החיים יפים, רק צריך לדעת למצוץ אותם

כמו בסרטים

ממש כך.

חיבור

משיכה

בנוסף כמובן לשאר הדברים הלא פחות מעולים.

מתי זה הזמן לברר אם היא בעניין עולם השליטה? 

מה לא ברור בזה? 

אמרתי חזיה? 

דיברתי על תחתונים? 

מה פתאום גרביים? 

את פותחת את הדלת

עומדת ומחכה לנשיקה שלך

מן הסתם מגיע לך

תמיד תמיד

אהובה כל כך וזה שלך.

עובר במטבח והכיור כרגיל מבריק

מתיישב על הספה

לוקח אותך ומושיב אותך על הבירכיים שלי

מכניס ידיים מתחת לחולצה, אחוז במותניים

לא יכול שלא להתנפל על הצוואר שלך בנשיקות ונשיכות,

הטלויזיה ברקע לא ממש מעניינת

מחליט שזהו ולוקח אותך לחדר

את יודעת שאין לי סבלנות לחזיה ולתחתונים שלך ומורידה בעצמך

בזמן הזה אני מתפשט, לוקח את התחתונים שלי ודוחף לך אותם לפה

מסובב אותך ואת על ארבע

נכנס בבת אחת, בלי משחקים ועניינים

הכי בכוח

את לא מוציאה את התחתונים מהפה ואיכשהו נושמת מהאף

גמרת מהר

אני יוצא ממך

לא רוצה וצריך לגמור היום

מוציא ממך את התחתונים

משכיב אותך עלי

מחבק ומלטף אותך עד ששנינו נרדמים.

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, מתגעגע לימים האלה

ולא עשיתי את זה עם אף אחת בכל השנים שעברו

כלומר לא ככה.

הניסיון היחיד שלי עם רימינג היה לפני יותר מעשרים שנה,

עוד הייתי צעיר פעור

דברים אצלי רק התחילו להתגבש

הייתי סקרן ורציתי לנסות ולחוות.

היא היתה משמעותית מבוגרת ממני

עם ניסיון עשיר

אמרה ודיברה והבטיחה ותיארה

ומה לא

נדמה היה שזה יותר בשבילה

כל כך אהבה לבצע רימינג שזה בכלל לא משנה אם הצד השני נהנה מהסיטואציה,

הלכתי עלזה

למה לא

הרגשתי פאסיבי

פשוט ללא תנועה

לא הבנתי במה מדובר, מה מהנה בזה

הרגשתי דגדוג

משהו מאוד לא נעים

רק רציתי שזה יגמר.

מאז לא חזרתי לשם, לא רציתי לשמוע

זה לא עניין אותי ואולי גם דחה אותי.

יכול מאוד להיות שהחוויה היא בדיוק כמו משהו קולינרי

(סליחה על ההשוואה) 

כלומר, אם אכלתי בפעם הראשונה משהו שלא מבוצע כמו שצריך 

אני עלול להתאכזב ולא לאהוב את אותו מאכל

מבלי לדעת שאם היו מכינים אותו אחרת אז היה יכול להיות מעדן.

אני כלל לא בטוח שהיא לא היתה מעולה

יכול להיות שהייתי נעול או אולי מתוח או משהו

ובקיצור זאת לא היא אלא אני

אבל בסופו של דבר הטעם הרע נשאר.

אז מה עכשיו? 

אני לא בטוח

מן הסתם מעוניין

לצד זה נרתע ולוקח בחשבון שזה מחוץ לתחום.

אינני יודע מה יהיה

שומר על ראש פתוח.

להרגיש נאהבת

להיות מחובקת

 לחוש מחוזרת

להסתכל בעיניים ולראות את הכל

להבין בדיוק

גם מבלי להוציא מילה

לדעת מה צריך

מתי וכמה

להזדקק לזה מתוך מקום וצורך פנימי

להיות במוד שלא מסוגל בלי זה.

אין סוף ליטופים

תמיד חיבוקים

להגיד את הדברים הנכונים והמדויקים

להוביל להרבה חיוכים.

בחדר הכל שונה

שם מתנהלים הזיונים

הברוטליות שלעיתים מתקבלת כמוגזמת

המילים הרבה יותר חדות וקשות

הקשב הוא מקסימלי

הדאגה היא בראש סדר העדיפויות

למרות שזה מיטשטש

חבל, ממש חבל שזה לא נראה או מתקבל ככה

באמת באמת שזה עצוב וכואב

כן, אני רגיש.

אינך מכירה אותי

אך זה לא רלוונטי

הדייט שלך לא מוצא חן בעיניך

משהו שם לא זורם ולא עובד,

מביטה לצדדים והמבטים שלנו נפגשים

אני לא פונה אליך בנוכחותו

זה לא מכובד ואין סיבה להעליב אותו

מרגיש פספוס

משהו שם הרגיש לי נכון.

מפליג במחשבות לאן זה יכול היה להוביל

אפילו מריץ תסריטים כאלה ואחרים

אך זה לא נועד לקרות.

למען האמת, מתחיל להימאס לשבת לבד

אני צריך לשנות את זה

וגם לשבת בדייטים נחמדים.

מובילה לאי ידיעה

הרבה אי הבנה

ובעיקר למפחי נפש.

ידידה טובה וסקרנית

רוצה לנסות, לבדוק, לראות ולחקור

אבל בעידן של היום התוכן והזמינות אינסופיים

ולכן היא נחשפת לדברים לא קשורים ומכאן משליכה לגבי כל מה שקשור ליחסי שליטה,

כבר הגיעה למקום בו אומרת לי:

אני מחפשת חום ואהבה, לא רק סקס.

מבאס אבל ממש

הניתוק הזה בין הדברים

והמחשבה שזה לא הולך יחד

מוציא את האוויר

יעבור לי

אבל עדיין, מתסכל.

הכי עדין ונחמד

היחס הכי טוב בעולם

עוטף בחיבוקים ומילים

קשוב ואכפתי

אבל בחדר 

כל זה בצד

לא מתעלס

לא עושה אהבה

ולא כל החרא הזה

אלא מזיין

אמרתי את זה לא פעם

זה לא משהו רע

ומי שחושבת שזה לא נכון ולא הוגן

זה לגמרי בסדר

רק לא איתי.

אני אוהבת הסטוריה

אני אוהבת גאוגרפיה

אני אוהבת ספרות

רגע, לא הבנתי

להזדיין

את אוהבת?

בין מה שמצהירה

רוצה

ומסוגלת.

תרתי משמע

בכל הזדמנות

כל כך משמעותי בעיני

מאוד חשוב

ואומר הכל.

לא כל אחת מסוגלת ומוכנה לספוג את זה

אבל מי שכן

היאהדבר האמיתי

לא הכל זה זיונים.