לפני 14 שנים. 10 בפברואר 2011 בשעה 14:21
כל שנה זה אותו הדבר. החורף מעיר אותי. הקור עוטף לי את הידיים כמו מעיל עור הדוק, מותח לי את עור הפנים, מהדק לי את בית החזה. הקור הזה שגורם לכולם להתחבא מתחת לשמיכה בבית עושה לי את כל הדברים ההפוכים. מחדיר בי מתח ואלימות. מהדק לי את הברגים. משמן מפרקים. הקור הזה שחודר לי לעצמות וממלא לי את הריאות עושה לי טוב. כל שנה מחדש. כל שנה בחורף. כל שנה בגשם הקור מתרכז לי בכפות הידיים החמות שלי ומבקש לצאת. להתפרק. לקשור. להדק. לשמוע את החריקה הזו שעור שחור ועבה עושה כשהוא מתהדק סביב עצמו. להרגיש את החום של החיכוך. לראות את הרעידות. כל שנה זה אותו הדבר.
