מכאן אני ממשיך

הרחובות סוערים וזה גורם לי לחשוב על הדרך לענג דרך הכאב
זה עושה לי חשק מדבק
המוח שלי מרתק
ויש לי מלח בשפע
פצע ומלח
מלח ופצע
זה שילוב לא כאן
אני ממליץ עליו בחום
עכשיו יש לי להט דמיוני, גיליתי את הסוד
יש לי מלח וגם תזה

זה הזמן לבדוק את סף הכאב
הדלת נסגרת ואת נשארת ערומה
פותח לכבודך חבילת אטבים חדשה
רגלייך מפוסקות
גופך נגלה אליי בהוד והדר
חבל דק נקשר לאטב הראשון. נתפס בשתפיי הכוס שלך
ואחריו אטבים נוספים עולים לאורך גופך העירום והפגיעה עם חוט דק שעובר בניהם
עד האחרון שניתפס בפיטמה
האטבים חדשים והצביטה שלהם כואבת
אך המשיכה של כולם יחד כואבת פי כמה
אני משחק בהם, מנגן את הכאב שלך בעזרתם
מחדד את האודם והכאב
ומושך בחוזקה את החוט הדק חזרה אליי
העור אדם וצורב
הנר שהודלק קודם כבר מתחיל להמיס את השעווה
ומגובה בטוח היא נוטפת על גופך. על הסימנים הצורבים שהשאירו האטבים שביקרו כאן קודם
הגוף שלך מלא שעווה
שוט קטן עוזר לי להוריד אותו מימך. מצליף בדייקנות בכל מקום שבו האטבים ביקרו והשעווה נטפה
ומה שלא יורד בהצפלה הראשונה, יורד בשניה. או בשלישית.
בסוף את נקייה.
האטבים שוב חוזרים לגופך. הפעם ללא החוט.
סוקר את גופך ובכל מקום פוטנציאלי שבו אפשר לתפוס אטב הוא מוצא מקום בגופך
אחרי שלא נותר מקום שוב נאזר בשוט קטן
בהצלפות ממוקדות אני מסיר את האטבים
וכמו בפעם הקודמת, מה שלא יורד בהצלפה הראשונה ירד בשניה. או בשלישית.
הפעם את לא רק ממלא את חלל החדש בקולות הכאב
חלל החדר מתחיל להתמלא בריח מיצי העונג שלך
ואיתו הטיפטוף בין רגלייך והדמעות שבעינייך
שניהם זולגים אט אט מטה
בסוף, שהכל יורד, אני מסיים לבחון לראשונה את סף הכאב שלך
ובפעם הראשונה מרשה לך לגמור

אני אקח אותך לטיול בטבע
אשחרר אותך מהרצועה לרוץ בנוף הפתוח
אעמיד אותך בין העצים
נסתרת מעיני כל
חשופה לגמרי לעיניי
אצליף בכל חלקי גופך
רוח קרה תנשב על הפציעות החמות. תרגיעה.
אצמיד אותך בחוזקה לעץ,
אתן לגב שלך להתחכך להישרט ולדמם
לפרוק את הכניעה שלך ולהשאיר מזכרת על האדמה שבה שייכתי אותך
את תפלי על הברכיים מהכאב
תרמי אליי את הראש בכניעה עם פה פתוח
להכיל לתוכך אל כל כולי
אני אכניס אותך לתוך האוטו, ביצים סיניות אחדיר לתוכך
וכל הדרך חזרה מהיער את הרדיו יחליפו גניחות גרונך

אני אתיישב על הכיסא
ואת על הרצפה
אני אהיה לבוש
ואת עירומה
אני אבחן
ואת תהיי נבחנת
אני אכאיב
ואת תספגי אותו בהנאה

אני אקח אותך
ואני אתן לך
ואראה לך
ואהיה מאוהב כמו ילד
בכל סימן שאשאיר על גופך
במבט עינייך המושפל
בקול החלש שלוחש לעברי
"תודה"

אני הולך ולוקח אותך איתי
עכשיו ננסה קצת להתבונן במראה
תביטי בך לידי ערומה
קשורה
ידיי סביב צווארך
מאפשרות לך לנשום אוויר נקי
לוחץ קצת
לוקחת ממני סימן. מתקשה לנשום.

הכל שקט פתאום
רק שריקת השוט שוברת את השקט
נצרב עוד סימן
אני אוחז בך חזק בשתי ידיים
ולוחש לך באוזן ברוך
את ההמשך...

פעם, ברגעים שהיא הייתה מסתובבת בבית עירומה, תמיד היה בי צורך להפליק בישבן שלה
הייתי מתקרב אליה מאחורה תוך שהיא הולכת, מניף את היד... ואז נזכר  שכל מה שהייתי יכול להרוויח מזה זה פליטת איי קטנה
ופרצוף חמוץ גדול ששואל "למה עשית את זה".

יש צרכים שאי אפשר להדחיק אותם.
השאלה הגדולה היא תמיד "האם אפשר להיות בזוגיות ונילית כאשר אתה בדסמי"
התשובה היא כן... ולא.
הייתי שם ואני נמצא כאן. ואפילו אותי זה הפתיע ששרדתי כל כך הרבה זמן עם מישהי שאפילו פעם אחת לא קראה לי אדוני. או מאסטר. או גם וגם.
אז, שהייתי צעיר יותר, והייתי בזוגיות בדסמית תקופה, גם אז אני זוכר מין שחיקה בבדסמ ושליטה ונילית על החיים הבדסמים
ההבדל המהותי בין אז להיום שאז תמיד ידעתי שיש את האפשרות להכנס לתוך זה, גם אם לרגע, גם אם היא סתם הולכת בבית עירומה או חצי עירומה
אז לבוא אליה מאחור ולסטור לה על הישבן או לשלוח יד מכאיבה. ולדעת שזה נעשה בלב שלב.

לא רע לי באופן כללי, ממש לא.
הבעיה מתחילה שהצורך מתחיל להתעורר, ולאחרונה הוא לא נירדם בכלל, ואז אתה מוצא את עצמך רק מפנטז
רק מדמיין אילו. צופה באיזה סרט פורנו זול ומקבל רעיונות לדברים שהבת זוג שלך לעולם לא תבין או תקבל
ובכל זאת, אני אוהב אותה אהבת נפש.

אני מתחיל להבין שאני מסוגל לאהוב אהבת אמת שתי אישיויות בחיים שלי
הגירסא הוילית
והגירסא הבדסמית
לכל אחת מהם גם יש אהבה להעביר ולחלוק הלאה
אז האישיות הונילית שלי כבר חולקת אהבה גדול
האישיות הבדסמית שלי נותרה בודדה, לעת עתה.

ת'כלס
דרך ההשקפה שלי ובשבילי, הבדסמ הוא לא מפלט למצוא סקס מזדמן שחסר לי
או לקחת מישהי ולהכניס אותה תחת הגדרה של שפחה מין ולהפוך אותה למכונת סקס
משהו מהיר במקום שכביכול נותן לך סקס זמין ללא הסתכלות על האדם שמולך
לא ! ממש לא !  אבל ממש ממש לא !!!
העיניים שלי רואות דברים אחרים
אני רואה הכירות עמוקה עם מישהי שיש בה צדדים זהים לשלי
צרכים זהים אך הפוכים
היררכיה ברורה בין שנינו
זמן בלתי מוגבל שנעבור כדי לחנך אותה לצרכים שלי
ללמד אותה על אורך חיי ולשלב אותה לתוך זה, תוך שהיא לא מרגישה אפילו לרגע אחד בודדה.
ללמוד עליה, מא' ועד ת' . קודם על הנפש ורק אז על הגוף.
אוסף של רגעים מלאי עוצמה של שנינו, חוויות שאיש לא יבין, רק שנינו, מהסוג הזה שלוקחים איתך לקבר.
אני רואה שני אנשים בוגרים
שולט
ונשלטת
שמבינים שהם שולט ונשלטת. וכל אחד מקבל את מלוא הכבוד על המקום שבו הוא נמצא עבור השני.

אז הבדסמ הוא צורך. ללא ספק צורך משמעותי מאוד כשאתה כזה
ואפשר לחיות איתו בעולם הונילי, אבל זאת בתנאי שיש לך את הפרטנר הונילי הנכון
ולו רק בשביל שהוא או היא יבינו שיש בך צורך כזה
וזה משהו ש... הם לא יכולים לתת לך אותו
והם מבינים שמכלול הזה שנקרא חיים, לכל אחד ואחת יש רק הזדמנות אחת לעבור אותם
ולנצל  את המירב מהם
אז הם לא מוכנים לוותר על האהבה החזקה הקיימת בשביל זה

בסופו של דבר בתחרות הזאת
העולם הונילי VS העולם הבדסמי
אי אפשר להכריז על מנצח בנוק אווט
לפחות לא אצלי
כי אני לא מסוגל לוותר על האהבה הונילית שלי
אבל גם לא לוותר על החוויה הבדסמית

ערב יורד עלינו
היד שלי עוברת עליך
אני מקצר את המרחק בנינו
מנפץ בך חומות
עוטף אותך בקשרים
ליבך ייחל לרגע הזה ואת לא רוצה שיפסיק לעולמים
לקח לך זמן רב להגיע
הרחובות היו פקוקים

ברצון עז וכניעה מוחלטת
את מתחילה להתרגש
את מרגישה שמצאתי את במסלול הנכון לנשמתך
מרגישה שאני מקרב אליך חלומות רחוקים

במקום שלנו אנחנו כל כך קרובים
טוב לנו יחד
יושבים לנו חבוקים
את אינך יודעת מה אני צופה לך בעתיד
אם הזמן שלנו ספור
אבל היחד הזה שלנו מבלבל אותך
מערבולת של מותר ואסור

הלילה יורד, את חוזרת הביתה
למרות המרחק אני מרגיש אותי סביב
מרגישה את המבט היודע שלי
מרצד בתוך עמוק בתיך עינך
סלול מסלול לתוך נשמתך
מקרב אליך חלומות ישנים

מביט ומחפש.
אני רואה אותך שם, מבולבלת עם עצמך, נראת קצת אבודה
את מביטה אליי חזרה,
מתקרבת אליי בשקט כמו מצאת את דרכך
אני תופס אותך בכוח, מסביר לך שאסור לך לוותר
זה זמן והכל יגיע.
אני ראיתי אותך שם, כמו אבודה עם עצמך
הגעתי אליך כמו מי שנשלח לכוון
אני מושיט יד מזמינה לצאת לדרך
דרך האמת.

כשהתקרתי אליך ראיתי את רגלייך רועדות
אני מסתובב סביבך ובוחן,
ערכך כמו חפץ יקר עבורי ולא אחסיר פרט מהבדיקה
מגיע לך שאהיה מדוייק אותך
לא אשקר לך שהכל תמיד יהיה בסדר
אוביל אותך בדרך האמת

אני רואה בתוך עינייך
אני רואה דמעה
זולגת מהעין, זולגת לאורך הפנים, מתנתקת ופוגעת בחולצך.
טיפה אחר טיפה נופלות
מציירות בדמעותייך את הצורך הטעמון בך
הצורך הזה להתחיל מלמטה ואט אט לרחף לגבהים.

אני מתקרב אליך
אני לא אתן לך לאבד את התקווה להיות שם
להגיד שזה לא קיים או לא אפשרי או חלילה לא ניתן להשגה
כן, את תלמדי, שום דבר לא ברור מאליו
צריך לעבוד, לחוות, לנסות
לא לשקר לעצמך ולעגל פינות
את יודעת את האמת

אני רואה אותך
רואה אותך נופלת
ומרים אותך. לאט לאט לאט
עוטף אותך. לאט לאט לאט נותן לך להעלם
להתחזק ותהלמלא בבטחון לצאת שוב

אני עומד שם
מבין שכלום בכלל לא קרה
אין אף אחת סביב
אני מביט אל השמיים קורא בקול
שתבוא אל עולמי
כמה טיפות ירדו פתאום מהשמיים
כמו מסמלות לי
שאת בדרך...

אחרי שנעשה הצעד הראשון והנה אני כאן הגיע הזמן להקדם.

אחרי שאכיר אותך
בהדרגה אני אהרוס אותך ואבנה אותך מחדש
אכיר לך עולם מסחרר, אם ליבך ירצה ויבחר
אראה לך דרך שונה, מפותלת ורחוקה
את תהיי את, הנסתר שבך יצא אל האור
כשאכיר אותך נמצא את עצמו יחד בדרך
אראה אותך עושה שוב ושוב את אותן טעויות, אז מה ?
מטעויות לומדים ועונשים מכוונים.
את תפסיקי לחלום ולבקש את מקומך במשאלות. את תהיי שם.

כשתהיי שם, השקט שאצור לך יעטוף את הרעש, כמו חיבוק גדול
כמו שימיכת פוך גדול בליל חורף קר
רגעים שלא תרצי לשכוח
מה שישכח ...
רק ההוא שהיה לפני שהכל קרה
לפני שהלב שלך התעורר
לפני שמצאת את המקום הנוח שלך

כשאבחר בך
אהיה כל כולי איתך
אלמד אותך מהטעויות שלך שוב ושוב
אגשים לך את החלומות והפנטזיות
אחנך אותך

כך בהדרגה
אבנה אותך ואהרוס אותך מחדש
אתן מקום נוח לנשלטת שבך לצאת החוצה
ניצור לנו כל רגע מחדש

אני זוכר אז פעם מזמן שהייתי כאן והיה לי מאוד ברור שמכאן תבוא האחת
קשר זוגי משולם בבדסמ כמתכון לאורך חיים בריא.
ואז הכרתי אותה
היא הגיעה חדשה לעבוד אצלנו והחיבור בנינו היה מיידי
אחרי כמה דייטים, כמה טיולים משותפים וחודשים של הכרות
ההמשך כבר היה לנו ברור ועברנו לגור ביחד.
אני זוכר שבאחד החודשים הראשונים להכרות שלנו הצלחתי למצוא את המילים ולהסביר לה על הבדסמ
היא מצידה קראה את 50 גוונים כשיצא
אני מצידי ניסיתי להסביר לה את ההשקפה שלי לכל העניין הזה
יאמר לזכותה שהיא הקשיבה קשר רב
ואפילו ניסיתה פעם או פעמיים אבל לא מצאה כל חיבור.
חודשים רבים שהפכו לשנים אנחנו חיים ככה מאושרים ומאוהבים עד אין קץ
אך הצורך הזה בי חזר לבעור
בנושא עלה שוב על סדר היום לפני ימים אחדים אך הפעם הגישה הייתה יותר מפוייסת
והיא מתוך הבנה גמורה שצורך הזה שבי, שאין לה את היכולת לתת לי אותו איפשרה לי למצוא אותו במקום אחר
סיכנו בנינו היכן יעברו הקווים האדומים והבטחנו לעצמנו שזה לא יפגע במערכת יחסים שלנו
וברגע שהיא תרגיש שאכן כך קורה, נעצור הכל.
עכשיו, כשאני כותב את השורות הללו, אני מבין באיזו בת זוג אדירה התברכתי.

זה הזמן בשבילי להכניס לחיי נשלטת.
העבודה שזה לא בה מתוך זוגיות לא אומר שהיא תקבל ממני רק חצי
היא תקבל ממני את השלם הגמור ואת הפינה החמה אצלי
אני לעולם לא אתן לה להרגיש רק נשלטת
לא חפץ, לא חור ולא זונה
היא תקבל את הכבוד הראוי לה בתור מי שהיא.

אני אנסה, בדרכי שלי, להכניס אתכם לעולם שלי
למחשבה שלי ולדרך שבה אני רואה את הדברים


ככה הכל התחיל.
מי יודע איך זה ימשיך... ואיך זה יגמר.