שעה במיטה,הדליקה נר שמה לעצמה באזניות מזיקה כנסיתית מנחמת ואוננה, שוכבת על ביטנה
מעלה ברוחה שוב את הגוף הענוג,שראתה באתר ההוא, שוכב על המיזרן, מעוטר במחטים ושעוות נרות בידי אומן
בעוד האדון של אותו גוף משגיח שומר ומנחם,כמה רצתה היא ללטף ולחבק שם והתאפקה מביעה כבודה לאדונים ששם ולאותה ברת מזל.
היא זכרה כל צליפת שוט על גווים ערומים, שלאחר מכן

היא לא רצתה את אותן ידיים זרות על גופה ולא להיות במקום הזוכות

היא רוצה רק את כף ידו ושוטו של אדונה
בצינעת חדרם.

דימיונה הגרפי - להחריד - לעיתים
משלח אותה לשם
היא מרגישה איך לחיי ישבנה מתחילות לכאוב ,עכשיו כעת, כמו מעצמן, כמו ברפלקס מותנה, איך פי הטבעת מתכווץ בהתאמה עם השרירים שבאגנה ,בתגובה לספנק בידו הנוקשה רכה להפליא בעוד הוא מאדים מבעיר את לחיי ישבנה עד כאב מדהים
מכין אותה בשלמות לעינוגו הוא בחדירה באחורייה , לשם פורקנו הוא - פורקנה היא

היא גומרת באה רק מכאב- באה מאהבתו כאבו ,המופלא, לו היא מייחלת- מתגעגעת ניכספת כמהה בשעות שהוא אינו להעניק לה אותם
מגע ידה היא בגופה שלה אינו כמגע ידו- שוטו ולא יהיה

היא לא תבוא על פורקנה ללא מילתו פקודתו

היא רק מורעבת, מזינה את רעבה צימאונה בשעות הקטנות של הלילה בצפייה בסרטים המוחבאים הייטב עמוק בתיקיות שבמחשב, בשקט בדממה, היא צופה בהם
ואחר כך ניגשת לחדרה לעשות בה מעשים עד הרדמה.
או פשוט לאטום את מוחה הסוער להשקיט את ליבה וגופה ללכת לישון לנוח להמתין לפעם הבאה שיבוא להשתמש בה

לפעמים היא שולחת לו תמונה או שתיים או סירטון או שניים קצרים, להביע את מישאלותיה לפעם הבאה, ללא מילים
רק בתחינה שבלב
והוא תמיד מבין ומקבל את בקשתה ייתן לה את צרכיה חפצה ומישאלת ליבה

כתיבתה כבקשה היא לו - משאלת לב

היא לא תשלח לו עכשיו אסאמאס בשעות אילו
גם לא אי מייל, כהרגלה

בבוקר הם ידברו.

היא כותבת
היא תמתין עד הערב הבא כדי לשלוח לו לינקים שהיא אוהבת, באי מייל
היא תתאפק

היא הולכת לישון עכשיו.

הייתי מתחת לשמיכה שלי ,שוכבת על הצד כזה,רגליים מקופלות והתחלתי לאונן את עצמי מעל לתחתונים כמה דקות ואז הכנסתי יד מתחת,מרגישה כמה הכוס רטוב עוד משהיגמרת אותי בפיצריה,אבל לא הייתי בכלל,קרובה לגמירה וכדי לעכב אותה שלא לגמור בלי רשות,והמשכתי ככה מקופלת על הצד,לא מעלה בדעתי שום פנטסיה שלא אהיה מגורה מידי,רק דימיינתי אותך עומד ומסתכל בי

והיגברתי את הקצב יותר ויותר עד שאני באמת כמעט גמרתי ואז הוצאתי את היד החזרתי עלי את התחתונים, ונשכבתי על הגב להירגע ואז התחילו מעצמן לעלות לי תמונות בראש,דימיונות ומחשבות על מה שתעשה בי כשתיקח אותי אבל הן היו מעורפלות,לא ממוקדות רק מחשבות על כאבים ועל אותי עירומה על הריצפה מתחתיך ואיך תצליף בי ותדחוף לי אגרופים בחורים והכל אל מול מצלמת וידאו דולקת וכמובן שהיתייחמתי שוב והתהפכתי על הבטן מתחילה לאונן את עצמי שוב אבל רק מעל לתחתון והכוס התכווץ וכאב ,כאב בגלל שהוא ריק והחור של התחת שלי גם פעם מרגיש ריקנות ועכשיו אני גבר כמעט  רק כמעט גמרתי ממש מהר אז קמתי לבשתי  את השרוואל והלכתי למטבח להכין לי כוס תה ולקחתי את עצמי למרפסת סלון להתקרר,ירד גשם בערב והאוויר  שנכנס פנימה היה נקי וקר והעיר אותי  ואחרי התה וכמה סיגריות חזרתי למיטה מודעת לזה שמוטלות עלי עוד פעמיים שלא לגמור      שכבתי על הגב מתחת לשמיכה והדלקתי טלוויזה בחושך על הנשינול גי'אוגפיק להסיח את הדעת מגמירה ומול איזה תכנית ממש משעממת אוננתי את עצמי שוב, והדגדגן כבר ממש היה משופשף מהפעמים הקודמות וזה כאב אבל לא הפסקתי ,רק חשבתי על האגרופים של האדון בתחת ובכוס מכאיבים מעמיקים מרחיבים והייחום עלה כמעט על גדותיו אבל כלבה צייתנית עושה מה שהאדון מצווה ,מפסיקה ,מכבה טלווזיה מסתובבת על צד שני פנים אל הקיר ונירדמת , כשהיתעררתי כבר היה חמש וחצי בערך אולי קצת אחרי ואני מתעוררת ברגיל ברבע לשבע, כשהשעון מצלצל לי, היה עוד חושך בחוצ,רק כמה ציפורים צייצו ואני,לקולן השכבתי עצמי על הבטן לעוד פעם שלא לגמור,רציתי את הלא גמירה אחרונה ,לעשות הכי מכאיבה להשאר הכי רעבה לכאבים שלך ולא משנה מתי תיקח אותי, הכנסתי את היד מתחת לתחתונים אל הדגדגן הכואב כבר מאוד מאוד,ו"רכבתי" על הידיים שלי,מרגישה שאתה עומד מסתכל מחזיק חגורה מחכה לעהניש אותי קשה עם אגמור הפעם הזאת וזה ממש הרגיש לי אמיתי כאילו אני כבר בכלל לא במיטה שלי לא בחד לא בביית, אלא על הרצפה מתחתיך ,כלבה מיחומת מתפתלת באוננות מוטרפת מתחת לרגלים של הבעלים שלי מתחננת כב ר שירשה לגמור שיצליף בי להגביר את הייחום שיתעלל בבהמה שלו עד שהיא תבכה ותצעק ועדיין,לא ירשה להלגמור ,  אני לא אגמור,צעקתי לי בתוכי אני לא הכוס התכווץ בפעימות עם החור של התחת ואני בכוח אחרון הוצאתי ידיים הסתובבתי על הגב, הדלקתי שוב טלויזיה וחכיתי בחושך עד שהשעון שלי יצלצל לקום להתקלח לכתוב לך ,אני עוד עירומה יושבת במיטה מול מאוורר עטופה חלקי במגבת עניתי לסמאס בוקר טוב של האדון,   עכשיו אתלבש עם כוס מרטיב וכואב וחור תחת ריק מהאגרוף שלך אוציא את הלכבה שלי,ואתחיל יום חדש..

  יום טוב שיהיה לאדון.

על בירכייך, שפחה, הוא אמר,
אחרי שתמו הדיבורים הקפה והסיגריה.

התפשטתי לאיטי, מודעת מאוד לעיניו הסוקרות ובוחנות אותי
כרעתי על בירכי, בתנוחת ההמתנה הרגילה שלי, רגלי מקופלות תחתי אחורה, ישבני עליהן וידי מונחות על ירכי.
ניזהרת מלהביט בו ישירות.

איך תקבלי את אדונך מהיום ואיילך.? הוא שאל, רכנתי קדימה ונשקתי את נעלו.
יפה, שפחה, הוא ליטף קלות את ראשי...

תתכופפי,קדימה, ראש על השטיח, ופשקתי את שני הישבנים בידייך
עשיתי כדברו, הוא הכניס יד אל הפתח הלח,בדק ומשם אל פי הטבעת,מחדיר אצבע ממשש ,אחר כך נתן לי ללקק אותה.

הייתי מגולחת כולי, אחרי חוקן ארוך ומיקלחת ושמן תינוקות, הרבה זמן כבר לא ערכתי לעצמי את הטכס הקטן הזה...הרגשתי טוב.

על בירכייך, לפני, ניצבתי מולו,ישרה על בירכי
הוא צבט את פיטמותי ארוך וחזק, עצמתי עיני וגנחתי קלות, הפיטמות תמיד היו מקום רגיש במיוחד אצלי
הכאב עבר גלים גלים בגוף ואני התנודדתי קלות, מגבירה בעצם את צביטה משיכה, מנסה בלי מחשבות לזרום עם הכאב ולא בהצלחה מרובה
הוא עזב את הפיטמות אבל רכן אל תיקו והציא ממנו זוג מצבטי מתכת מפחידים למראה
ושם אותן על הפיטמות
זה,כבר באמת,כאב
השטתי יד בלי לשוב, להסיר אותן אך הוא סטר עליה, בליוויות "לא" חמור ופוקד.
אבל לאחר מכן פקד,
תתחילי לאונן, שפחה !
בהיסוס, הושטתי יד למטה אל בין רגלי המפושקות, עומדת כך מפושקת פתוחה על בירכיי
מלטפת את הפתח את הדגדגן
המצבטים מכאיבים עד דמעות
אבל אנ מתחילה להתייחם, מהכאב מהליטוף, מתחילה לאט להרטיב הנרתיק ופי הטבעת, מתכווצים נפתחים נסגרים בתאום מושלם ועד מהרה גם היד השניה שמה, רוכבת על ידי אל מולו
מדמיינת את מבטו חודר בי עמוק פותח אותי מעבירה אל מול עיני העיוורות תמונות אותן אספתי
מוצלפות מושפלות משתנות מזויינות מאחור ואני מתחממת ומתחממת גולשת בלי להרגיש מהישיבה אל שכיבה ומשתוללת על עצמי מול עיניו והוא, שותק
גמרתי באתי... מילים, שאין להן משמעות שלא מסבירות מה קרה בי שמה

הוא עדיין שתק
נתן לי לנוח מספר רגעים ואני בספייס כאב גמירה אדיר
על בירכייך מייד ! הוא רעם לפתע מאמצא השומקום, חזרתי לעמדת המוצא שלי ידיד על יריכיי
כשמשמעות המעשה התחילה לחדור אל מוחי
הסשן עוד לא התחיל ואני פה כמו כלבה פרועה
גומרת?
ידיים קדימה, הוא ציווה הושטתי ידי וסרגל מתכת דק נחת עליהם בכוח אכזרי, 10 פעמים על כל אחת
הסיתנוורתי מדמעות הכאב אבל שתקתי
מה שבא גם הולך....

לאחר מכן בתום העונש נשקתי את כף ידו.
לנוח עכשיו,פקד.
ישבתי ישיבה מזרחית למרגלותיו
דבריו היו מעשיים ומסבירים
היפנמתי ובשליפה של רגע, נשקתי שוב את נעלו.
הידלקנו סיגריה והוא שם מוזיקה איי משם ,השתיקה היה יפה ומבורכת אבל ניגמרה עד מהרה.

קומי השעני על הכורסא, ישבן מובלט, רגליים מפושקות, חזרתי מייד למצב שפחה צייתנית ועשיתי כדבריו
השריקה המוכרת, שוט זנבות הונחת על אחרוי שלא פחות מהפיטמות דלעייל, כב רלא היו מורגלים לכאב שכזה, אבל במצבי קיבלתי את הכאב בברכה, שקעתי
לספור ! אחד אדון, שתיים אדון שלוש אדון.., המונוטוניות שבספירה הישקיעה אותי עוד יותר ועדיים הייתי חמה הירגשתי את עצמי מטפטפת מרטיבה, מיוחמת מהכאב, הפעם
שלושים אדון...ארבעים,אדון
זה היה מדהים בלי שהרגשתי בכלל תוך כדי הצלפות וספירות הוא הוריד אותי בעדינות על ארבע וישבני מוגש לפניו מצפה שוב ושוב לשוט..................

מרחפת, שמעתי רוכסן ניפתח מאי שם, האדון העמיד אותי על בירכי בולי לכחות הכניס את הכלי אל תוך פי, בועל אותו חזק וקיצבי , כמו לא שם לב לתנועות היניקה מתיצצה שלי עד שהיתרגלתי לקצב שלו, לכלי המוכס עמוק לגרוני, יוקת נחנקת משתעלת דומעת מפסיקה לשניה ומחדשת את הקצב בעצמי ביתר שאת
הוא יצא מהפה
השעין אותי על הכורסא בא מאחורי, תופס אותי חזק מקרב את קצת הכלי האדיר אל פתח פי הטבעת ובבת אחת דוחף אותו פנימה ומושך אותי אליו בנגיחה חדורה עד הסוף
בועל בוטש אותי בפראות כמעט ואני נאנקת רוכב עלי ואני מחזירה לה קונטרות כמו חית פרא בשדה
מתכוומת שוב נועלת את פי העבעת על הכלי מחזיקה ולא מרפה בועד הוא גומר בתוכי ויללת ביאתי מתערבת בזימרת ביאתו