שינוי בלתי צפוי
כבר התחלתי לתכנן את החטיפה כשלפתע נפתחה הדלת בבעיטה פרועה. יש רק שתי נזירות שמסוגלות לפתוח ככה דלתות בלי לבקש רשות או לדפוק בדלת – אלו הן שתי המענישות – הגבוהה והחזקה
בלי הרבה דיבורים הן אחזו בי ומשכו אותי מתוך החדר של האחות מרי טרז.
"נזיר, לאם המנזר יש משהו לאמר לך, ועל כן באנו לקחת אותך אליה"
"לא יכולתן לשלוח לי הודעה ולבקש שאגיע?"
"אתה יודע שזה לא הסיגנון שלנו" אמרה הגבוהה בעודה מכבידה עלי את ידה האוחזת בכתפי ומכאיבה לי בלי רחמים
המענישה החזקה שהלכה מצידי השני (כאילו שהיה לי סיכוי כלשהו להתחמק) חפנה את ישבני ומחצה אותו בעוצמה של מלחציים מה שגרם לי להתפתל ולהזדרז ללכת. ידעתי שככל שאגיע מהר יותר לחדרה של אם המנזר, העינויים שהמענישות מעבירות אותי ברוב שימחה, יימשכו זמן קצר יותר
ההליכה בין שתי המענישות בעירום מלא היתה יותר מכאיבה מאשר מביכה אבל עד מהרה הגענו לחדרה של אם המנזר שכבר חיכתה לנו על כיסאה מאחורי שולחן המהגוני המבהיק שלה
"נזיר, שמועות הגיעו אלי שיש בכוונתך לחטוף את מרי טרז הנזירה הצעירה"
"לחטוף? אני" היתממתי
"תצליפי" הורתה האם
שריקת השוט שהגיעה מאחור השאירה בישבני פס אדום וצורב.
"נזיר, אתה לא תחטוף את האחות מרי טרז, ברור?"
"ברור"
"אתה יכול לחטוף את האחות ברתה"
כן, אני מכיר אותה, כבר הייתי איתה
"נזיר, אני יודעת הכל. האחות ברתה מבוגרת יותר, מנוסה יותר ורוצה יותר. היא מלאה יותר, עם שדיים גדולים כמו שאתה אוהב, כנועה מאוד ואוהבת כאב, תחטוף אותה"
"אני מכיר אותה" עניתי
אם המינזר הרימה בוהן והצלפה נוספת חרכה את הישבן הכואב שלי
"רפאל, כשאני אומרת שאתה יכול לחטוף את האחות ברתה, אני מתכוונת שתחטוף אותה, ברור?"
"ברור האם אני אעשה כל מה שתורי לי"
"קחו אותו לחדר ואל תשתמשו בו, ברור?" אמרה לשתי המענישות...
