לא יכול בלי זה

הרישום שלי

אני נמצא עם מישהו וכאילו יש כאן מערכת יחסים. רק כאילו. כי אין. אין כלום.

כאילו אנו מעבירים לילה באיזשהו מקום שנראה כמו משרדים של איזושהי חברה. כי לא זכור לי הלילה אלא רק שבבוקר מחמת הספק מי הוא אני מבקש ממנו שהוא יראה לי איזושהי תעודה מזהה שלו כדי שאדע שזה הוא. הוא מעביר לי את הארנק שלו שבו יש התעודות המזהות שלו.

הארנק שלו משום מה מאוד מזכיר לי את הארנק שלי, גדול שמן כזה. אני מוציא מהארנק שלו איזשהו כרטיס קטן ובו מופיע שמו, אך השם לא קריא ועם סמלים כאלו שמזכירים את האות X. אז אני שם לב שזהו כרטיס פלסטיק קטן בכלל ולא תעודת מזהה. אני מוציא עוד איזשהי תעודה ושם מופיע נדמה לי משהו כמו "יעקבXXXXX". שוב משהו משובש.

מניח לכל זה.

הבוקר כבר כאן, האנשים מתחילים להגיע למשרד לעבודה ועלי לעזוב את המקום במהרה.

אנני מצליח להזכר היכן החנתי את רכבי. כל האיזור הגדול הוא רחובות ורחבות והם כולם מלאים ברכבים פרטיים. מזכיר את האיזור של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, את איזור של מאחרי קולנוע "מרכז" המפורסם.

אני נלחץ. איך אמצא את האוטו שלי ? איך אסע ? לחלוטין לא זוכר היכן החנתי אותו שם. לעבור ברגל את כל המרחקים בלחפש אותו זה בלתי אפשרי לחלוטין.

לפתע אני רואה אותו.

מין מזדה די ישנה כזאת שחונה לא במקום טוב, מחוסר מקומות חניה אך מבלי להפריע לתנועה, ברחוב הראשי הזה של התחנה המרכזית הישנה. חופרים שם לאורך הרחוב הראשי הזה את מעבר תת קרקעי לרכבים מהצפון לדרום. מהצד הצפוני עשו כבר הרבה עבודה ומהצד הדרומי כמעט כלום. הרכב שלי הוא מהצד הדרומי. שני דוחות מוצמדים לשמשה. אני פותח את דלתות של הרכב. מסדר קצת מבפנים ויוצא ממנו החוצה. מסובב את הראש וכאשר מסתכל שוב על הרכב, הוא כבר איננו שם.

אני חושב שגררו אותו בגלל החניה הלא טובה. כרגיל מבלי להודיע שזה אכן כך. אפשר לחשוב שגנבו את הרכב. בעיה שלך, תחשוב מה שאתה רוצה. מהניסיון האישי של העבר חושב שגררו.

מהיכן אמצא את כל הכסף לשלם דוחות וקנס גרירה. וגם צריך להתקשר עכשיו לעיריית תל אביב לברר מה קרה, לאן גררו. המתנה על הקו, טירטורים. הנייד שלי לא עליי אבל הארנק שלי איתי, כך נדמה לי, ובו יש קצת כסף. יספיק לטלפונים.

אתקשר גם לאבא שלי, אבקש ממנו קצת כסף לעזור לי לצאת מכל הבלאגן הזה. אבא שלי כבר המון זמן לא עזר לי כספית, גם לא ביקשתי ממנו לעזור לי כספית. אלא שאבא שלי נפטר כבר לפני יותר מ-27 שנה.

מתקרב לבניין הדו קומתי שפעם היה הבניין הראשי של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

ברחבה ממולו הדחפור הורס את גדר העשויה מדיקטים וכל המקום לקראת הנדלנות. ואני נזכר בתקופה שהתחנה המרכזית הישנה הייתה רק התחנה המרכזית. והיא תוססת. דוכני פלאפל ודוכן פלאפל אחד משום מה זכור לי טוב במיוחד.

הכל אמיתי.

ואז מתעורר.

הכל אמיתי.

אשב איתה ואספר לה מה אני, מה אני באמת.

שהתואר האקדמי שלי במדעים מדוייקים מאוניברסיטת ת"א מגדיר אותי באופן בלתי מדוייק.

אסתור את הראיה שלה על כך.

אספר לה שהמיניות היא איננה רק החדירה והגמירה במיטה בחדר השינה.

שזה רק חלק מהמיניות,

שלא תמיד הכרחי.

אספר לה שלא די בחדירה ובגמירה במיטה בחדר השינה,

שהמיניות המשתפרצת שלי היא פומבית טורפת תשוקתית, היא העירום הארוטיקה הקינק הבדסמ המשחק המגע בכל איבר עם כל איבר, במועדון, בחוף ים ובים, בנטוריזם, בטבע, ביער, בשדה, באירוע כשכולם מסתכלים וריר מזילים, באנרכיה, בסדנת טנטרה, בפסטיבל טבע, בשירותים מוזנחים מסריחים, ברכבת, באוטו, בטיסה, על גג הבניין, בחניה, במקלחת, בג'קוזי, בלמרוח כל הגוף בשוקלד [טבעוני] וללקק.

בקאפ ד'אגד.

הסביבה האוירה

מאוד חשובה

וכמובן שגם בחדר השינה בארבע עיניים.

ללא שום ביקורת, תלונות, טענות, דרישות, בקשות, תנאים, מתח, לחצים, איומים, הפחדות.

רק להביע את הרצונות.

הציור שלי

כולנו נמות וניעלם לעולמים

הפער של 100 שנה

הפער של 100 סנטימטר

הפער של 100 קילוגרם

הם פי פחות ממיליארד

מאשר גרגר אחד

של אבק הזעיר ביותר

תיארתי לי

שהאנשים המיוחדים

היחודיים

החד פעמיים

בעלי אחת או יותר מהתכונות הבאות

השובבים

המיניים

החוויתיים

התשוקתיים

הרגישיים

הריגושיים

הבדסמיים

הקינקיים

אוהבי השליטה

האופן רליישנים

הסווינגיים

שהם תמיד חברותיים

רצתי היום 17.6

בגילי החטיארי שלי

בין החוליות הפורחות אביב🏵🌹🌷🌺הפורחות אביב🥀🌼🪷
ובשבילים ודרכים עם ימבה פרחים שלמעלה

חזרתי הביתה שלי
כיבסתי במכונה הכל
תליתי
לבד
התגלחתי מול המראה הגדולה בחדר המקלחת שלי

התקלחתי טוב טוב
בזרמים אש
בליפה שיפשיפתי את פניי
שיהיו צעירות
ואת כל הגוף
את הגב איפה שמגיע
את התחת שלי ואת חור התחת
המכונה ברוב כבודו
פי הטבעת
את הציצים
את בביצים ואת הזין שלי
והכל
All All

שיניים שלי ציחצחתי ביתר שאת
כאשר מי הדוש הלוהטים עלי זורמים
התבשתי

עירום מהמקלחת יצאתי

היא ישבה אל מול השולחן הלבן הכבד בסלון שלי
שולחן שירשתי מאישתו ז"ל
של אבא היקר שלי ז"ל
עם הלפטופ שלה

שלחתי אותה לקניון הקרוב
קילומטר אחד מכאן
לבד
ברגל
לא נוהגת

אני לבד
אוכל ושותה
את ריגה בלאק באלזאם 43 אחוז
בטעם קפה חזק
שהיא לי קנתה
לבד
הראש בקטנה

כותב כאן עכשיו
לבד
בספונטני

יש כאן שמבינות רוסית ❓️

הנשלטות

הכנועות

הסאביות הסבביות

לא רק רוסיות

אלא כולן

יש כאן ❓️

בוא נפגש

ואני נבוך

מאוד

לתת לה

את מה רוצה לקבל ממני

את מה שהיא רוצה שאני אתן לה

את כל מה שהיא רוצה שאני אתן לה

והיא רוצה

אחרי ההתעוררות לפנות בוקר

ההתשנה בשירותים

החזרה למיטה

וההירדמות החדשה

רק אז בא חלום

אחרי זה עוד חלום

לפעמים זה חלום של בחוץ בעירום

לפעמים הוא במועדון

לפעמים הוא טורדני

לפעמים הוא סקסי

לפעמים הוא מופעל ע"י החרדות

לפעמים הוא החרא של חלום

לפעמים הוא סתם חלום

טוב, הסתם חלום זה די נדיר

ולפנות בוקר הזה זה גם חלום של מציצות במועדון