אני

קיים, חזק ופועם.

ככל שאני יותר מצליח, יותר עסוק, יותר ״דוהר״ קדימה,

ככה הצורך הזה הולך ומתגבר.

לעמוד שם מול אישה חזקה שתעמיד אותי במקום.

כזו שתביט לי בעיניים ואני מיד אשפיל מבט.

כזו שתדע להשפיל אותי באופן עמוק ומדויק.

מעבר להשפלה הפיזית היא יודעת בדיוק על איזה נקודות ללחוץ בנפש שלי בשביל לגרום להרגיש קטן ומושפל.

הרי זה הרבה יותר משמעותי מכל סטירה, יריקה או כל ביטוי פיזי אחר.

היכולת להגדיר משפט שיקפל אותי ויחזיר אותי אחורה להיות ילד קטן וחסר ביטחון שרק מבקש ליטוף.

איפה היא.

זה אולי הצורך המרכזי שבוער בי בתקופה הזאת.

להרפות מהתדמית היומיומית, להרפות מהאחריות והמשקל שיושב בדרך קבע על כתפיי.

בעסקים, במשפחה, בחיים, תמיד זה אני אליו נושאים מבט.

ובתקופה כזאת, לחוצה ועמוסה כלכך כל מה שאני זקוק לו זה להרפות.

להעביר את השליטה, האחריות וההחלטות לידיים שלך.

לשחרר הכל ולהתמקד בדבר אחד ויחיד, בך, בצרכים שלך, בסיפוק שלך.

להיות מפוקס וממוקד רק בך, לשכוח את הכל מסביב.

ולדעת שאני נמצא כאן על מנת לספק, לפנק, לבצע, לקנות, לנקות, להסיע, הכל עבורך.

כשאני במקום הזה עבורך זה מאפשר לי למלא אנרגיות ולהפוך לטוב יותר, ממוקד יותר.

אני יודע שזה המקום הטבעי שלי.

למרגלותייך.

את:

בוגרת, חכמה, דיסקרטית, סוטה, משפילה ויודעת מה היא רוצה, מעצמה וממני.

אני:

אני המון דברים שאף אחד מהם לא חשוב.

בידיים שלך אני אהיה כל מה שתרצי.

מגוון רחב של סיבות 

תשוקות, פנטזיות, חשקים.

אבל לפני ואחרי הכל, נדמה לי שזה הצורך העמוק הזה לשחרר, ליפול, להרפות,

לדעת שעכשיו סוף סוף, כאן במקום הזה, בידיים שלך אני יכול להניח לעסקים, לדאגות, למחשבות, לאחריות, לאגו, לתדמית…לשמם את כל הדברים האלו בצד ולהיות אני, קטן, בידיים שלך.

לדעת שכאן ועכשיו ״התפקיד״ היחיד שיש לי, המשימה היחידה היא לרצות אותך, לשרת אותך, לספק אותך.

כאן מותר לי לחשוף את כל הסטיות הקטנות והגדולות, העדינות והסוטות ביותר.

כאלו שאף אחד לא היה מאמין שדווקא לי מכולם מתרוצצות בראש.

כאן אני שלך אמיתי.

אני צריך לסמוך עליך, לדעת שתשמרי עלי.

את צריכה לדעת שאני לא סטנדרטי אבל אם אבטח בך, אהיה שלך בכל מובן.

אני רוצה להיות שם, בידיים שלך, אמיתי, חשוף, נוכח, שלך.