שירה
כשהייתי צעיר, / חמישים שנה אחורה בזמן, / אהבתי את הצד / שבו הבנות על הבנים. / אז הן רדפו אחרי / ומאז אני רודף אחריהן...
רוצה שהיא תוכל להכיל אותי בתוכה. / רוצה שאוכל להתכווץ ולהיות הכי קטן. / רוצה שהיא לא תרגיש בנוכחותי, / ושאני כן ארגיש בנוכחותה...
אישה שמנה בעירום מלא / עולה מן הים ומתבוננת בי. / נוכחותי מביכה אותה, אז היא מתעטפת / במגבת עם סוסוני ים צבעוניים. // דחף לא ברור להתכסות עולה גם בי. / ואני מזנק אל המים...
מה שקרה בינינו זו תאונת דרכים, אין אשמים, שני הרוגים, שאריות של אהבה על הכביש. / במקום אחר אולי היינו מחזיקים, אבל כאן בבוקר מחליפים מסכות, ובלילה נוזלים. / מעייף להעמיד פנים, עייפה מלבלוע מילים, אין כוח למעשים, ואנחנו נובלים...
היה לה קעקוע של חבל / תליה על / גבה. // אני בקושי בחרתי תמונה / לדסק-טופ, / וגם אותה, אחרי שבועיים שלושה, / החלפתי באחרת...
בשמי ערב כחולים / בשמי ערב צלולים / שט ירח עגול ובהיר
ועמד, התבונן / ובשקט אונן / על סוטים בקיבוץ ובעיר /
- פניה ברגשטיין מתהפכת בקברה
ועמד, התבונן / ובשקט אונן / על סוטים בקיבוץ ובעיר /
- פניה ברגשטיין מתהפכת בקברה
מִתְנוֹעַעַת מִצַּד אֶל צַד עֵירֹמָה מֵעָלֶה תֵּאֵנָה / כָּל עוֹד רוּחִי בִּי בִּצְלִיל הַבְּרִיחָה / עִם הַמּוּזִיקָה הַצּוֹוַחַת בַּעֲלָטָה / כְּשֶׁכָּל הָעוּבְדוֹת חֲשׂוּפוֹת / כְּמִתְאַר גּוּפִי הַשָּׁקוּף
כי את, יצור עלוב, שווה לתחת,
בזבוז של משאבים, חלל וזמן,
צועדת אל הארץ המובטחת,
חיקו של אדונך, [הכנס שם כאן].
בזבוז של משאבים, חלל וזמן,
צועדת אל הארץ המובטחת,
חיקו של אדונך, [הכנס שם כאן].
השיר מוקדש לכל עשרות הלוחמים העזים והנחושים בצבא העבדון אשר שלחו לי הודעות קופי-פייסט אדומות בכל ימיי באתר הזה, והבהירו לי כמה שזהותי האישית חסרת משמעות לעומת תשוקתם חסרת הפשרות
ואני עומד עירום אל מול מראה שבורה / קרן של עולם אבוד - את נפשי היא מנפצת / ואת שהיית ואבדת בתוך-תוכי ההיגיון / שואלת את העומד דומם ואין תשובה...
הוא בטח לא חושב עלי, / לא שומע את הצלצול העיקש שלי, / ולא רואה את המכתבים שנשלחים אליו בזה אחר זה. / הייתי כמו כל הבנות שהיו לו בעברו, / עוד אחת שזכתה לשהות במחיצתו, / מעריצה....
אֲנִי רוֹצָה לִתְפוֹר אוֹתְךָ אֵלַי / בְּתֶפֶר שְתִי וָעֵרֶב / אֲנִי אֲתָּה / אֲתָּה אֲנִי // בּחוּט וַמַחָט / לִתְּפוֹר אוֹתָנוּ לְבֶגֶד עָל אוֹפֶלְיָיה / לִרְצוּעוֹת כֻּתּוֹנֶת הַמְשוּגָעִים / מִבּוֹקֶר עָד עֵרֶב / יָד בְּיָד / אֲנַחְנוּ תְּפוּרִים...
הזרימה הייתה כמו מים / והתלקחות הייתה כשל אש / לא היה צורך במילים. // חום התפזר מכפות רגלינו ועד ראשינו / אור הירח חלוש ועדין מפתה אותי אל צווארך / וקולך הרוצה מפתה אותי לכל היתר...
כולנו ניצבים בסרטים הוליוודיים / קאובויים שועטים על סוסים מעלי אבק / שריפים דמומים, לבד במאבק. // כולנו היינו בונדים, ג'יימס בונדים / אפורי לב ועיניים / ידינו בשדיים / הרגנו בשירות הוד מלכותה / וביקשנו לשוב ולהיות בשליחותה...
ושאלת - איזהו הצליל הנכון - / זה של השוט החותך באוויר / או זה של העור המצטמרר לשמעו? / ושאלת – מהי המנגינה הנכונה – / זו השורטת מצוותה בנמוכים / כטום וויטס על הוויסקי השלישי / או הדקה, הנאנקת / המכסה על האצור בפנים...
לב שבור שלם