הרהורים .....

"אישה, אם צריך לתאר אותה במילה אחת. זו המילה שתתאר אותה". "מה זאת אומרת? אני לא מבינה, האם לא כל אחת היא אישה?" חייכתי אליה , "לא".   במבט חד חד ומילים פשוטות הוספתי, "היא הייתה יפה אבל יש המון נשים יפות. היא הייתה חכמה אבל יש המון נשים חכמות. היא הייתה אישה אמתית כזו שרואים כי כבר אינה ילדה ויופייה נובע ממקום בשל ועמוק. אישה אמתית זו לא אישה שתהיה יפה יותר או פחות על פי מספר קמטים  ואינה סופרת גרמים או קלוריות. היא יפה כמו שהיא חמוקיה מעוררי תשוקה ונשיותה מאפילה על כל סביבתה. צעדיה בטוחים וראשה מורם מעלה זקופה ונאווה. כזו היא אישה". היא הביטה בי מוקסמת, אהבה את הדרך בה תיארתי את אותה אישה. "אז ספר לי, למה היא כלכך שונה? מי זו אותה אישה?" 
"יש סודות שיישארו לעד ביני לבינה" חייכתי  בלחישה. "אבל אם לא תספר לי איך אוכל לעזור בכתיבת סיפורך? אני חייבת לדעת את כל סיפוריך ולבחור עבורך אלו ייכנסו לספר הבא ואלו יישארו בחוץ". 

"הכרנו על רקע עסקי" אמרתי, ההכרות בנינו החלה כסופת טורנדו. מהרגע הראשון ניתן היה לראות כי יש פה שני כוחות בהתנגשות ואו שהם יתרסקו או שהם יסתחררו לשמיים כמו טורנדו שעולה מעל האוקיאנוס. היא סיפרה לי הכל. על בן זוגה המושלם ואולי מושלם מידי. על החיים המושלמים שלה ואולי מושלמים מידי. על המעמד שלה בעבודה על הקשיחות שלה כלפי העובדים תחתיה וכלפי המנהלים מעליה. היא הייתה בכירה באחת החברות החשובות במשק ועבודתה תמיד הייתה המקום בו היא קוברת את כל חששותיה או תשוקותיה. תמיד ידעה שיש לה מספיק עבודה להחביא תחתיה הכל. כל מחשבה או בעיה, חשש או רצון. העבודה שלה שמשה כשריון ששומר עליה מלהיחשף באמת. "בוא ניפגש לקפה אחר הצהרים" היא זרקה לעברי במפתיע. "אני לא נפגש לקפה"  חייכתי אליה חזרה. הקרירות הקלילות הזו, הניעה משהו בנפשה.  שוחחנו הרבה. על עבודה, על החיים, בהודעות או בשיחות טלפון. היא תמיד סיפרה לי כמה שמפחדים ממנה במשרד וכמה שגברים נרתעים ממנה. יום אחד  חייכתי ואמרתי  "את פשוט לא מסתובבת ליד הגברים הנכונים. גברים נכונים מיד יראו שאת מתחבאת מאחורי מסכה שצריכה שיתייחסו אלייך כמו כלבה". המילה כלבה זעזעה את כל עולמה "לעולם לא. אני לא הייתי לא אהיה ולא מקבלת שום יחס כזה" חייכתי ולחשתי לה "ששששש תהי בשקט. כשאני אומר לך משהו את מקשיבה ומפנימה. את לא מתגוננת." משהו במילים הללו חדר אותה, סדק את חומות השריון שלה. היא רצתה להתנגד אבל כל המילים שיצאו לה מהפה היו "כן, אני מקשיבה". 

"מתי ניפגש?" שאלה באחת משיחותינו. "כשתהיא בשלה" ענתי באדישות.
האדישות הזו עצבנה אותה והטריפה אותה בו זמנית. היא רוצה לראות אותי ויותר מזה היא רוצה שאני כמו כל גבר אחר שפגשה ארצה לראות אותה אחזר אחריה אשתוקק אליה.

בוקר אחד הייתה חייבת לעבוד מהבית. "אני בבית אני מחכה לך אם אתה בא" על הצג שלי הופיעה הודעה מלאה באומץ מזמינה לביתה, למקדשה, מישהו זר, אדם זר שמכיר את נפשה טוב יותר מכל אחד אחר. עניתי בקצרה, "אני מגיע".
היא לבשה שמלת ערב ירוקה ונעימה שהחליקה על גופה, מבליטה את חמוקיה, את עסיסיות גופה הנשי.  ההמתנה  היתה מורטת עצבים. גלי חום שטפו את גופה לרגעים הרגישה כמו נערה המחכה לאביר חלומותיה ולרגעים הרגישה כמו פושעת שבורחת מהמשטרה מפחדת להיתפס. 'מה יקרה לכשיגיע? מה הוא יעשה? ראשית היא תציע לו קפה חשבה. אחרי שישתו קפה הכל יהיה רגוע אולי היא תציע לו לנשק אותה אולי היא תראה אם הוא אמיץ גם במציאות כמו בשיחות'.

צלצול בדלת. הלב שלה עוצר מלכת, טיפת זיעה קרה נוזלת מעורפה לאורך גבה החטוב. היא פותחת את הדלת.  "להכין לך קפ" עוד לפני שסיימה את המשפט אחזתי בה בחוזקה  משערותיה מצמיד אותה לדלת שנסגרה אחרינו. השפתיים שלי על צווארה נושקות לה ולוחשות... "את כלבה שלי"  פיה פתוח ולשונה נושקת ללשוני ידי האחת אוחזת בגרונה והאחרת מצמידה את שערותיה לדלת הכניסה. הגוף שלה הרגיש את המגע  כאילו אצבעותיי נוגעות בו זמנית בכל איבר מאיברי גופה.  היא רצתה להגיד שאף פעם לא התייחסו אליה ככה לא נגעו בה ככה היד שלי במהירות של שד מחצה כל סמטימטר בגופה. בלא התראה  סטרתי  על לחיה בעוצמה וצלצולה הדהד באזניה. "את לא מדברת עכשיו" אמרתי, "כשתרצי לדבר תבקשי רשות". היא הרגישה את הבטן שלה מתכווצת. חום וקור עטפו את גופה בו זמנית. הפשלתי את שמלתה המפוארת מגלה את שדיה המושלמים וגופה העסיסי. חטובה ונשית כמו שאישה צריכה להיות. היא הצמידה את גופה אליי מחכה שאגע בין רגליה עם אצבעותיי הארוכות. אבל אני לא ממהר, כאילו עושה זאת בכוונה. ההמתנה הזו הרגה אותה כמו אלף סטירות גם יחד. אחזתי בשד הימני שלה צבטתי ומעכתי עד שאנקת כאב יצאה מגרונה. זו הנקודה, הנקודה בה הכאב כמעט בלתי נסבל אבל הוא נסבל. באותה נקודה כל כאב יהפוך לעונג אם יתייחסו אליו נכון. כל גופה רעד ורטט. הכאב, התשוקה, המתח בין פחד לתחושת הביטחון. היא הייתה דרוכה כמו קפיץ שמישהו דרך ודרך ודרך ושכח לשחרר. כל האנרגיה הזו הסתובבה בתוכה כמו מערבולת של רגשות ותחושות מחכה להתפרץ ברגע אחד. הלשונות שלנו מתערבבות, מטעינות באנרגיה את כל גופה. היא מעולם לא הרגישה בעבר איך גופה מוחזק בזמן נשיקה כך שאינה יכולה לזוז. ידי האחת החלה לרדת במורד גופה נוגעת מלטפת משאירה זרמים של חשמל בכל פיסת עור עליה היא מרפרפת. הכנסתי את ידי לתחתוניה מחדיר את אצבעותי לתוכה. נהר של נוזלים החלו לזרום מתוכה ברכיה רועדות לא מצליחות להחזיקה עומדת יציבה. אומרים כי לכל אדם יש כשרון חשבה לעצמה. 'אין ספק שהכשרון שלו מצוי באצבעותיו'. המגע שלי הפריח את ראשה למחוזות קסומים. זו היתה הפעם הראשונה זה הרבה זמן שהיא שכחה לגמרי מעבודתה או מכל מחויבויותיה בחיים. היא גנחה ולחשה, "אני רוצה שתחדור אליי". ידי יצאה מתוכה ונחתה בסטירה מצלצלת על לחיה. דומה שהפעם גופה במקום שאינו מרגיש כאב רק תשוקה וכל האנרגיה שהסטירה הזו יצרה גרמה לעוד תשוקה רטובה לזרום מתוכה. משכתי אותה משערותיה וזרקתי אותה על הספה מבליט את ישבנה העגול והרך מולי.
אחזתי באגרסיביות בשערותיה וחדרתי אליה בעוצמה שובר ומרסק את כל הסכרים שהיו בתוכה וכמו נהר שמתפרץ היא זרמה וגנחה בכל תנועה מתנועות אגני בתוכה.  היד שלי אוחזת כלכך חזק בשערותיה עד כי  כמעט נתלשו מראשה וידי האחרת מצליפה סטירות על אחוריה. היא הרגישה איך התנעות שלהם הופכות להרמוניה מושלמת, נשימותיהם מסונכרנות כאילו יוצאות מאותן ריאות. כל חדירה לתוכה גורמת לה להרגיש אותי עמוק בתוך בטנה, סוער נוגע, מרעיש את כל עולמה. סובבתי אותה אליי רגליה מחבקות את גופי. הבטתי בה, עיניי בוערות עמוק לתוך עיניה. הידיים שלי אוחזות בגרונה לוחצות עליה מונעות אויר מראותיה. היא מרגישה איך היא מאבדת את יכולתה לשלוט אפילו בנשימותיה כמעט מאבדת את הכרתה וברגע האחרון שחררתי את גרונה והיא התפוצצה בזרמים של תשוקה נושמת ויורקת נוזלים מגופה.
נתתי לה לרעוד לרטוט לבעוט עם רגליה ואגנה כמו כמו אדמה הרועדת ממעמקי בטנה.
נשקתי לה והחזרתי  אותה בהדרגה לחיים. העדינות שבנשיקות, כאילו הנחיתו את מטוסי הקרב שבערו בה לפני רגע...אט אט הגלים שוככים והיא קוברת את פרצופה בתוך חזי,  נושמת עמוק את ריח זעתי, את מהות גבריותי. היא לא הייתה מאמינה על עצמה לעולם שתחווה דבר כזה. היא לא הייתה מאמינה לעולם שגבר יגע בה בדרך כזו. כשהביטה בי בעיניים, היא ידעה הם ברגע הזה התחברו לעד. הם תמיד יהיו שם יחד, כי משהו בה הפך באותו יום להיות שלי ומשהו בי יהיה תמיד המקום הפרטי רק שלה.  נשארנו ככה על הספה באותה תנוחה זמן רב עד שהיא חייכה ושאלה אם לא דיברנו על לשתות קפה.....

אפילוג: העולם הזה הוא מאד טריקי עבור נשים. במיוחד בעולם העסקי הישראלי המאוד גברי ואגרסיבי. מצד אחד, מצפים ממנה להיות מאד קשוחה קרה ואפילו כלבה כדי להתקדם, כדי לשרוד. מצד שני התנהגות כזו לא בהכרח מתאימה למהות של האישה ולכן היא חייבת לעטות עליה מסכות רבות כדי להסתיר צד אחד ולהבליט צד אחר. קורה פעמים רבות שאישה שמתקדמת נראית יותר קשוחה אכזרית וקשה מכל המנהלים הגברים שלצידה מהסיבה הפשוטה שהיא תחת מסכה כל כך קשה לא יכולה להרשות לעצמה להראות אפילו טיפונת של חולשה או רגישות. בעוד מנהל בכיר גבר יבכה בזמן פיטורי עובד כולם יהללו את רגישותו הרבה ואם מנהלת בכירה תבכה בזמן פיטורי עובד כולם יצביעו עליה כעל אחת שמנהלת מהבטן ואינה מסוגלת לקבל החלטות קשות.

זה העולם העסקי שלתוכו נשים צריכות להיכנס וכשהן שם הן משלמות מחיר אישי כבד. הגברים מביטים בהן אחרת. כאילו מי שקשוחה בעבודה לא יכולה להיות רכה בבית. כאילו אם היא מכובדת ומהוגנת אסור לה לחוות פרצים של תשוקה. אסור לה לרצות להתמסר או להכנע. ולפעמים כל מה שאישה חזקה עצמאית ומלאת בטחון רוצה זה להיכנע למישהו להתמסר לתשוקה ולהפסיק לרגע להיות כל כך חזקה ובשליטה על הכל. הניצחון האמיתי בחיים הוא לזכות בזכות הבחירה. לבחור מתי להיות קשוחה ומתי רכה לבחור איפה להיות בשליטה ואיפה לשחרר איפה להילחם ואיפה להכנע. הזכות של אישה להפנות גב לפמניזם מבלי שיאשימו אותה בפגיעה בכל מעמד האישה בעולם. הזכות של אישה להחליט עבורה עצמה בלי שגברים יאשימו אותה בפמניזם מוקצן. זה בסדר גמור להיות פמניסטית רק בזמנים ובמקומות שאת בוחרת. ושאף אחד ואף אחת לא יעזו להגיד לך אחרת. 

תתארגני לשעה שבע בערב בדיוק אולם התיאטרון המחתרתי בשדרה החמישית ועשרים ואחת.

היא התלבשה במיטב מחלצותיה. אחרי הכל לא בכל יום הולכים לתיאטרון.

לפני שיצאה את הבית הציצה במראה, כן היא בהחלט מרוצה ממה שהיא רואה שם. רעמתה האדמונית משוכה לאחור במטפחת בד ירוקה, שתואמת נפלא את שמלת הערב השחורה שקנה לה. "לבשי אותה בלי תחתונים" זה מה שהיה רשום על החשבונית במרקר שחור ועבה, שמלה כזו צריך ללבוש גם בלי חזייה התחכמה לעצמה בחיוך... נעליה  נעלי עקב  שישה אינטש' גובהם רגליה הארוכות עטופות בגרבונים, המשלימים את תחושת הליטוף ששמלת הסאטן העניקה לגופה.

השעה שבע כבר הגיעה והיא מחכה מחוץ לאולם התיאטרון הישן, אולם במקום לראות את בן זוגה הגיע אליה עובד במה מרופט שביקש ממנה להתלוות אליו. הם נכנסו לאולם ומיד לחדר צדדי.

ממש לפני שנכנסה לחדר עוד הספיקה להעיף מבט לעבר הבמה שהייתה מלאה בחפצים שונים ומשונים. מה הוא מתכנן פה ? עד כה היא לא חששה כלל, היא זכרה שהם אמורים לצאת להצגת תיאטרון והנה היא בתיאטרון אך החשאיות הזו גורמת לה לחשוב , גורמת לה להילחץ .

עובד הבמה עטף את עיניה בסרט שחור. עכשיו זה כבר ברור לה היא לא באה לראות הצגה....אז למה בתיאטרון ? למה לא בביתם הנוח ? היא הובלה בעיניים מכוסות בדרכים צידיות אינה יודעת לאן. ידיה נקשרו מתוחות קדימה כשהן נתמכות בעזרת מוט עץ כך שהיא לא יכולה לא לקפלן ולא להורידן לצידי גופה. וכך היא נשארה עומדת עם ידיים שלוחות קדימה ועיניים מכוסות ......

האולם החל להתמלא באנשים שתופסים את מקומם. קבוצה של נשים החלו מקיפות אותה מכל עבר, דוחפות אותה מאחת לשנייה. היא רצתה לצרוח לאדון שלה שיפסיק הכל שהיא לא מוכנה אבל קולה נדם . אחת הנשים הניחה בידיה בננה ולחשה לה מששי אותה מששי. היא ליטפה את הבננה לאט לאט יותר ויותר  ולפני שהיא הבינה למה ואיך. היא דמיינה איך האדון שלה חודר לתוכה מפלח את  איברה... הרגישה איך הוא מתקשה בידיה הרגישה איך הוא גדל ומתנפח בתוך פיה ... רטיבות חמימה החלה ממלאת אותה . היא חשבה לעצמה שזה מעניין איך בננה מעוררת בה מחשבות כאלו...ערמומי האדון שלה איך שהוא יודע ללחוץ לה על הכפתורים.  הבנות צרחו ודחפו " את במבוך תנסי לצאת מהמבוך שם מחכה לך בן זוגך" ואחת שמה בידיה מספריים במקום הבננה. העיניים העצומות והדחיפות הרבות גרמו לה לתפוס את המספריים בצידם החד. מיד נתקפה חרדות נזכרת בתאונת מספריים שהייתה לה כשהייתה בת 6. היא עזבה את המספריים בצעקה ונחרדה יותר מהרעש שעשו כשנפלו על רצפת העץ ....היא לא שומעת כלום היא לא רואה כלום. החשיבה שלה החלה להתחדד הכל נהיה לה נהיר וברור. היא נתנה לידיים שלה המושטות קדימה להוביל אותה. מעולם חשיבתה לא היתה חדה כל כך . היא החלה להתקדם במבוך  בכל צעד היא שומעת שהיא שוברת זכוכיות האם אני בחדר מלא זכוכיות ? ואם אמשש משהו לא אחתך? איך אני אמורה להתקדם במבוך בלי למשש כלום. היא נלחצה ונתקעה בקיר מלא שברי זכוכית. מהלחץ מעדה והחליקה מנסה להיאחז בעוד ועוד שברים  הרגישה אותם לאורך זרועותיה המושטות לפנים. הידיים שלה רטובות. אני לא מאמינה אני מרגישה שאני מדממת, כל כך הרבה דם אני מרגישה באצבעות, אני מרגישה את הקור בגוף  אני מאבדת דם!! היא החלה צועקת לכל עבר בשמו אני לא מאמינה שהוא נותן לי להיחתך ככה. אחת  הנשים רצה אליה עם סמרטוט לא אומרת מילה מניחה חתיכת בד חם בידיה שחררי אותי בבקשה שחררי אותי איזה מן משחק חולני אתם לא רואים שאני מדממת פה ?לקחה את הבד וניסתה בידיה הקשורות  לעצור את הדם הזורם. בצעד הבא שלה הרצפה כמעט ונשמטה מתחת לרגליה והיא נפלה על הפנים להפתעתה במקום להיחבל היא הרגישה נעימות מכל עבר דומה שכל החדר מוצף בכריות גדולות ורכות. היא שכבה קצת בין הכריות מנסה להסדיר את נשימתה שהפכה כבדה.

ואז הרגישה יד מלטפת אותה ועוד יד ואלו לא ידיו של אדונה היא מכירה את הידיים שלו את המגע שלו. מי זה שנוגע בה לפני שהבינה מה קורה עוד ועוד ידיים ליטפו אותה במקום ללטף אותי תעזרו לי לעצור את הדימום צעקה להם אך הם בשלהם נוגעים מלטפים נכנסים מתחת שמלתה  אצבעות חודרות את גופה למרות הפחד למרות הדם היא הרגישה שחמימות ממלאת אותה . לרגע שוכחת מידיה המדממות מהקהל באולם מהנשים המעצבנות ומזה שהאדון שלה לא נמצא. מתמסרת לעונג שמציף אותה.....

היא מרגישה משהו מוכר, גוף מוכר מתחכך בה. היא מנסה לגעת ללטף וברגע אחד משוחררות ידיה. כן, הוא פה הוא משחרר אותה, מציל אותה. היא מלטפת את כולו מחבקת מחזיקה אותו בכוח לא מוכנה לשחרר. הזרועות שלה רטובות כולן, מדממות. הוא יעצור את הדימום היא יודעת. הוא יציל אותה. היא נוגעת בו ומרגישה שהבטן מתהפכת בקרבה. היא בוערת בין רגליה, רוצה להכיל את כולו לתוכה. נצמדת אליו נוזלת מתשוקה, היא מרגישה איך הרטיבות מגופה נוזלת על רגליה. מעולם לא חשה צורך כה עז להיצמד אליו, ללטף אותו. הלב שלה דופק בחוזקה מאיים להתפוצץ מתוך גופה. היא פחדה כל כך. היא היתה בודדה כל כך במבוך הזה ועכשיו היא איתו. מלטפת את חזהו מעלה ומטה, מרגישה את ברכו נצמדת אליה בין רגליה. היא מנסה לרכב על ברכו. נשימותיה נעשות רועשות יותר ויותר. העולם לא קיים מסביבם זה רק הם פה! ועכשיו את תגמרי לחש לה באוזן והמילים שלו כאילו הסירו סכר ענקי על נהר גועש שצף וקצף של רעידות התפרץ ממנה  מכיל בתוכו את כל הפחדים את כל התשוקה את כל ההתרגשות בצעקה אחת שהובילה אחריה הרבה צעקות קטנות....ואז הוא קם מקים אותה במשיכה חזקה. קד קידה ביחד איתה ומסיר את כיסוי העיניים שלה. הם על במת התיאטרון וכל הקהל מוחא כפיים. הם ההצגה היום. כל שמלתה מכוסה בצבע כחול עמוק, ידיה מכוסות בצבע כחול עמוק." אני לא מדממת" היא לחשה לעצמה.... רק אם יש לך דם כחול חייך אליה רק אם יש לך דם כחול ....

מה זה בדסמ' היא שאלה אותי בעיניים בורקות?

איך היית מגדיר את זה אתה עצמך בלי הגדרות מילוניות?

הבטתי בה ועניתי, בדסמ'? בדסמ' זו אהבה. זו מערכת זוגית שמכילה בתוכה את האהבה המזוקקת ביותר החזקה ביותר הטעונה ביותר שניתן לחוות.

איך אתה מסביר את זה כאהבה? זה הרי יותר כמו סקס מאשר אהבה ?
עבורי מאד פשוט להסביר את זה. ב14 שנים שאני שולט אני יכול לחלק את הקשרים שהיו לי ל2. נשלטות שאהבתי ונשלטות שלא. הקשרים היחידים שאני נזכר אחורה ומעלים בי תחושות או גורמים לי להזכר בהם בערגה הם הקשרים עם הנשלטות שאהבתי. עבורי זה אומר הכל.

אני צריכה הסבר יותר רציני...

תראי, אני מניח שעבור כל אדם לבדסמ' יש משמעות אחרת. אבל כשבמערכת יחסים יש כלכך הרבה כאב התמסרות תשוקה וכניסה לפרטים אז בלי רגש אתה נתקע בתקרת זכוכית ולא יכול לפרוץ לגבהים של תחושות של שליטה. אולי זה רק בגלל שאצלי הכל חייב להיות כלכך מנטאלי או שאני לא שם. יכול להיות שיש אנשים שאצלם בדסמ' מתרחש יותר בגוף מאשר בנפש אבל עבורי אם אני מתקשר לנשלטת שלי באמצע היום ואומר לה להוריד תחתונים ולהסתובב בלי (לדוגמא) אין לזה שום משמעות אם אין בנינו חוט מנטאלי מקשר שמעביר לי את התחושות שלה בזמן שהיא בלי תחתונים מסתובבת נבוכה מרוגשת מחוייכת מרגישה אותי איתה. החוט המנטאלי הזה עובר רק על מסלול של רגש שקיים בי אחרת זה כמו לתת פקודות לאישה אקראית. אין בזה עניין. זה כמו ההבדל בין לקבל הודעה מסתם בחורה יפה או לקבל הודעה ממישהי שאתה מחכה להודעה שלה. שתיהן רק כתבו היי אבל לאחת יש ב"היי" שלה כוח להרים אותך לחיוך כמו בימים שהיית בן 16.

אז אתה אומר שאתה לא שולט בלי רגש? מה היה בכל הקשרים שהיו לך שלא היתה בהם אהבה?

שאלה קשה, היה שם סקס טוב היתה שם שליטה אבל זו היתה שליטה חיצונית לא פנימית. אף על פי שברוב רובם של המקרים אתה נהנה מאד מהקשר מהקינקיות של הסקס אני לא אומר שלא ואף אחד פה לא מטיף נגד קשר קלילים שעושים רק טוב בתקופות מסוימות של החיים. אבל וזה ההבדל הגדול זה טוב לתקופה מסויימת למטרה מסוימת אחרי תקופה קצרה או שזה יגווע או שרגש יתפתח ויכנס לתמונה.

בשורה התחתונה, אין לי בעיה לקשרים קלילים וקצרים. אבל מה שבאמת מוציא את המיטב ממני זה קשרים משמעותיים שבהם הכאב הוא הדדי. כי אהבה כואבת לכולם גם לשולטים וגם לנשלטות. אם זה לא כואב זו לא אהבה....

טוב אתה ממש מגזים ראיתי כבר הכל ...סרטי פורנו מכל הסוגים הופעות חיות אורגיות ראיתי אותך ערום וראיתי אותך מזיין אין שום סיכוי שתצליח להראות לי משהו שיגרום לי להתרגש כבר. שכח מזה, סשן לחוש הראיה בלבד ? בלי לגעת בי בלי למשש אותי בלי להפחיד אותי ? אני לא מאמינה ....אמנם עשית כמה דברים מפתיעים בעבר אבל אני אומרת לך ראיתי כבר הכל בחיים אין מה להראות לי יותר. שעה שבע ותהי מוכנה. השעה שש בערב ועייפות נפלה עלייך, את הולכת לנמנם קצת כדי שיהיה לך כוח לעבור את הסשן שיתחיל בעוד שעה. עוצמת עיניים ומתחילה להיזכר בסשנים המופלאים שעברת, איך היית קשורה מהתקרה, איך התרגשת רק בזכות חוש הריח ואיך התלהבת בחוש השמיעה, מרוגשת נרדמת עם חיוך קטן על הפנים. מתוך שינה את מתעוררת כשאת ישובה, קשורה על כיסא באולם ענק וחשוך. חושך מצריים. את רוצה להזיז את הראש אך הוא מקובע למקומו ואין לך אפשרות להזיזו לשום כיוון אפילו לא סנטימטר אחד. דמות שחורה מתקרבת אלייך מהצד במהירות אומרת לך בקול עמוק בוקר טוב לך ילדונת, התעוררת ...עוד כמה דקות נתחיל. נתחיל ? נתחיל במה ? איפה אני ואיפה האדון שלי ? מעולם הוא לא אמר לי מתי הוא מתכוון להתחיל מה זה צריך להיות. הדמות השחורה מצמידה מתקן מיוחד לעפעפייך כך שאינך יכולה לעצום עיניים או למצמץ. לפני שאת מספיקה למחות הדמות השחורה נעלמת כלעומת שבאה.... המתנה , את תמיד שונאת להמתין אבל הוא בשלו. הוא נהנה לגרום לך להמתין הוא יודע שכשאת ממתינה הראש שלך מתמלא במחשבות, במהירות את הופכת לחיית טרף מינית יצרית חייתית . למיקרו שנייה מוקרנת תמונה על הקיר שמולך. הבזק האור היה כל-כך חזק לעיניים שהתרגלו כבר לחשכה שלא הספקת לראות כלום. עוברת דקה ושוב בום מיקרו שנייה של אור עצום את חושבת שהספקת לראות שם משהו ...את לא בטוחה אבל את חושבת שהספקת לראות משהו גדול. את מרגישה חמימות מתפשטת לך בבטן. את עוד במחשבות על מה ראית או לא ראית. ושוב מיקרו שנייה של אור מוקרן על המסך ...הפעם את כבר בטוחה, זה האיבר מין של האדון שלך, גדול, מתוח, קשה ויפה . אח את נזכרת כמה את אוהבת את האיבר הזה. כמה פעמים שהוא פילח אותך לשניים, איך הרגשת אותו חוצה אותך עמוק עד הבטן...את מתחילה לזוז בכיסא, בתוכך נדלקת מדורה קטנה. את רוצה לגעת בעצמך אבל את קשורה חזק. את מנסה לחכך את רגלייך זו בזו כשעוד מיקרו שנייה של אור מוקרנת על הקיר. הפעם את בטוחה שהספקת לראות טיפה של זרע בקצה של האיבר האימתני שמולך. איך את אוהבת את השנייה הזו שיש טיפה ראשונה של זרע מבצבצת את יודעת להרגיש את ההנאה שלו. עד כדי כך אתם מחוברים ההנאה שלו מרטיבה אותך, ההנאה שלו מענגת אותך . את מתחילה להרגיש זרמים עוברים בך מהבטן מטה עד לשיא הנאתך ...ועולים חזרה דרך הגב מרעידים את כל כולך . אור מוקרן שוב על הקיר והפעם הוא חזק ומסנוור ונשאר דלוק . את מסתכלת ורואה שני כתמים גדולים של דיו שנשפכו על הבד .... מה אני אמורה לראות פה ...אין פה כלום זה רק שני כתמים. את מתעמקת בכתמים, מביטה בהם עוד ועוד. השקט מסביב מחריד אותך שקט כזה לא נותן לך מנוח אין שום רעש או צליל להתרכז בו הכל חלול וריק רק את והכתמים שמרוחים על הבד . את מביטה בהם לעומק פנימה, בתוך הכתמים את מתחילה להבחין שיש צורות ,זה לא סתם כתמים. את מתחילה לראות בכתמים. הנה לוחם אפריקאי ערום ואיברו הענק זקוף קדימה, מולו על הברכיים אישה צעירה, פתוחה לרווחה לקראתו. תוך כדי שאת מתעמקת בהם בגופם הערום, את מבחינה שהלוחם האפריקאי עם האברו הענק מתחיל לזוז לקראת הצעירה המפוסקת לקראתו. המוח שלי מהתל בי. את חושבת ,מנסה להלחם בדמויות הדיו שזזות פתאום..... ככל שאת מתעמקת בהן, את מתמסרת לעונג שמציף אותך כשאת רואה את הלוחם האפריקאי משגל את הבחורה הצעירה שקשורה על ארבע מולו. רק עכשיו את מבחינה בשלשלות הברזל הענקיות שקשורות לידיה ורגליה, זו לא סתם צעירה אפריקאית, זו שפחה אפריקאית והיא צורחת מכאב כשהאיבר הענק הזה מפלח אותה .... זרועותיו תופסות אותה מהשערות, מושכות אותה בכוח עד שכל שערותיה כמעט ונתלשות לה מהראש. הוא מנער אותה. יד אחת מושכת את ראשה בפראות ויד שניה מכניסה את אגודלו לתוך ישבנה העגול והיא ספק גונחת ספק צורחת. מעלה בתוכך את הקולות הרמים ביותר, המיניים ביותר, שאי פעם שמעת . הלוחם האפריקאי מתרומם מעליה, במכה אחת מוציא את איברו הענק ומתחיל לסטור לה על פניה עם איבר מינו . פותח את פיה בפראות ודוחף את איברו פנימה, עמוק לתוכה. דופק את פיה בעוצמה. את מתחילה להרגיש אותו עמוק בתוך הגרון. זו כבר לא שפחה אפריקאית צעירה, זו את שם בכתם הדיו והלוחם האפריקאי, רק עכשיו את מזהה אותו, הגוף, האיבר, הכוח, העוצמה שבו, את מרגישה רטט הולך ומתגבר בתוכך. כולך רועדת קולות יוצאים ממך .הדמות שעל הדיו מישירה מבט אלייך. כמובן זה האדון שלך! המבט שלו חונק אותך מבפנים, את לא יכולה לנשום. האגן שלך זז מהר יותר ויותר. את נאבקת לנסות לנשום, קולות יוצאים מתוך גרונך, כולך בוערת מבפנים! האור נכבה ונדלק שוב .העיניים של האדון שלך מוקרנות על המסך. את מרגישה את המבט שלו חורך אותך, משפשף אותך, מנער אותך מבפנים, עד שאת מתפרצת בצעקה גדולה. הכל בתוכך מתפוצץ לאלפי רסיסים, את מתנשפת מתנשמת רועדת ....!!! האור בחדר נדלק, את רואה את האדון שלך לבוש שחור, יושב בפינת החדר עם משקפיים מיוחדות על פניו . הוא היה נוכח בחדר כל הזמן, צופה בך דרך החשכה. מרגיש אותך מבפנים, יודע בדיוק מתי ואיך ללחוץ עלייך ...הוא משחרר אותך ומקים אותך. הברכיים שלך חלושות את כמעט נופלת, מרגישה שירכייך רטובות כמעט עד הברכיים. ...שד משחת שכמוך.... לחשת לו כשהרים אותך בידיו ולקח אותך מהחדר ....לוקח אותך לחדר מנוחה את צריכה זמן לעכל את החוויה שלך הוא לוחש לך....

גבולות !
לא חייבים לפרוץ גבולות למתוח גבולות להרחיב גבולות !

אני יודע זו הצהרה שנויה במחלוקת ושונה מתפיסת רוב השולטים פה אבל אני אסביר אותה עכשיו
לפני כמה שבועות התבקשתי לתת הרצאה במסיבה סגורה של חברים על שליטה מנטאלית.
בהרצאה נשאלתי שאלות ועניתי תשובות בהתאם לתפיסתי.
את התובנות מאותו דיון אני מביא לכאן וכל אחד מוזמן לקבל את הדברים או לחלוק עליי .
[התגובות פתוחות לכולם גם לחיוב וגם לשלילה]

קחו לדוגמה אישה שהיא אוהבת לקבל סטירות לפנים בסקס ואוהבת שמשתינים עליה. זה מה שמדליק אותה . לא יותר ולא פחות האם היא לא נשלטת ? האם בגלל שהיא נשלטת זה אומר שהיא צריכה להתחיל לאהוב דברים נוספים ?
עכשיו אותה אישה מכירה שולט שהוא אוהב מחטים חתכים תליה על צלבים וגם סטירות והשתנות ...
אותו אדון בטעות חושב שהאתגר שלו זה להפוך את הנשלטת שלו למה שהוא רוצה ורגיל ואני אומר לא !!! בשום פנים ואופן לא ! זה בסדר מצד האדון להבין שהנשלטת לא מתאימה לו ולחפש נשלטת אחרת . רק שרוב האדונים לצערי רואים בנשלטת אתגר לאגו ושמים לעצמם למטרה לבטל את הנשלטת שלהם ולהביא אותה לאהוב את מה שהם אוהבים .

אני טוען בדסמ' צריך לעשות באחריות בדסמ' צריך לעשות מתוך הבנה וצריך להכיר במגבלות הכוח וההתאמה [בהזדמנות פוסט על מגבלות הכוח של כל שולט] צריך להבין כל שולט או שולטת וכל נשלט או נשלטת שבבדסמ' יש המון אנשים שלא מתאימים לך ואתה לא יכול להשתנות בהתאם לכל אדם שאתה פוגש כי מה שקורה בסוף זה שאתה נשאר בלי עמוד שדרה סמרטוט רצפה חסר חיים.
וסליחה מראש אבל אני לא אוהב נשלטות שהופכות לסמרטוט חסר רצונות וחיים אני לא אוהב שולטים שחושבים שהאתגר שלהם זה לעשות מהנשלטת מה שהם רוצים .

בואו ניקח שוב את הדוגמה ממקודם על אותה נשלטת אישה שאוהבת סטירות והשתנות .... היא פוגשת את אותו אדון שאוהב תליה על ווים מחטים סטירות והשתנות. ולכן הוא מותח את הגבולות שלה ומביא אותה למקום שהוא נמצא [והיא אפילו לומדת ליהנות מזה] עוברים שישה חודשים והם נפרדים

והיא שוב מחפשת שולט והפעם היא אוהבת סטירות השתנות תליה על ווים ומחטים והיא פוגשת שולט שאוהב פיסטינג וחניקות שוב אותו תהליך הוא חושב שהאתגר שלו זה לשבור את הגבולות שלה והם ביחד אז היא מסכימה ואחרי חצי שנה הם נפרדים ...

והיא שוב מחפשת שולט רק שהפעם היא אוהבת סטירות השתנות תליה על ווים מחטים פיסטינג וחניקות. והפעם היא מוצאת שולט שאוהב פומביות אוהב לשתף זרים במיוחד את החברים שלו.[הוא קורא לזה מנטאלי והיא מאמינה כי הוא מנוסה והיא בסך הכל שנה בעסק ] אז הם חודשיים ביחד והוא מזיין אותה ברחוב בסמטה והוא מביא אותה למסיבה ונותן לחברים שלו לזיין אותה והוא גם אוהב לזיין אחרות אז הוא מודיע לה שהיא נשלטת והוא אדון לכן הוא יזיין כל אחת ואין לה זכות דיבור [וזה לגיטימי אם אתה שם את זה על השולחן מהתחלה ולא אחרי שהיא כבר קשורה אליך נפשית] והם נפרדים אחרי חודשיים שלושה

והיא שוב מחפשת שולט הפעם היא כבר מנוסה ואוהבת סטירות השתנות תליה על ווים מחטים פיסטינג חניקות וסקס קבוצתי פומבי והיא פוגשת מישהו והוא אוהב גם חתכים עם סכין ויש לו פטיש לנשים מוזנחות אז הוא לא מרשה לה להתקלח והוא אוהב נשים קרחות [בכוונה דוגמה קיצונית] אז הוא רואה בזה אתגר לגרום לה לעשות קרחת [ומה לא תעשה נשלטת בשביל השולט שלה שהיא אוהבת ] רק מה לעשות הוא לא אוהב סטירות והשתנות ....זה לא מדבר אליו ופתאום אחרי שנה הוא זורק אותה כי הוא מצא מישהי צעירה יותר חדשה יותר או סתם בלי סיבה

והיא שוב בשוק הבשר מסתובבת רק שהפעם היא מוזנחת קירחת שאוהבת שמזיינים אותה ברחוב כמו זונה מול אנשים אוהבת שחותכים אותה עם סכין אוהבת מחטים ודקירות אוהבת חניקות ותליה על ווים וסקס קבוצתי וכבר שכחה מה זה שייתנו לה סטירה או ישתינו עליה כי כבר שנה שלא עשו לה את זה.

מה קרה פה בעצם ? בחורה נורמאלית לכל הדעות שאוהבת סטירות בסקס והשתנות [לגיטימי לגמרי] נכנסת לכלוב ואחרי שנתיים וקצת היא סמרטוט רצפה עלוב בלי עמוד שדרה בלי זהות משתנה כמו הרוח בעקבות כל שולט שהיא מכירה ...... ועכשיו תחשבו מה קורה באישיות של אותה אישה אחרי 10 שולטים או 20 שהיא מכירה..... תחשבו כמה סבל פנימי היא עוברת כשהיא מנסה לשכנע את עצמה שזה בסדר ושזה למען הזוגיות והאהבה [ומי שחושב שנשלטת לא צריכה אהבה אין לו מושג מהחיים שלו ]

והכי נורא שאם במקרה היא אחרי כמה שנים תפגוש שולט שמחפש לתת קצת סטירות והשתנות וזה הכל היא תחשוב לעצמה שזה לא מתאים לה כי גוף האדם מסתגל וריגושים זה דבר שנמתח ומרגע שהרחקנו את סף הריגוש כבר אי אפשר לחזור אחורה כי זה לא מרגש אותנו מספיק. מי שטיפס על האוורסט לא יתרגש מטיפוס על הר נמוך יותר ואז היא בצורה טרגית אומרת לו שהוא לא מספיק בשבילה ושוב היא נשארת לבד.....




[b]

[b]את עומדת מולי יחפה בתחתונים וגופיה. בנינו שלושה מטרים של גחלים לוחשות. אני עומד מולך ידיים פתוחות לרווחה
העיניים שלך מבריקות מתמלאות בדמעות. את רוצה אבל לא יכולה, הגחלים הבוערות מפחידות אותך כלכך. את מתחילה לבכות ,הכל הכל אני מוכנה לעשות, כל הגבולות, כל מה שתגיד רק אל תכריח אותי לעבור כאן. כל הפחדים שלך צפים ועולים מול הגחלים הלוחשות, כל התשוקות השאיפות הרצונות הלא ממושים עולים מולך, באים לידי ביטוי בגחלים חמות בוערות . אני רואה אותך רועדת בוכה מרימה רגל אחת קדימה, מניחה אותה בהססנות על הגחלים וצורחת מכאבים. חוזרת חזרה לא מסוגלת . אין הססנות באהבה ,אין הססנות בשליטה, אין הססנות כשהולכים על משהו בחיים, ואין בשום אופן אין הססנות כשהולכים על גחלים . אני מביט בך בעיניים ורואה פחד ועצב אף פעם לא איכזבת אותי בעבר אבל הפעם את ממש לא מסוגלת. הדמעות הופכות לבכי הגוף הרועד עומד להתפרק מולי . אני מוריד נעליים וצועד לכיוונך אחד שניים שלושה וחצי צעדים ואני בצד שלך. הרגליים שלי שורפות והעיניים שלי בטוחות. את מסוגלת אני מאמין בך בצד הזה אין גיגית עם מים קרים אותה הכנתי בשבילך. אני מחבק אותך ומרגיש שלפוחיות שמתהוות לי על כף הרגל .
אני לוחש לך באוזן את מסוגלת להכל, אני מאמין בך. עוזב אותך והלך מסביב למקום בו עמדתי קודם. אני מפסק ידיים ולפני שאני מספיק להגיד לך בואי את רצה לתוך הגלחים עוברת אותם במהירות. אחד שתיים שלוש ואת כבר בחוץ מחבק אותך ומרים אותך לתוך הגיגית מים קרים .
אנחנו עומדים מחובקים דקות ארוכות הכתף שלי כבר מלאה בדמעות . דמעות של פחד וכאב הפכו לדמעות של אושר
עכשיו שאת יודעת שאת מסוגלת לעשות הכל תתלבשי תלכי לראיון שלך בעבודה ותזכי בקידום הזה כי זה קטן עלייך את מסוגלת להכל ....
את מתלבשת והולכת ....
בערב את חוזרת מחייכת התפקיד שלך את אומרת לי ....

את עומדת באמצע חדר עם הפנים לקיר את שומעת צעדים איטיים מאחורייך אבל לא מעיזה להסתובב את שומעת בצעדים את הנקישות של הנעל על רצפת העץ ואת יכולה לנחש את המראה של הגבר שפוסע מאחורייך לבוש חליפה מוקפדת נועל נעליים איטלקיות מצוחצחות הוא מתקרב אלייך מרחק הרחה את מתה לסובב את הראש אבל אסור לך. הוא קושר לעינייך סרט שחור ידו מחזיקה את ידיך האחת ומושכת אותה אל מאחורי גבך . יד חזקה מושכת את ידך השניה מאחורי גבך וחבל מאסיבי נכרך סביבן. אחרי שיידיך קשורות היטב הוא מכוףף אותך קדימה עד שאת מרגישה את הקיר הקר כנגד פרצופך. הוא מעמיד אותך כך על הקיר ובאיטיות מרים מעלה את חצאיתך. מוריד במשיכה חזקה את תחתונייך. ידו עוברת בעדינות על חריץ ישבנך את מרגישה משהו קר משהו קשה משהו שמרגיש כמו עור ...לפני שאת מבינה מה קורה כאב חד מפלח את ישבך . אחד את סופרת בלב שתיים את סופרת כשהצלפה נוספת חורכת את עורך .את מרגישה שישבנך מתחמם לעמלות שמעולם לא חווית קודם והדבר מרטיב אותך בצורות שונות ומשונות . קור קפוא פתאום מתערבב בחום גופך...קוביית קרח נמרחת על ישבנך ונתקעת קלות לתוכך...הוא מלביש לך את התחתונים מפשיל חזרה את חצאיתך משחרר את ידייך ולוחש לך לספור עד מאה ורק אז להסתובב. הסרט מוסר מעינייך והוא נעלם כלעומת שבא.....