אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כי אני - המלכה האם

לפני 12 שנים. 8 במאי 2012 בשעה 22:35

הרי לא שיחקנו מאז שנפרדנו....

מה שהוא לא יודע זה שאני מחכה לו בכניסה לבית שלי, לבושה בבגד גוף אדום מתחרה.
לרגליי, נעלי הפטיש האהובות עליו, עם העקב 12 ס"מ השקוף, ושוט בפה.

הוא דופק בדלת ואני פותחת לו.
כמעט עירומה.
לבושה בבגד הגוף הסקסי, שאך בקושי מסתיר את הפטמות.
אני מוציאה את השוט מהפה שלי, מחייכת את חצי החיוך המפורסם שלי.
"תסגור את פה, תבלע את הרוק ותכנס".
נועלת את הדלת אחריו.

"שששש.... אין צורך לדבר. אני אעשה את הדיבורים פה. אתה יכול להנהן אם תרצה.
בינתיים, תוריד את בגדים".

בזמן שהוא מתפשט אני מציגה לו את הקולר שהוא קנה בחנות לחיות מחמד כבדיחה פעם.
מעולם לא השתמשנו בו. בכלל, כשני מתנגדים למונוגמיה, קילור היה אחד מהדברים ששנינו פחדנו לנסות. זו הייתה פנטזיה שלו, שאיימה עליו מדי ולי היה טוב לא להתעמת איתה מדי.
אבל עכשיו...

עכשיו כשהוא עירום על ארבע, אני משתמשת בקולר כמו מטוטלת המשמשת לצורך היפנוזה.
"זוכר שקנית את זה? זוכר כמה פחדת שאני אקלר אותך?"
הוא מהנהן, בקושי בולע את הרוק.
העיניים שלו פעורות לרווחה - בוהות, בולעות את הקולר, לא מאמינות למה שרואות.
אני מתקרבת לאט לאט, שלא יפספס אף רגע ממה שקורה,
ואני יודעת שבתוך תוכו הוא נרעש.


הוא מת להתנגד לי אבל מההפתעה הוא עוד לא מבין מה קורה. ומצד שני כל כך טוב לו להיכנע בכזו קלות. ואחר כך כשהוא יחשוב על זה וינתח מה היה כאן, הוא יחייך ושוב ישמח שאני בחיים שלו, וכמה טוב אני מכירה אותו לפעמים...


ואני כל כך מתענגת מהאימה שלו מהקולר המתקרב, מהכניעה שלו למרותי למרות הכל.
וכאשר הקולר נסגר סביב הצוואר,
העיניים שלנו נפגשות.

עוד צעד עצום ביחסים שלנו, ביחסים שלו עם עצמו, עוד מקום שפתח לעצמו בתוך עצמו.
ואני כל כך גאה בו שנתן לזה לקרות. איתי.
אני מנשקת אותו על המצח וכך מוליכה אותו, על ארבע, לחדר.


אני מתיישבת על המיטה וכשהוא על ארבע מניחה את הראש שלו על הברכיים ומלטפת.
"אתה ילד טוב, נכון?"
ואז הוא מהנהן לשלילה.
כדי להכעיס.
הוא הרי חייב להתנגד לי קצת.
אז אני מלטפת עוד קצת ואז מסתכלת לו בעיניים,
עם המבט שלי, שהוא אוהב, שתמיד אבל תמיד שובר אותו כשאני רוצה מספיק.
ושואלת ברכות... "מה אתה?"
וכמו ילד סרבן הוא מהנהן שוב לשלילה - "ממממ"
ואני חודרת אליו בעיני - "אתה יודע שאני לא אוהבת לחזור על עצמי, אז עכשיו תענה לי,מה אתה?!"

"אני... ילד טוב?" הוא לוחש
"ומה עוד?" אני לוחשת חזרה
"אני ילד טוב, וצייתן", הוא מחזיר לי בריטואל הקבוע
והמילים האלה מרטיטות אותי מבפנים
הו, כן.
"ומה עוד?" אני שואלת בקול...
"אני ילד טוב וחמוד וצייתן" הוא עונה לי
"כן, עוד. אני רוצה לשמוע עוד"
והוא נותן לי עוד. כמו שאני אוהבת.
"אני ילד טוב וחמוד וצייתן ושלך". ובשלך הוא כבר צועק ואני כבר מתפרקת.

ואז חוזרת לטפל בו.
ממשיכה ללטף, את הראש, והגב, הרגליים, הידיים.
מעניקה לו מהמגע המפנק שלי, לכל כולו.
מפשקת רגליים והוא באמצע, מתענג על התחושה.
ממשיכה ללטף לו את הראש ומניחה עליו רגל.
הוא נשען עם הראש, ומתמכר לחמימות של רגליי.
ואז מוריד את הרגל, ומניחה אותה בין הרגליים שלו.
מורה לו להשתפשף בה, כמו כלב מיוחם אמיתי.
וכשהוא עושה את זה אני חודרת אליו באצבעותיי.
ובהתחלה יש לו מבט מפוחד ומופתע והוא רוצה שאפסיק.

אז,
אני עוצרת לרגע,
מניחה את ידי על צווארו
ומסתכלת לו בעיניים.
"אתה מפחד", אני אומרת
"והרבה זמן לא עשינו את זה,
אבל אתה סומך עלי.
אז שששש..."
והוא פשוט מניח להכל והקסם קורה
וכשהוא גומר, אנחנו יודעים,
שאת זה, אין במקום אחר

לפני 12 שנים. 26 בנובמבר 2011 בשעה 18:33

דופקת בדלת ואתה פותח.
אחרי חצי שנה שלא התראנו אני נכנסת במבט ביישני
מעפעפת בריסיי הארוכות ובודק איך אתה מגיב.
אני רואה שאתה מרוגש, מרוצה שסופסופ הסכמתי לנסות אותך.
אבל הפעם, אני שונה.
שותקת.
לא יוזמת.
יושבת בשקט ומחייכת.

ואתה, בספה מולי, לא יודע איך להגיב לשינוי בהתנהגות שלי. מפחד להתנהג לא נכון, לומר את המילה הלא נכונה, לעשות כל דבר שעלול להרוס את הרגע.
אתה מציע לי אלכוהול ומסיים את השאלה בפנייה אלי כמלכתך. אני מסמנת לך עם הראש לא לעשות זאת.
ואתה מובך.
יותר ממקודם.
לא יודע כבר איך להתנהל בסיטואציה.

אתה מוזג לי שתיה, ואני מקפלת את הרגליים ונכנסת לתנוחה מכונסת ומבוישת.
מחכה לראות איך תגיב.
מחייכת לעצמי כשאני רואה בעיניך את הבלבול בראשך.
לאט לאט מבין שאני לא אעשה את הצעד הראשון,
ותוהה איך לגשת לזה בעצמך.

לימדתי אותך לפנות אלי בכבוד, לבצע את שארצה, להיות מוכן לרדת כשאדרוש, לספוג כאב כשיתחשק לי. אבל לזה....
לזה לא הכנתי אותך.

אתה מנסה לפתוח בשיחת חולין,
ואני כמעט שלא זורמת.
ואז מגיע המבט המיואש.
חסר אונים מול הסיטואציה.

ככה, אתה כמעט מוכן.

מתלבט אם לשאול, לבקש או להפנים שהיום, שליטה, לא תהיה בינינו.
ואתה כמעט ונשבר.
מתחיל לגמגם וחוזר בך.

שתיקה

ושוב מנסה, פותח את הפה. ומשתתק.

ואז נשבר:
"לא מבין למה באת"

קיבלתי את ההזדמנות שלה חיכיתי.
אני עושה פרצוף פגוע,
כאילו לא יודעת להגיב.
פותח את הפה וסוגרת.
ועם חצי דמעה בעין אומרת "אבל, אבל...."
ושוב שותקת.

ואתה מאבד את הסבלנות:
"אבל מה?!"

ואני קמה, מתיישבת לידך, במבט מפייס.
מסתכלת לך בעיניים,
ורואה את הכעס, התסכול, הייאוש שבוערים בך.
אני מורידה את הראש.
כאילו בהכנעה, כאילו כדי לרצות


אבל כשמרימה אותו שוב,
נעלם המבט המפייס והמבין
ובמקומו מבט משתק, וחיוך מרושע
וכך, בהפתעה מוחלטת מחטיפה לך סטירה

"לעולם, אל תתבלבל שוב"

והמבט שלי מספיק כדי להעמיד אותך על מקומך
בלי כאב מיותר, ובלי שימוש בהשפלה.
כי ככה אני מחנכת.

ואחרי שהבאתי אותך להיכן שרציתי, אני מתרצה.
ואתה שבור, ומבולבל. לא ממש מבין מה קרה פה, אבל אני יודעת ששיחקת לידיי, כמו שרציתי
"ברור??"
"כן"
"כן מה????"
"כן גבירתי"
"ומה עוד?"
"סליחה גברתי"

ילד טוב

עכשיו אפשר להתחיל לעבוד

לפני 12 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 19:23

אז לאלו שהסתקרנו וביקשו...

את יום ההולדת שלי התחלתי בסשן אלקטרו.
לא ארחיב בפרטים.
רק אומר, שמדהים כמה כוח יש לאישה עם מכשיר שחור וקטן ביד....


ביום חמישי, קבעתי מלא תוכניות, כך שהערב התחיל לו במסיבת חילופי זוגות.
במועדון אפלולי, אי שם בדרום תל אביב, נערך מפגש חילופי זוגות שאורגן על ידי אחד מאתרי חילופי הזוגות.
הגעתי עם חבר, לבושה בשמלה אדומה, בגזרת מרלין מונרו, ומתחתיה בגד גוף (סקסי) מתחרה, וכמובן שגם הוא אדום.

התחלנו את הערב למטה, איפה שהייתה המוזיקה הרועשת והאלכוהול.
היינו בין הצעירים בחבורה, ודי מהר מיצינו את העניין.
כנראה שלא היינו צריכים את האווירה הסקסית והמחשמלת כדי להיכנס למוד של סקס.

עלינו למעלה.
שם התבקשנו כמובן להתאים את עצמנו לקוד הלבוש.
לבוש תחתון ופחות מזה...
התיישבנו על מזרן שכבר חלקו אותו כמה זוגות ותוך כמה שניות ניגשה אלי בחורה וביקשה "לזרום איתי".
ברור שהסכמתי.
רזונת קטנטונת עם חזה קטן אבל מהמם.
היא סיפרה לי שאני הבחורה הראשונה שהיא נותנת לה לגעת בה.
כמובן שהוחמאתי, בטירוף.

אז היה יאמי. ממש.

לאט לאט התחילו להצטרף אנשים.
החזה שלי כמובן הפך להיות מוקד משיכה לא קטן וקיבלתי עליו המון מחמאות.
בשלב כלשהו, הפסקתי לספור. הייתי עסוקה בלהתענג על המגע.
אחרי אורגזמה או שתיים, החלטתי על הפסקה.

ירדנו, שתינו, עישנו וחזרנו שוב למעלה.
הצטרפנו לזוג, שהיו מקסימים ומתוקים. וכמובן, מאוד מענגים.
ואז שמענו קולות שנשמעו כמו סאונד טרק של סרט סקס.
כולם הסתקרנו, בייחוד כשהגבר אמר שהיא עושה שם בריכה.

אישה שמשפריצה זו תמיד הנאה.
כאחת שלא יודעת לדחות סיפוקים, קמתי מיד והתיישבתי בשורה הראשונה של המופע.
הגבר משקיע שם את כל אונו והכוח בידיו, ואני שם, מול החור המדובר, מתענגת רק מהמחשבה.
כל כך הייתי מהופנטת, שגם כשהיא השפריצה עד אלי, הייתי עסוקה במחזה.
יאמי, אמרתי?

ואחרי כל זה, ברור שהייתי ממש חרמנית.
תפסתי את הראשון שהיה לידי ופשוט הזדיינו בטירוף.
בן הזוג שבא איתי אמר שזה היה לפחות חצי שעה.
אין לי מושג כמה זמן זה היה באמת, אבל מה שבטוח שאחר כך היה לי קצת קשה ללכת...
😳

ובכל זאת, הלכתי.
הייתי חייבת לקנח בדאנג'ן.
קצת הצלפות בחוץ, עוד סיבוב במבוך עם אחד אחר, ופינוק של כפות רגליים.
אחלה דרך לסיום של יומולדת.




לפני 12 שנים. 18 באוקטובר 2011 בשעה 13:51

לראות חדשות,
ולחשוב כמה בא לי לזיין את גלעד שליט?

עם המראה האנמי, חיוור, שבוי שלו.

ילד טוב, כפוף כתפיים, ביישן.

אוי, כזה יאמי

לפני 12 שנים. 29 באוגוסט 2011 בשעה 19:08

הערב יתחיל רגיל.
אולי אפילו נצא קודם לדייט נחמד.
נאכל משהו, נשתה ונתקשקש.

אחר כך נזרום אליך.
נשב על המיטה,
ולאט לאט העיניינים יתחממו.


אני אשב מעליך,
אנשק לך את החזה,
אלקק לך את האוזן.
אתה תתענג ותחשוב כמה שאתה בר מזל.

אני אבקש ממך לעצום את העיניים,
ובזמן שאני מצחקקת כמו נערה צעירה,
אני אקשור את ידייך.
בתחילה תרגיש נלהב, נרגש מהמעמד.
אולי גם תתפלא קצת מהנועזות שאני מפגינה.
ואז, אקשור גם את הרגליים ואתה...
תפתח את עינייך בבהלה.

עכשיו כשאתה קשור,
אני ניגשת לתיק שלי ומוציאה ממנו רתמה ודילדו.
אתה עוד לא בטוח מה הולך לקרות,
אבל אתה מתחיל להרגיש שזה לא מה שאתה רוצה.
עם מבט לחוץ בעיניך, תבקש שאשחרר אותך.
ובעוד אני מחייכת, אתה מתרפס בפניי.

אני חוגרת את הדילדו, ומתקרבת לפניך.
"תמצוץ!!" אני דורשת.
אתה נלחץ ועל פניך מבט מזועזע
"אתה לא שומע?! אמרתי, תמצוץ!!"
אתה פותח את הפה, ומנסה ללקק את הדילדו.
"יותר עמוק", אני אומרת, ודוחפת לגרונך את הדילדו.
אתה נחנק ומשתעל.
אני מתרחקת, וכאשר אתה נרגע,
אני שוב מגישה את הדילדו לפיך...
הפעם אתה יורד לי ואחרי כמה דקות אני מרגישה שנשברת.
עכשיו הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא..

אתה חושב שהרגע הקשה נגמר כשאתה רואה שאני מתרחקת.
אבל כשאני מסתובבת, בידי חומר סיכוך.
אתה מתחיל להתחנן בפני שלא אאנוס אותך.
אני מתחרמנת מהתחנונים שלך, ומחייכת.
אתה מנסה להבטיח הבטחות, להתחנן לטוב ליבי.

אני מניחה את חומר הסיכה בצד,
ומתיישבת לצידך במיטה.
בזמן שאני מלטפת את ראשך, אני מרגיעה אותך,
"זה עוד מעט יגמר, חמוד". אני מחייכת.
"אתה תהיה ילד טוב, ותגרום לאמא להיות מרוצה, נכון?"
אתה מהנהן בראשך, מפחד לומר מילה.

אני קמה וניגשת לצד השני של המיטה.
ואז...
אני חודרת אליך.
לא לאט, לא בעדינות.
אתה מתחיל לבכות.
ואני אונסת אותך.
מאחור.
בכוח.
חזק, וכואב.

אתה מופתע.
כואב לך.
אבל אתה גם מרוגש מהסיטואציה.

ואני ממשיכה.
אונסת אותך.
מאחור.
בכוח.
חזק, וכואב.

הזין שלך עומד.
מתוח.
אני נוגעת בו, ונשימתך נעתקת.
אני מתחילה לשפשף אותו,
בתחילה לאט, ואז מאיצה את הקצב.

אתה לא יודע איך להגיב.
בוכה אך מתענג מהמגע.
"ועכשיו, תגמור".
אני ממשיכה לזיין אותך,
ממשיכה לאונן לך,
ואתה נכנע לגמרי למגעי.
אתה כבר לא בחדר,
אלא במקום אחר לגמרי.

אני מאיצה את הקצב,
דוחפת עמוק יותר,
משפשפת חזק יותר.
ואז,
בצעקה,
כשכל גופך רועד,
אתה גומר.

ועם דמעות בעיניים,
אתה מסתכל אלי ואומר
"תודה אמא"




לפני 12 שנים. 26 באוגוסט 2011 בשעה 15:48

הערב התחיל משעמם.

ישבתי לי עם כוס יין באחת מפינות הדאנג'ן וחיכיתי שמשהו יתחיל.
כבר הייתי רטובה אחרי סיבוב ראשון עם המלווה שלי במשרד שלו וסיבוב שני במבוך החשוך אבל חיפשתי עוד עניין.
הורדתי את נעל העקב השמאלית והנחתי את כף רגלי על ברכיו בדרישה שיעסה אותה.

עבד רגלים שישב בסמוך אלינו סיפר לי כי הוא מסג'יסט.
מסתבר שזה עניין משותף אצל רבים בקהילה.
הורדתי את הנעל השנייה, הוא ירד לרצפה והחל לעסותה.


" את רוצה להראות לו שאת בלי תחתונים?" התגרה בי המלווה שלי.
חייכתי והנהנתי. שמחה על האתגר.
הוא עזב את הרגל שעיסה, ואט אט פסקתי את רגליי.
חיכינו לראות אם עבד הרגליים ישים לב.
אך זה, היה עסוק הערצת הרגל שלי, אותה עיסה ולא שם לב לדבר מסביב.
לפתע הצטרף אליו עבד רגליים נוסף
הוא התחיל בעיסוי מפנק לרגל השנייה ומהר מאוד גם צירף את פיו לעסק.

בינתיים, הרגשתי יותר נועזת ופתחתי את רגליי עוד, כשהחצאית מוסיפה להתרומם.


אט אט הזוג מתחתיי הבחין בהפתעה ואלו ליטפו-עיסו את דרכם מעלה.

בינתיים על הבמה מופע. אולי קשירות.
אבל אני והם בעולם אחר. עסוקים בשלנו, במופע שלנו שלאט לאט אוסף לו צופים משלו.
אני מציצה ורואה חצי מעגל סביבנו.

מציצה על המלווה שלי, שנראה כרוצה להצטרף לעסק.
אבל בינתיים עליו יהיה להמתין בסבלנות.
העבדים שתחתי מקבלים אומץ, אחד מחדיר אצבע והשני מפנק עם הלשון.
אני מסתכלת על המלווה שלי. חיוך על פני שנינו ומבט של הבנה
"טוב, ניצחת בהתערבות" אני אומרת וחוזרת להתענג

אני מאבדת תחושה של זמן ומקום.

לגמרי בתוך העונג שלי, בתוך התחושה המדהימה של המיניות שמציפה את גופי.

אני כבר לא סופרת כמה אנשים הצטרפו לאורגיית האהבה שעל גופי.

שלושה או ארבעה בין רגליי ונוספים המלטפים לי את החזה, הזרועות וכל מקום אליו יכלו להגיע.
הרגשתי כמו האישה הכי סקסית בעולם באותם רגעים.
והעוצמה הנשית שלי הייתה מהפנטת.
עצמתי את עיני ונסחפתי אל תוך התחושה, אל העוצמה.
ואז בבת אחת, נגמר הרגע.
הרמתי את ידי, וסילקתי את כולם.

חייכתי למלווה שלי והלכנו לאוטו.
אחרי הסבלנות וההערצה, הגיע תורו.

אומנם השארתי כמה מאוכזבים אתמול,
אבל האחד שהגיע לו, קיבל את שלו.

לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2011 בשעה 0:03

עולה על האופנוע
ובזמן שהוא נוהג אני מפסיקה לחשוב ומתמכרת להרגשת החופש.
המנוע רוטט תחתי והרוח מלטפת את כל גופי.

כל כך שמחה שלא לבשתי כלום מתחת לשמלה.
מאיצה בו על ידי נעיצת עקביי ברגליו,
כמו דורבנות הננעצים בסוס על ידי רוכבו.

הוא מאיץ כנדרש
והרוח מלטפת את איבריי וחודרת לתוכי
הידיים פרושות
ואני עפה
מתמכרת לתחושת החופש

לפני 12 שנים. 15 באוגוסט 2011 בשעה 23:25

"יקירי", אני אומרת. "הגיע הרגע".
אתה יורד לברכיים ומושיט ידיך לאחור.
אני קושרת אותך חזק,לא מדי ומנחה אותך להשעין ראשך על המיטה.
עכשיו אתה בתנוחה הנכונה.

"אני הולכת להחדיר לך פלג אנאלי עכשיו" אני אומרת בקול רך, בזמן שאני מלטפת את ראשך. "זה יכאב קצת".
המבט שלך חושש, אבל אתה סומך עלי ומהנהן.

בעדינות, אני מרטיבה אותך מאחור, ולאט חודרת אליך.
כשאני מסיימת אני מתבוננת בפניך ורואה שאתה במצוקה.
"אני יודעת שזה כואב. אתה רוצה שאוציא אותו?" אני שואלת. ועם דמעות בעיניים אתה עונה "לא גבירתי. תודה גבירתי."

אני מתיישבת על המיטה ומניחה את ראשך על ברכיי.
אני מלטפת אותך ברכות ומרגישה איך המתח עוזב אט אט את גופך.
עכשיו אפשר להמשיך.
אני מוציאה את המצבטים ומחכה למבטך.
אתה מבין ומהנהן.
אני מחברת את הפטמה הימנית ושוב מלטפת את ראשך. את השרשרת אני מעבירה מאחורי צווארך ומחברת גם את הפטמה השמאלית.
"א', מבט אלי!"
אתה מרים את ראשך והמצבטים נמשכים כלפי מעלה.
במבטך, כאב וציפיה. ילד טוב שלי, אני חושבת.
לאט, מתקרבת לפניך ומנשקת אותך על שפתיך ברכות.
שוב מניחה את ראשך על ברכיי ומושיטה ידי לשק האשכים שלך. אני מרגישה שאתה מתוח ונפוח. מודדת בידי את הכמות שהצטברה ומחייכת לעצמי.

"היית ילד טוב השבוע". אתה מהנהן בסיפוק.
אני מלאת גאווה על המאמץ שעשית. שבוע בלי לגמור.
אני יודעת שהיה לך קשה. עכשיו מגיע התגמול.

אני נשכבת על המיטה ומנחה את ראשך בין רגליי.
וכשאני גונחת וגומרת, אתה מתמוגג מהנאה.
"תודה גבירתי, תודה על הזכות...".
פתאום פניך מתעוותות ובפרץ תשוקה אדיר,
אתה גומר.

לפני 12 שנים. 14 באוגוסט 2011 בשעה 22:15

הייתה לך משימה אחת השבוע. אחת.
לא לגמור עד שתקבל אישור.
אבל אפילו בזה לא עמדת.
ועוד הסתכלת לי בעיניים כשסיפרת לי את זה.

ואתה יודע שאני לא אוהבת לכעוס.
אבל לא הותרת בידי ברירה.
אני כועסת. זועמת. עוד רגע מתפוצצת.
וההצלפות הן לא עונש מספק עבורך.

הו, לא. הפעם עברת את הגבול.
ואתה יודע כמה שאני רכה ומפנקת, כנראה שכחת איך אני נוקשה כשאני מחנכת.

אני מושכת את הידיים שלך אחורה, חזק ובלי התחשבות.
וקושרת. אבל הפעם זה לא נגמר כאן.
כי הפעם, הפעם עברת את הגבול.
אני לוקחת חבל נוסף, דק.
ומעבירה אותו בדיוק בין שתי הביצים שלך.
כורכת סביב אחת, ואז סביב השניה.
ואת זה מחברת לקשר של הידיים.

עכשיו, כשהידיים שולטות בזין, אולי סוף סוף תלמד.

כי אני רכה ומפנקת, אבל גם נוקשה ומחנכת...