בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המושבניק

ברוכים הבאים לחיים שלי, סוף סוף יש מקום שאני יכול לשפוך בו את כל מה שאני חושב...
מצד אחד עומק (כן יש עדיין גברים שמביעים רגש...)
מצד שני...
מקווה שתהנו מהעולם שלי ושתביעו את דעתכם.
לפני 21 שעות. 11 במאי 2024 בשעה 7:50

מי אני? מה אני?

אני חזיר ים? קביה? שרקן??

 

סוף שנה מגיע

מסתכל על השנה האחרונה וחושב

מי אני?

מה המסלול שלי?

האם אני נמצא במקום הנכון?

מה מאפיין אותי?

זה הורג...

כל האופציות פתוחות ואתה לא יודע מה לבחור

אין שמץ של מושג אם הלב במקום הנכון

וזה התסכול

אתה עוד צעיר ויכול להחליט

יש בך כל כך הרבה דברים שיכולים להיות משמעותיים וטובים

נכון, בגיל הזה הגעת להישגים מרשימים

אבל עדיין

זה שיש את האופציות פתוחות רק מכניס לבלבלה יותר

מי אתה??

מה אתה???

כל החיים לפנייך ומה אתה בוחר?

 

לפני יום. 10 במאי 2024 בשעה 17:57

"את באה עם השמלה האדומה שאני אוהב, עקבים קטנים, לא יותר מדי גובה

וחשוב בלי תחתונים!"

את עם השיער הארוך שלך

שמתוח בקוקו

מתארגנת לך

פתאום מקבלת הודעה

"תרדי למטה אני כאן"

את נכנסת לאוטו

מסתכלת עליי ואני לא מגיב

מתחיל לנסוע

"לאן נוסעים?"

"הפתעה, את תגלי כשנגיע"

 

"תפתחי את הרגליים"

אני פוקד עלייך

ואת

יוצרת רווח בין ירכייך

אני מוריד את היד מההגה

ומחליק אותו בין הירכיים שלך לאט לאט עולה עם האצבעות

מרגיש את הרעד והצמרמורת שלך בגוף

לוקח שתי אצבעות

פותח רווח ביניהם ועובר לך ליד הכוס

בשפתיים

מוחץ לך את הכוס שלך

את מתחילה לזוז ולהיאנח

"עוד לא!"

אני אומר לך

"לא הסכמתי לך להוציא הגה!"

את מנסה לא להוציא שום קול וחוששת להוציא כי את לא רוצה שהתענוג יפסיק.

 

לוקח את האצבע ומכניס אותו לכוס שלך

הוא רטוב ומוכן בשבילי

 

אנחנו ממשיכים לנסוע

עוצרים ברמזור

מסתכלים עלינו מהרכב ליד ולא מבינים

לא מבינים למה את נושכת את השפתיים שלך חזק ומנסה לא לצרוח.

 

האור הופך ירוק

ממשיכים לנסוע

ואני מוציא ומכניס את האצבע

ומוסיף עוד אחת

והאצבעות שלי רטובות ממך

 

המושב של הכיסא מתחיל להתרטב בדיוק בזמן

 

הגענו

מגיעים לצוק

לצוק מעל הים

 

"צאי החוצה, תפתחי את הבאגז' ותוציאי את החבל" 

 

את הולכת ומוציאה

 

חוזרת לקדמת הרכב

את עומדת לפני האוטו

 

"תפשקי את הרגליים ושימי את הידיים מאחורי הגב"

 

אני מוציא מהכיס חתיכת בד שחורה לעיניים

מכסה אותך

קושר לך את הידיים מאחורי הגב

ואז

בלי הכנה מוקדמת

מוריד לך את הגב על מכסה המנוע

מכופף אותך

 

פנייך עכשיו נמצאות בין כף ידי לבין מכסה המנוע

יד אחת שלי מחזיקה לך את הראש שלא תזוזי

ועם היד השנייה מרים לך את השמלה ודוחף לך אצבעות לכוס שלך

 

"אפשר לגנוח?"

"לא! אסור! אם תוציאי קול אני אפסיק" 

"בבקשה לא"

 

השרירים שלך פועלים במרץ בניסיון נואש להשתחרר מהחבל

אך ללא הועיל...

 

קשרתי היטב

 

אני מרגיש איך הזין שלי הקשיח

זהו

מוכן

 

אני מכניס את הזין שלי לתחת שלך

ההפתעה מוציאה ממך אנקה של עונג, כאב ושחרור

אני מרגיש איך התחת שלך מתכווץ ומתרחב כשאני זז עם הזין שלי בתוכך

אני לוקח יד אחת שלי ועושה לך ביד

את לא מסוגלת להחזיק יותר

וגונחת

"לא, אל תפסיק, בבקשה!!"

את מתחננת

 

"היית כלבה טובה, אז בסדר"

ואני ממשיך

את נאנחת ורוצה את הזין שלי יותר ויותר עמוק

אני מושך לך בשיער אחורה

הראש נמשך לאחור ואני ממשיך

"אני רוצה שתגמור לי בפה"

 

אני מוציא את הזין שלי

הידיים שלך קשורות מאחורי הגב עדיין

אני מוריד אותך עכשיו על ארבע

ודוחף לך עמוק את הזין לתוך הגרון

שומע איך את נחנקת

מחזיק לך את הראש

ואז אני מרגיש שזה בא

שפריץ חמים בתוך הפה שלך

עוד אחד ועוד אחד

אני נרגע ומוציא את הזין מהפה שלך

"תבלעי"

את עושה כדבריי

ואז אני מעמיד אותך

משחרר לך את הידיים ומוריד את חתיכת הבד מהעיניים שלך

 

השמלה האדומה שלך מלאה באבק

"יופי כלבה טובה, בואי, חוזרים"

 

מחזיר אותך הביתה

לא מדברים

את פותחת את הדלת

"תודה לך"

ויוצאת מהדלת

עד ה

 

לפני יומיים. 9 במאי 2024 בשעה 18:21

מה זה להיות צפוני?

שכל אפליקציה עם מיקום אומרת שאני ברפיק אלחרירי

שדה התעופה בלבנון

 

התרגלתי בוויז וכל זה

אבל בטינדר גם?

ובואו סוד

אין כאלה טובות בלבנון...

יש חרא בנות ברפיק אלחרירי

 

עד מתי מלחמה שלא מדברים עליה בצפון???

לפני 6 ימים. 5 במאי 2024 בשעה 19:09

דמיינו רגע

אמצע כיתה יא

שיעור ספרות

פתאום המורה

מביאה שיר

שיר...

6 שורות

6 שורות שמאז חקוקות לי במוח

הכותרת של השיר יותר ארוכה מכל שורה בו...

השיר הזה נחקק כל כך חזק ומאז קיהל תפניות מטורפות אצלי

זה שיר השואה שהכי נחקק לי

הכי צמרר

הכי העביר תחושה...

 

"כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה

אֲנִי חַוָּה

עִם הֶבֶל בְּנִי

אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל

קַיִן בֶּן אָדָם

תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי"

 

השיר הזה קטוע

מהפעם הראשונה ששמעתי וקראתי אותו

יכולתי לדמיין אותו נכתב

נכתב בדם

בציפורניים

על הקרון..

 

עכשיו תעצרו ותראו את הקטיעה

"תגידו לו שאני..."

ממש מרגישים שהקרון מפתח והאמא נלקחת עם כל מי שהיה בקרון...

 

היום הוא מקבל עוד תפנית...

תעצרו תדמיינו אמא חטופה מאחד הקיבוצים, בארי, ניר עוז... (לא חסר לצערנו)

ובמקום הקרון תדמיינו מנהרה

ובמקום צרחות בגרמנית

צרחות בערבית...

 

צמררתי?

יום השואה השנה מקבל תפנית...

רק תעצרו ותדמיינו

 

שתגידו לו שאני

לפני 6 ימים. 5 במאי 2024 בשעה 17:17

בערב יום השואה כל פעם עוצר וחושב

חושב על המסע לפולין אי אז בעבר

מסע ששינה משהו בי

לא סתם אושוויץ ובכי

אלא באמת מסע

היו שם מקומות שהתפרקתי

כמובן באושוויץ, בביתן שניתן לישראלים לעשות מה שהם רוצים...

 

כנסו שנייה לפוזיציה

אתם מסתובבים במסדרון

על הקירות יש ציורים תמימים ואמיתיים

ציורים של ילדים

ובכל הזמן שאתם עוברים שם

אתם שומעים רק צחוק של ילדים...

שם נשברתי

שם ואחר כך

שהולכים לאגם בתוך המחנה

אגם פסטורלי

שיש שם שלט קטן...

 

"במקום הזה יש אגם והגשם לא נספג באדמה משום שכאן, יש אפר של יהודים, שחוסמים את המים"

 

ואז אתה מבין שזה לא נתפס...

 

והיום? הצחוק של הילדים?

כפיר ואריאל... ג'ינג'ים שמהדהדים במסדרונות...

"לעולם לא עוד?"

מרגיש שזה סיסמה ריקה מתוכן היום...

 

אז ביום הזה, שנייה עצרו

ותחשבו עליהם

על החטופים שעוברים תופת

ועל 6 מיליון...

 

לפני שבוע. 4 במאי 2024 בשעה 14:59

באיזו מציאות מוזרה אנחנו חיים...

פלנטה אחרת

הכל הפוך

רגע אחד טילים, פיצוצים, ארטילריה

רגע שני הולכים בים בפנאן...

רגע אחד העולם איתנו

תומכים

עוזרים

ורגע אחר אנחנו עושים רצח עם...

והעולם?

עם מי שרצח, אנס, שחט....

נותנים להם מדינה

הפסקת אש...

 

וכל היפי נפש?

האנטישמיות שפתאום יצאה מהצללים

הדפוקים יפי הנפש שבטוחים שאנחנו רוצחים בלי להבין כלום...

והעולם?

שותק

 

"לעולם לא עוד?"

סיסמה חלולה

סליחה אם פוגע במישהו

אבל ככה זה מרגיש

 

סתם תסכול מוזר...

 

 

לפני שבוע. 3 במאי 2024 בשעה 12:44

נשבר כבר להרגיש שזורקים עלייך אלף זין

הנה שוב בממד

אחרי האזעקה

הנה שוב מטחים של שישי

הנה שוב

וזורקים עלייך אלף זין

 

מוזר...

חזרתי לעיר הגדולה השבוע

ופתאום שם אין רעש של מזל"ט

ואין את הרעש של הארטילריה שלנו

ואין את היירוטים והנפילות

 

ופה במושב?

זה כבר המוכר

וכל הממשלה והמדינה זורקת עלינו

אלף זין

ולא בקטע הטוב

 

עד מתי???

לפני שבוע. 1 במאי 2024 בשעה 16:59

איך חוזרים בבום לעבודה?

איך נותנים פוש אחרון?

איך מסיימים 4 שנים של לימודים?

איך עוזבים מקום עבודה בשכל?

איך נפרדים ממי שהיה צמוד אלייך שנה?

איך משנים פתאום שוב את החיים שלכם?

איך מכינים את המטלות האחרונות?

איך נפרדים ממי שהעברת אותם תהליכים מדהימים?

 

ובדוק עוד מלא שאלות של איך שרצות לי במוח

פשוט מנסה לזרוק אותם פה

ואולי אגלה עליהם תשובות

לפני שבוע. 1 במאי 2024 בשעה 14:16

שנים לא הבנתי למה לשיר הזה קוראים "מונסון"

שנים...

עד ש...

עד שאתה מבין ושומע את המילים ופתאום בלב שלך מתחולל מונסון ענק

 

נשרוף ת'זמן,

נשרוף נשרוף

את כל מה שבינינו

 

תני לרגע שיחלוף

העבר עוד לפנינו

 

כמו שבאתי הלכתי

זה הכל חלומות

ואולי לא הייתי שם

לאהוב

כנראה ששכחתי

אולי הלכתי רחוק

לא יכול לאהוב אותך

מקרוב

 

הצימאון לאהבה

ורעב שמתמשך

ויש שושן

ויש בו קוץ

שריטה קטנה בלב

 

כמו שבאת לי הלכת לי

זה הכל חלומות

ואולי לא היית שם

לאהוב

כנראה שנשכחתי

את הולכת רחוק

כנראה שזה ככה

בחלומות

לפני שבוע. 30 באפריל 2024 בשעה 16:32

יש את המיוחדת

זאתי ששם

שאתה חושב עליה כל הזמן

שהיא שלך

הייתה...

 

יש את המיוחדת

שאתה לא יודע אם עשית טעות שוויתרת עליה

שכל יום אתה נשרף מבפנים

חושב מה היה יכול להיות

מה היה יכול לקרות

 

יש את המיוחדת

שרצית לעשות איתה הכל

לכבוש את העולם

ועכשיו

העולם כבש אותך

 

יש את המיוחדת

שהיום היא של מישהו אחר

שכבר לא שלך

והיא מול העיניים שלך

ואתה נשרף

בוער בלב

היא הייתה כל עולמך

רצתה אותך

ואתה אולי ברחת

פחדת להתמודד

 

יש את המיוחדת

היא תהיה שלך

ואתה?

אתה נשאר

אכול מבפנים

וחושב

כמה היית רוצה להיות איתה

עם המיוחדת...

 

נכתב אי אז ברגע של כאב