סיוט כאוטי

פעם הייתה לי מחשבה לעבוד בחלונות האדומים באמסטרדם מרוב שהרגשתי שהלב שלי שייך להולנד ולא עלה לי רעיון אחר לאיך לממן את השהות שלי שם 

אני מתגעגעת לקור של הולנד, אני מרגישה שהנשמה שלי פשוט שייכת לשם

אני רוצה להתעורר ולא מצליחה להירדם כמו שצריך

אני תמיד עייפה, ואתה אף פעם לא כאן

גם אתה עייף

אך הפעם הזו אני יודעת שאתה מעדיף לישון לבד.

בראשית ברא אלוהים את הנחש ואת האדם

את היית לאישה השנייה בגן העדן, נוצרת מצלע האנרגיה הזכרית

על מי שהייתה שם לפני בריאתך לא נוהגים לספר, וגם אם ילמדונה על דמות האישה הראשונה, האנרגיה הזיכרית כבר דאגה להכתים את שמה — להעליל עליה סיפורי זוועות.

הם דאגו למחוק עבורך את העבר, לטאטא אותו טוב מתחת לשטיח

התחלת לכאורה דף חלק.

בהמשך, נענשת בגלל הלחץ שהפעיל עלייך נחש, נקרעת בין הצורך לציית לחוק שלא הסבירו לך על סיבתו, לבין מניפולציות פסיכולוגיות שהופעלו עלייך; והוא העפיל עלייך; יצר הסקרנות הטבעי שלך.

סילקו אותך יחד עם האדם הראשון מגן העדן. הוא חויב לעבוד עבודת כפיים קשה

ואת? נגזר עלייך להרגיש איך חיים מתפתחים ברחמך, בתוך גופך. שכפלת בשר מבשרך, כפי שהיית לצלע מתוך שלם. 

אבל פצעו אותך פצע עמוק, פצע שבהמשך יהיה לפצע של נשים אחרות, לדורות קדימה; "הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".

להיות לרחם, לשפחה. והעצב של ויתור עצמי והכאב הפיזי והנפשי הנלווה לרחם.

מאז ועד היום, חלקם רואים בך, בנו; רק רחם. קושרים את האנרגיה הנקבית לייצור של חיים.

יש שיראו בך פגומה, פחות אישה במידה ותחליטי שאת לא מעוניינת לעשות זאת. את תרגישי תמיד פחות כי הם יגרמו לך להרגיש שמשהו בך שבור. לא רצויה, אגואיסטית, בודדה-

אז לאישה שהיא עולם ומלואו, שהתייחסו אליה כאילו הייתה רק לצלע, ולאישה הראשונה אשר קולה הושתק ותדמיתה בזדון הושחרה — אני לא יודעת אם אי פעם אחליט שאני מעוניינת לייצר חיים בתוך רחמי, אבל אני מאמינה שאם אחליט שאני אהיה הדור האחרון לנשים מצד אימי; כנראה שלא אציף בכן אף לא קמצוץ של אכזבה.

Know that when you leave

By blood and by me
You walk like a thief
By blood and by me
And I fall when you leave

So tell me when you hear my heart stop
You're the only one that knows
Tell me when you hear my silence
There's a possibility I wouldn't know
So tell me when my sigh's over
You're the reason why I'm closed
Tell me when you hear me fallin'
There's a possibility it wouldn't show

By blood and by me
And I'll fall when you leave
By blood and by me
I follow your lead

יש לי נטיה חזקה למשוך אליי דברים שאני חושבת עליהם

למשוך אנשים שאני חושבת עליהם, סיטואציות

וגם כאב.

אני כל-כך נזהרת ודואגת להעיף לעצמי מהראש כל קו מחשבה שעולה בו אני מדמיינת איך קשר שחשוב לי הולך איכשהו לפגוע בי ולהסתיים, ואני באותו הרגע חייבת לחשוב על משהו אחר

כי יש לי נטיה חזקה לגרום לדבר לקרות בעזרת המחשבה, לדמיין את זה

מספיקה לפעמים אפילו פעם אחת, והופ

זה או התחלה של הרפתקה חדשה וחיובית, או שנה שלמה של לנסות לשקם את עצמי מכאב לב ואבידה נוספת.

גם עם כספים, זה עובד אותו הדבר

אני חושבת על סכום או משהו חומרי שאני צריכה 

והופ, זה מגיע אליי.

אני לא יודעת להסביר איך זה קורה, זה פשוט קורה. מניפסטינג בשמו.

הלוואי והייתי יכולה לזמן לי הפסקה ממשברים באותה קלות בה אני מזמנת לי אובססיה חדשה.

היום הייתי עסוקה מאוד בלא להיות נוכחת.

לא יודעת, לא התחשק לי

אני מרגישה שהמוח שלי מנסה להגן עליי מתחושות כלשהן, אז ביליתי את כל היום במיטה 

הכנתי מלא מימז, הייתי כל היום מול המסך

זה כל-כך לא בריא אבל אני יכולה להבין למה אני בורחת למסך כשאני מוצפת

זה עוזר לי לא לחשוב על הדברים שמציפים אותי כי כשאני מנסה להבין מה אני מרגישה אני מפסיקה להרגיש והמוח שלי פשוט נהיה מסך שחור שמנתק אותי מהכל.

הלוואי והיה לי קל לדעת מה אני מרגישה, אבל החיבור שלי לעולם הרגשי הוא מעורפל, כאילו העולם הרגשי שלי מודר מסיבה כלשהי.

אז הבחור החדש שהפך להיות יותר צעצוע שמשעשע אותי דרך המסך העביר לי שעתיים מהזמן של שעות הערב, אני חושבת שאני הופכת להיות טובה מדי בלהיות רעה

אבל אם אני רעה לאדם שרוצה שאהיה רעה אז האם אני באמת רעה? 

בכל מקרה היה היום ליקוי חמה, הראש שלי כואב כבר יומיים ואני עם מחסור רציני בשעות שינה 

איזה כיף שיש לי את מה להאשים תמיד בשעון הביולוגי הדפוק שלי

שיהיה לי ולכם שבוע מקסים 🐥